כבר במשחק גביע הטוטו הראשון של העונה, מול מכבי נתניה, נחשפה הבעיה הכי גדולה של הפועל חיפה מודל 2019/20: ההתפרקות לאחר ספיגת שערים. לאורך העונה, אם הקבוצה של חיים סילבס הייתה סופגת ראשונה היא הייתה מפסיקה לתפקד. שחקנים לא היו מסוגלים לבצע פעולות פשוטות, הפסיקו לעבוד בהגנה ושיחקו ללא אחריות. בפלייאוף האדומים התמודדו הרבה יותר טוב עם פיגור, כולל בדרבי הראשון, זה נראה כמו חלק מתהליך הגדילה של הקבוצה.
עד לדרבי ביום רביעי. הקריסה בחצי השעה הראשונה הבהירה שהפועל עדיין נוטה מאוד להתפרק, בעיקר במשחק בו התוצאה חשובה לה יותר משאר משחקי הפלייאוף. לאחר חצי השעה הזאת ניתן להודות שהיה גם לא מעט מזל בהימנעות שלה מהתפרקות במשחקים קודמים בהם הייתה בפיגור, היו רגעי רפיון שהיריבות לא ניצלו, והגרסה הנוכחית והאיכותית מאוד של מכבי חיפה כן ניצלה.
שיעור כואב ואכזרי
הקבוצה של סילבס עברה הרבה מאוד שינויים מאז אותו משחק גביע הטוטו. רוב העונה, בעיקר במשחקים מול הגדולות, היא הייתה קבוצה הגנתית שמנסה לעקוץ. כתוצאה מכך, גם ההתפרקויות שלה היו מינוריות, בדרך כלל הסתיימו בספיגת שער נוסף וקושי לצאת להתקפות בהמשך המשחק.
לדרבי סילבס העלה את ההרכב שיזם למשך דקות ארוכות מול מכבי ת"א שבוע לפני כן, שיצא להתקפות עם הרבה מאוד שחקנים מול הקבוצה הטובה בליגה. זו הפועל חיפה שמנסה לצאת לדרך חדשה מעמדת מוצא שונה לחלוטין.
השילוב בין הנטייה הישנה לדרך החדשה הוביל להתפרקות מפוארת, קריסה טוטאלית וחריגה עד שסילבס עצר אותה עם שני חילופים הגנתיים שהבהירו לשחקנים שחייבים לקחת צעד אחורה.
זה היה השיעור הכואב והאכזרי ביותר בקורס המזורז בפלייאוף העליון שהפועל עוברת בשבועות האחרונים. המסר המרכזי של השיעור הוא שקבוצה שרוצה לגבש זהות יוזמת חייבת להיות חזקה מנטאלית. כי זה סגנון בו יש הרבה פחות מערכי חיפוי, המחיר של טעויות הרבה יותר גבוה והצורך באיזון בין התקפה להגנה ובאחריות של שחקנים בודדים הרבה יותר גדול.
רמת ביצוע ירודה
השער השני של מכבי הגיע לאחר שתיים-שלוש התקפות טובות של הפועל, בהן שני המגינים עלו והקשרים האחוריים ביצעו תנועות עומק ולא נותר מי שיחפה מול המתפרצת הירוקה. השער הרביעי הגיע כאשר הבלם גיא משפתי ניסה למסור כדור עומק לקשר האחורי, אך מסר הרבה יותר מדי חזק והוביל לאיבוד במצב בו אין אפשרות לתקן. מדובר בחוסר אחריות וברמת ביצוע ירודה שקבוצה יוזמת פשוט לא יכולה להרשות לעצמה. ההבדל בין משחק התקפי למשחק הרפתקני דק מאוד, כדי לא לחצות אותו צריך חוסן מנטלי הרבה יותר גבוה מכפי שהיה לאדומים בדרבי.
חצי השעה האיומה הבליטה את החסרונות של כל אחד מהמערכים של הפועל חיפה. בהתקפה, מדובר במחסור בשחקנים שיודעים לבצע פעולות התקפיות טובות עם הכדור באזורים המסוכנים. זו נקודה פחות מעניינת כי הבעיה ידועה וחוליית ההתקפה צפויה להשתדרג בקיץ בדיוק בתחום הזה.
מחסור באיכויות
בהגנה, מדובר פשוט במחסור באיכויות. לדור מלול אין כלים להתמודד עם האתלטיות והפיזיות של יאניק וילדסחוט, אלי בלילתי לא אחראי מספיק כדי לזהות בזמן את תנועות העומק של סינטיהו סלליך, לבלמים חסרה המהירות שנדרשת כדי להפריע לניקיטה רוקאביצה. ברמה מסוימת גם זו נקודה פחות מעניינת, גם בגלל שבלילתי ומשפתי לא צפויים להיות שחקני הרכב בשנה הבאה וגם כי קבוצה עם האיכויות ההתקפיות של מכבי חיפה, שהכל מתחבר לה כפי שקרה ברביעי, פוגשים פעם-פעמיים בעונה. אבל אולי זו נורת אזהרה נוספת לגבי יכולתו של מלול להתמודד עם הדרישות ההגנתיות ממגן בליגת העל בעשור הרביעי לחייו.
האיזור המעניין ביותר בדרבי היה מרכז השדה. שלישיית הקישור של סילבס נראתה, לראשונה בפלייאוף, חסרת אונים מול השלישייה האיכותית שמנגד. מרקו בלבול זיהה את הנטייה של הקישור האדום להצטופף לכיוון הכדור ושלח את צ'ירון שרי ודולב חזיזה, שני הקשרים הקדמיים יותר שלו, לרדת לקבל כדור בצד הרחוק ואז לפעול בנחת עם שטח רב. לסילבס לא הייתה תשובה לכך, וגם הקשרים שלו לא ידעו להתאים את עצמם. זו הייתה תזכורת לכך שמדובר בשחקנים צעירים שלא רגילים להיות בתפקיד בכיר בקבוצת פלייאוף עליון.
שלישיית הקישור
לכן, השיעור החשוב ביותר בדרבי היה של שלישיית הקישור. היא תצטרך ללמוד לחלק שטחים בצורה נכונה יותר ולהגיב בזמן אמת להפתעות טקטיות של היריבה. מדובר בשלושה שחקנים חכמים שיכולים לעשות את זה, ואם הם אכן יידעו ללמוד, ליישם ולהתמודד טוב יותר עם מרכז השדה של הגדולות בעונה הבאה השיעור האכזרי הזה יוכל להתברר כמשתלם.
