הספורט החדרתי ידוע בשנתיים האחרונות בעיקר בזכות ההצלחה של קבוצת הכדורגל המקומית, אבל בעיר ישנם ספורטאים מוצלחים נוספים, אחת מהן היא השייטת שי קקון בת ה-17, שזכתה במדליית ארד בסירות לייזר רדיאל (דגם אולימפי) באליפות העולם עד גיל 20 שנערכה בפולין בשבוע שעבר.
חודשיים קודם לכן סיימה קקון שנייה באליפות אירופה שהתקיימה בהונגריה. ארון הגביעים של קקון כולל גם את התואר אלופת ישראל לנוער במשך ארבע שנים ברציפות והשנה גם את התואר בבוגרות. כאמור, היא רק בת 17.
עם הנחיתה בארץ התפנתה השייטת המוכשרת לראיון מיוחד ב"חדשות חדרה".
ראשית, איך את מסכמת את אליפות העולם עד גיל 20?
"אליפות העולם הייתה תחרות קשה ומאתגרת עם תנאי ים לא פשוטים. היו נפילות והיו עליות. מיקדתי את כל העונה הזאת לתחרות הזאת. מאוד מרגש התוצאה שעשיתי באליפות העולם, התכוננתי לזה וציפיתי לזה. אני עובדת מאוד קשה ומאוד כיף שרואים תוצאות".
מתי הרגשת שאת בדרך למדליה?
"זאת הייתה תחרות מטרה בשבילי ועוד לפני שהתחילה התחרות הייתי ממוקדת מטרה לזכות במדליה. למרות שהתחרות הייתה ברמות הכי גבוהות לנוער".
האמנת לפני התחרות שאת תהיי על הפודיום?
"שבוע לפני כן הייתי באליפות אירופה שסיימתי בה במקום החמישי מתוך 110 שייטות. זו תוצאה מעולה בשבילי. ציפיתי לפודיום וזו הייתה הכנה מעולה לאליפות עולם".
התאמנת אצל השייטת נופר אדלמן. מה החלק שלה בהצלחה שלך?
"נופר היא חלק משמעותי בהתקדמות השייט שלי. היא אימנה אותי במשך שלוש שנים, מהרגע שעברתי לדגם הלייזר ולאחר מכן גם בלייזר רדיאל. בשנה האחרונה דין ביקל החליף את נופר בתפקידה ואימן אותי".
מאיפה באה האהבה לשייט?
"התחלתי את השייט בקייטנה הימית שדות ים כשהייתי בכיתה ב׳ ואהבתי את זה מאוד ובחרתי להמשיך בפן התחרותי. אני עוסקת בספורט זה כבר עשר שנים".
את נערה צעירה. איך ההצלחה בספורט משתלבת עם לימודים וחיים אישיים?
"יש קושי והקרבה בספורט, ועם זאת אני מצליחה לשלב ביניהם. עכשיו סיימתי את כיתה י"א בהצלחה ועולה לי"ב. בית הספר יודע ותומך בהצלחתי ולמרות החיסורים הם נתנו לי את הזמן להשלים את החומר ועזרו אם נוצר פער".
מה הוויתורים המשמעותיים שאת נדרשת אליהם לפני תחרויות?
"הוויתורים הם פחות יציאות, פחות פגישות עם חברים, פחות משפחה. אבל לבסוף זה משתלם".
כיצד המשפחה תומכת בך?
"המשפחה מגיל צעיר תומכת בכל מה שאני עושה, אם זה בכסף ואם זה להסיע אותי חמש פעמים בשבוע לשדות ים. בלעדיהם ובלי התמיכה זה לא היה אפשרי. הספורט הימי דורש מאמץ והרבה הוצאות, הוא ספורט מאוד יוקרתי אך לא קיבל את ההכרה המגיע לו ולכן רוב המימון מגיע מהבית".
את זוכה לתמיכה גם מעיריית חדרה. מרגש?
"כיום אני ממתגת את החברה הכלכלית חדרה, שעוזרת בהוצאות. אני שמחה לייצג את העיר בה גדלתי".
מה המטרה הבאה? האם נראה אותך בטוקיו?
"אני עדיין צעירה. אני מצפה לעונה הבאה, לתחרויות כמו אליפות העולם ואירופה. אולי אנסה לקבוע את הקריטריון האולימפי בתור התנסות בעולם הבוגרות אבל מייעדת את עצמי לאולימפיאדה הבאה, בפריז 2024".
מה החלום הגדול?
"החלום הגדול ,כמו של כל ספורטאי, הוא מדליה באולימפיאדה".
