בספטמבר האחרון ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות פסק דין חלקי תקדימי וחריג, שזכה לכותרות בארץ ואף בחו"ל, שבו התירה השופטת מאיה לוי לאחותו של מנוח, תושב הקריות, לעשות שימוש בזרעו של אחיה לאחר מותו לצורך הבאת צאצאים לעולם באמצעות אם פונדקאית ומתרומת ביצית של אישה אחרת. עתה מתברר, כי היועץ המשפטי לממשלה מתקשה להשלים עם פסק הדין התקדימי, שכן לפני כשבועיים, הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על פסק הדין, בניסיון לבטל אותו, ואף הצהיר כי אם יהיה צורך, יגיש ערעור גם לבית המשפט העליון.
בפסק הדין התקדימי, שהותר בשעתו לפרסום בעקבות בקשה של חדשות 12, פסקה השופטת לוי, כי משפחתו של המנוח תוכל לעשות שימוש בזרעו, כדי להביא לעולם צאצאים, באמצעות אם פונדקאית ומתרומת ביצית של אישה אחרת, כשאחותו של המנוח, תאמץ את הילד שייוולד.
בערעור שהוגש על ידי משרד הבריאות, באמצעות נציגי היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות מחוז חיפה, נטען, כי היועץ המשפטי לממשלה התנגד לשימוש בזרעו של המנוח, שכן האחרון הביע טרם מותו בכתב את רצונו הברור, כי לא ייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו. לטענת המערערים, בבית המשפט לענייני משפחה לא הוצגו ראיות משכנעות שיש בהן כדי להוכיח כי המנוח שינה את דעתו. מן הערעור: "שגה בית המשפט לענייני משפחה כאשר קבע בפסק הדין החלקי כי במקרה דנן הוכח רצונו של המנוח, לפחות בסמוך לפטירתו, כי ייעשה שימוש בזרעו אחרי מותו למטרה של הבאת צאצאים".
המנוח ע' הלך לעולמו ב-20 ביולי 2013 בטרם עת ממחלת הסרטן. הוא היה רווק בן 38 במותו וללא ילדים. את התביעה לשימוש בזרעו הגישו הוריו ואחותו של המנוח, בת 45, נשואה זה כשנתיים וחשוכת ילדים, נגד המרכז הרפואי בני ציון ונגד היועץ המשפטי לממשלה (המדינה). את המשפחה ייצגו בתיק עורכי הדין דור שוורץ ושיראל בר, העוסקים בדיני משפחה ופלילי וידועים בתקדימים משפטיים ובפסקי דין עקרוניים שהם מצליחים להשיג.
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט לענייני משפחה הייתה – האם המנוח רצה בכלל כי ייעשה שימוש כלשהו בזרעו לאחר מותו במטרה להבאת צאצאים. היועץ המשפטי לממשלה התנגד להליך, אותו ביקשה משפחת המנוח לבצע, בין היתר, מכיוון שבדצמבר 2011 חתם המנוח על כרטיס "שומר זרע" שבו נדרש לפרט את רצונו באשר לשימוש אשר ייעשה בזרעו. המנוח סימן בטופס את הרובריקה הבאה: "השימוש בזרע לצורך עצמי ייעשה בהתאם להוראותיי בכתב בלבד… במקרה של פטירתי, אינני מאשר שימוש בזרעי הקפוא ואני מורה לבנק הזרע להפשירו".
מנגד, משפחת המנוח טענה, כי בכרטיס "שומר זרע" קיימים כשלים מבחינת תוכנו, נסיבות החתמתו של המנוח ומחדלי בית החולים שבו אושפז. עוד היא טענה, כי מדובר במסמך נטול תוקף משפטי מחייב וכי אחרי ניתוח ראש להסרת גידול ממאיר, המנוח היה שרוי במצב של חולשה פיזית כללית, ובמצב זה, הוא הוחתם על הכרטיס.
השופטת, שקיבלה את טענות עורכי הדין שוורץ ובר, פרקליטי המשפחה, פסקה: "לאחר ששקלתי את כל הראיות כפי שהובאו בפניי, הנני קובעת כי רצונו המשוער של המנוח, לפחות בסמוך לפטירתו, היה להתיר שימוש בזרעו על מנת להביא צאצאים אחרי מותו".
עורכי הדין דור שוורץ ושיראל בר מסרו בתגובה להגשת הערעור: ״אנו משוכנעים, כי בית המשפט המחוזי ידחה את הערעור וכי פסק הדין יישאר על כנו. מדובר בפסק דין אמיץ וחריג, אך מדויק ומבוסס מבחינה משפטית, וחבל שגורמים בתוך משרד היועץ המשפטי לממשלה פועלים מתוך אגו מקצועי גרידא תוך רמיסת רצונו של המנוח וכאבה של המשפחה״.
