fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אין היתר לכביש גישה לתחנת הדלק המתוכננת בכביש 653

ועדת הערר לתכנון ובניה של מחוז חיפה קבעה שאין היתר לסלילת כביש הגישה ללא הצגת הסכמות הבעלים בחלקות הנוספות. הוועד להצלת בקעת הנדיב רשם לעצמו הישג במאבק נגד תחנת הדלק
תחנת הדלק שנעצרה בנייתה (צילום: אילן הורן)

בשבוע שעבר הודיעה ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה את החלטתה בהמשך לדיון שקיימה לפני כחודש וחצי. הוועד להצלת בקעת הנדיב רשם לעצמו את ההחלטה כהישג: הוועדה קבעה כי על הוועדה המקומית לתכנון ובניה (ישובי הברון) או חברת דלק להציג תוך 14 יום את הסכמת הבעלים בחלקות הנוספות בהן מבוקשת סלילת כביש הגישה לתחנת הדלק על כביש 653, סמוך לגבעת עדה. את זאת קבעה הוועדה בתגובה לערעור שהגיש הוועד להצלת בקעת הנדיב על ההחלטה להעניק היתר לסלילת כביש גישה לתחנת הדלק.

הוועד להצלת בקעת הנדיב פנה בחודש פברואר האחרון באמצעות עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן לוועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה, בבקשה לבטל את החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה להעניק היתר לסלילת כביש גישה לתחנת הדלק המיועדת להיבנות על כביש 653 (סמוך לגבעת עדה). "הבקשה להיתר הוגשה בניגוד לדין, וללא חתימת בעלי המקרקעין שעל שטחם עתיד שביל הגישה לקום", כתבו חברי הוועד בערעורם.

עוד קבעה ועדת הערר בהחלטתה כי על הוועדה המקומית או חברת דלק להציג אישור מע"צ/נת"י לבקשה להיתר לסלילת הכביש, וכי על הוועדה המקומית להעביר את הבקשה להיתר (שאושרה לטענתה בשנת 2017) לתחנת התדלוק ולכביש הגישה ואת ההחלטות לאשר בקשה זו ולהאריך את תוקפה; וכן את חוות דעת היועץ המשפטי שלה, המבהירה מדוע יש להפריד בין הבקשה לכביש הגישה ובין הבקשה לתחנת התדלוק. הוועד להצלת בקעת הנדיב יוכל מצדו להגיב למסמכים שיוגשו, וכן להגיב לטענה כי לכל אורכה של דרך הגישה מתבקשת סלילתה בתחום דרך ולא בתחום שטח חקלאי, ולטענה כי אין מניעה להוציא היתר לדרך המצויה בתחום תכנית ש/95.

המאבק המשפטי והציבורי של הוועד להצלת בקעת הנדיב נגד הקמת תחנת הדלק על כביש 653 בבקעת הנדיב נמשך כבר יותר מארבע שנים, כשבכל פעם מגישים היזמים בקשה חוזרת להיתר, אנשי הוועד עותרים נגדו והבנייה מתעכבת. בתחילת הדרך הוגשו עצומות ונערכו הפגנות נגד בניית התחנה, ובשלוש השנים האחרונות עבר המאבק להתנהל בבתי המשפט וברשויות המוניציפליות. נימוקי המתנגדים קשורים בהיעדר הצורך בתחנת דלק נוספת באזור המשופע כבר במיוחד בתחנות דלק, שהמתנגדים טענו שחלקן מיותרות. נימוקים מרכזיים יותר קשורים בזיהום האוויר והמים הצפוי להיגרם מתחנת דלק פעילה נוספת, ובפגיעה בטבע של רמת הנדיב הצפויה מהקמת תחנת דלק כזאת ובבנייה נוספת שהיא צפויה לגרור אחריה, כפי שרואים מהניסיון שקורה בדרך כלל בעקבות בנייה בשטחים פתוחים, ובפרט לפגיעה בחיות הבר החיות באזור, שמרחבי המחיה שלהן הולכים ומצטצמצמים ממילא בעקבות הרחבות היישובים באזור. מדובר ב"מלחמת התשה" בין הפעילים המתנגדים לבין היזמים, ועד כה, נראה ששני הצדדים לא נרתעים ולא מתעייפים. במחצית השנה האחרונה התמקד המאבק בכביש הגישה המתוכנן לתחנת הדלק.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות