fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

במועדון בבית אליעזר שוב זוכרים את גרשון טרטנר

אחרי שנים של הזנחה, המועדון בבית אליעזר שנבנה לזכר החייל שנפל במלחמת ששת הימים שב ומחדש את פניו. בין כתליו מכונסים זכרם של 16 מבניה של חדרה שנפלו במלחמה, ופניה היפים של השכונה של פעם
ניר בן חיים וחניכי הצופים ליד המועדון המשופץ ע"ש גרשון טרטנר ז"ל. צילום: קרן אידלזון
ניר בן חיים וחניכי הצופים ליד המועדון המשופץ ע"ש גרשון טרטנר ז"ל. צילום: קרן אידלזון

מי מאתנו שגדל בשכונת בית אליעזר הוותיקה זוכר בבירור את סיפורו של בן השכונה גרשון טרטנר ז"ל, חייל צה"ל צעיר שנהרג במלחמת ששת הימים בכיבוש הבניאס. בכל שנה, לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל, היו מגיעים ילדי השכונה למועדון שהוקם על שמו ושומעים את סיפור הקרב האחרון של טרטנר, שהתרחש ביומה האחרון של המלחמה.

מועדון התרבות והחורשה על שם רב"ט גרשון טרטנר ז"ל שימש כאתר הנצחה ל-16 בני חדרה שנפלו באותה מלחמה. בסמוך לחדר המרכזי היה חדר ההלבשה של קבוצת הכדורגל המיתולוגית הפועל בית אליעזר. ליד המועדון ניצב מבנה בו פעל סניף של תנועת הנוער העובד והלומד ולצדם חורשה בה בילו תושבי השכונה.

במרוצת השנים נפסקה הפעילות במועדון. ילדי השכונה לא הגיעו עוד לשמוע על חללי המלחמה, עצי החורשה נכרתו, תנועת הנוער הפסיקה את פעילותה בשכונה והמבנה, ששימש לעתים את בית ספר קפלן, נהרס. כשהפועל בית אליעזר' התפרקה והתאחדה עם עירוני ערן חדרה בשנת 2000, גם חדר ההלבשה של הקבוצה התרוקן מאדם והמועדון הפך למקום פעילותו של המשמר האזרחי.

מימין: גרשון טרטנר במדי הפועל בית אליעזר
מימין: גרשון טרטנר במדי הפועל בית אליעזר

תושביה הוותיקים של בית אליעזר לא שכחו את גרשון ואת משפחת טרטנר. השכונה הייתה אז קטנטונת, כולם הכירו את כולם, וסיפור הטרגדיה של הנער יפה התואר עם הבלורית נותר חקוק כזיכרון שכונתי כואב.

בשבועות האחרונים, הודות ליוזמתו של מ"מ ראש העיר ניר בן חיים, מועדון התרבות זוכה לעדנה מחודשת. בן חיים, שגדל בבית אליעזר ומתגורר בה גם כיום עם משפחתו, זוכר גם הוא את סיפורו של גרשון וכעת, בעידוד ראש העיר צביקה גנדלמן, ובשיתוף עם אגף שפ"ע, מנהלת בית אליעזר, המשמר האזרחי, שבט אילן בתנועת הנוער הצופים ועם ועד השכונה ותושבי השכונה, הוא פועל לשיקום פיסת ההיסטוריה השכונתית, לחידוש הפעילות הקהילתית במקום ולהנצחתם של טרטנר ובני חדרה הנוספים שנפלו במלחמה.

השנה התקיים לראשונה טקס זיכרון ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה במועדון ע"ש טרטנר בהובלת בוגרי שבט אילן של תנועת הצופים. לקראת הטקס, הגיע בן חיים למועדון בליווי החניכים וראש השבט יוסי קעטבי, כדי לחדש את פני המקום. "זה מאד מרגש, זה נושא שקרוב מאד ללבי, יש לי המון זיכרונות מהמקום הזה", אומר בן חיים. "בשבתות היינו כולנו הולכים ברגל למגרש הכדורגל והיינו צופים במשחקים של הפועל בית אליעזר, אני זוכר שהשחקנים היו מגיעים לשבת פה לפני המשחקים. כילד, גם הייתי חניך בתנועת הנוער שהייתה מאחורי המועדון. מאד משמח שהצלחנו לעשות פה משהו עבור תושבי בית אליעזר ובני הנוער. הזיכרון של גרשון ושל 15 בני חדרה נוספים שנפלו במלחמת ששת הימים יישמר ויעבור גם לדורות הבאים".

חניכות הצופים במהלך השיפוץ במועדון ע"ש גרשון טרטנר. צילום: קרן אידלזון
חניכות הצופים במהלך השיפוץ במועדון ע"ש גרשון טרטנר. צילום: קרן אידלזון

את הטקס ביום הזיכרון לחללי צה"ל העבירו שכבת הבוגרים של שבט אילן. רכזת השבט מור: "כשהציעו לנו להגיע למקום לעזור לשפץ פה ולערוך את הטקס במועדון, כמובן שאמרנו מיד כן מתוך התפיסה שאנחנו חלק מהשכונה ומדובר בעשייה מאד חשובה למענה. התכנית היא שהשבט גם ישמור על תחזוקת המקום ויחד נייצר מסורת בה השבט יערוך את הטקס בכל שנה".

בנעוריו, גרשון טרטנר שיחק בהפועל בית אליעזר, שנקראה על שמו לאחר שנפל. אביו, אברהם טרטנר ז"ל, היה בצעירותו שחקן כדורגל בעצמו ובהמשך היה ממייסדיה של הקבוצה, שהוקמה בתחילת שנות ה-50'. תושב חדרה עמנואל רון, ששיחק עם גרשון בהפועל בית אליעזר, מספר על הבן ואביו. "גרשון היה חמד של נער. הוא היה נעים הליכות, חברותי וסימפתי והחיוך שלו היה שובה לב. יצא לי לשחק אתו הרבה ולהבקיע בזכותו שערים לטובת הקבוצה, אני הייתי חלוץ והוא היה קשר והוא היה שולח לי כדורים יפים. אהבתי מאד גם את סגנון המשחק וגם את האישיות שלו. אברהם היה המאמן שלנו, אבל גם כשהוא לא אימן, הוא היה מגיע למשחקים ומעודד אותנו, הוא היה נפש חיה שם, כל השכונה הייתה מגיעה למשחקים בשבת והנוכחות של אברהם הייתה תמיד מאד מורגשת".

גרשון טרטנר בעת שירותו הצבאי
גרשון טרטנר בעת שירותו הצבאי

גרשון התגייס לחטיבת גולני בפברואר 1966 ושירת בגדוד 51 כמ"כ. כשפרצה מלחמת ששת הימים השתתף בקרב על כיבוש תל עזזיאת שברמת הגולן ונפל לפנות בוקר, ביומה האחרון של המלחמה. שמעון אזולאי, תושב חדרה שהכיר היטב את משפחת טרטנר ואף שיחק בקבוצה לצדו של גרשון, גם לחם לצדו ברגעיו האחרונים. אזולאי שימש באותו הקרב כבזוקאי ואף הוענק לו עיטור המופת על תפקודו (גילוי נאות: שמעון אזולאי הוא קרוב משפחה של הכתבת קרן אידלזון). "גרשון היה אדם מדהים עם אישיות כובשת וחיוך תמידי. היינו חברים מאד טובים, ממש כמו אחים, שיחקנו יחד בהפועל בית אליעזר, הוא היה שחקן הרבה יותר טוב ממני", מספר אזולאי.

"כשפרצה המלחמה הייתי חייל ותיק לפני שחרור. לפני שעלינו לרמה, התאמנו בקרית שמונה בתוך היער לקראת הכניסה לסוריה. בלילה שלפני המלחמה התפלחנו לאיזה מפעל בננות בקרית שמונה וגרשון התקשר לאבא שלו. אברהם דיבר גם איתי וביקש ממני לשמור על גרשון, שהיה צעיר ממני. היינו ארבעה חדרתים בקרב הזה, וקיווינו שארבעתנו נחזור ממנו בחיים. לצערי זה לא קרה".

את התקרית הקשה, אזולאי לא שוכח. "היינו בחוד של הגדוד וחטפנו הפגזות רציניות של מרגמות ומאש הסורים לפנינו, הסתערנו קדימה עד שכל החלק הקדמי של ההסתערות נפגע באחת ההפגזות שפגעה באמצע החוד והפיצוץ ממש פיזר אותנו. הפיצוץ פגע בגרשון ובעוד שלושה חיילים, שהיו חברים טובים שלי ושלו, והרג אותם. היו לנו גם פצועים בתקרית הזאת. ברגע שספגנו פגיעה, ראיתי שגרשון, שלחם לצדי לא נמצא לידי והבנתי מיד שהוא נפגע. חיפשתי אותו אחרי הפיצוץ וראיתי אותו שוכב עם פגיעה רצינית בחזה".

אזולאי נפגע גם הוא מהפגז שהרג את גרשון אך סירב להתפנות לטיפול רפואי והמשיך בפעולה עד שהיעד נכבש. "זה היה לפנות בוקר, מסביבנו הכל היה מלא בבוץ ועשן, קולות של הפגזות כבדות וחיילים שהם חברים, אחים לנשק, שוכבים פצועים או הרוגים בשטח. בהתחלה הרגשתי את הפגיעה ביד, ראיתי חור בחולצה שלי ודימום, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות. בהמשך הרגשתי שהרגל שלי רטובה, הנחתי את היד שלי למטה, ליד הנעל, והבנתי שיש לי פציעה נוספת". שמעון נפגע ביד ובמותן, והפציעה הייתה קשה משחשב. "הרופא ביקש שאתפנה, אבל לא הסכמתי, חבשו אותי והמשכתי. במלחמה אתה לא יכול להשאיר את החברים שלך לבד. הייתי בין הוותיקים והייתה לי תחושת אחריות כלפי החברים שלי".

גרשון טרטנר בעת שירותו הצבאי
גרשון טרטנר בעת שירותו הצבאי

לאחר נפילתו של גרשון, אזולאי הקפיד לשמור על קשר עם אברהם אביו, וגם נתן לו תמונות שהיו ברשותו של גרשון מהצבא. אחת מהתמונות הללו, בה עומדים שניהם, שמעון וגרשון אחד לצד השני, הונצחה באופן ייחודי וקיבלה חיים כשתושב השכונה, ליפא הובר, פסל ואומן חובב שהיה חברו הטוב של גרשון, פיסל את דמויותיהם של שמעון וגרשון על קיר המועדון. הפסל המרגש עדיין ניצב שם, כזיכרון לחיים צעירים שנמוגו ולסיפור גבורה מרתק.

ישראל טרטנר, אחיו הצעיר של גרשון, היה בן 16 כאשר אחיו נפל. גם הוא שיחק כדורגל, תחילה בהפועל חדרה ולאחר מכן בהפועל בית אליעזר. "גרשון היה אח מקסים, הזיכרונות שיש לי ממנו כאח הם מאד מיוחדים. כילד הוא חלה בפוליו, אבל נרפא באופן מלא. הוא היה בין היחידים בארץ שהצליחו לצאת מהמחלה הזו בשנים ההן. מגיל צעיר היה ספורטאי מצטיין, בייחוד בכדורגל. הוא שיחק בקבוצה מגיל 16 והוא היה שחקן מעולה, רצו אותו בקבוצות אחרות, אבל הוא היה כל כך צנוע ובחר להישאר בבית אליעזר. כשהתגייס לצבא, הוא קיבל את ההזדמנות להפוך למד"ס (מדריך ספורט), אבל הוא לא הסכים לצאת מגולני בשום אופן".

לאחר מותו של גרשון, הקימה המשפחה את המועדון לזכרו יחד עם ועד השכונה, ואביו אברהם הקדיש את חייו למועדון. "אבא שלי היה במועדון יומם וליל, העיסוק בהנצחתו של אחי נתן לו מזור והיווה עבורו בריחה מהכאב הקשה. עם השנים, כשהוריי הזדקנו, אבא כבר לא היה מסוגל לטפל במועדון ואני התפניתי לטפל בהוריי, המועדון לצערי נותר מאחור". אברהם נפטר ב-2013 ואם המשפחה רבקה חיה כיום בבית אבות בחדרה. ישראל, שמתגורר בנתניה, מקפיד לבקרה יום יום.

על היוזמה לחידוש המועדון ישראל מברך כמובן ואומר: "אני רוצה להודות מקרב לבי לניר בן חיים, לוועד השכונה ולכל מי שעוסק שם במלאכה בלי יוצא מן הכלל, זה מרגש ומצמרר אותי, חשוב שגם הדורות הבאים יכירו את הסיפור של גרשון".

גרשון טרטנר והפועל בית אליעזר
גרשון טרטנר והפועל בית אליעזר

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות