אין איש שאינו מכיר את אחד הסמלים המפורסמים של מפרץ חיפה – אולי המפורסם מכולם – שניצב על אם הדרך בין חיפה לקריות, סמל שהפך להיות במוקד המאבק נגד זיהום האוויר, על אף שמעולם לא הזיק. מדובר בשני מגדלי הקירור הענקיים שהגיעו לגובה של כמעט 80 מטרים וזכו לשם "לבניות" על שום דמיונם לצנצנות הלבן המיתולוגיות של תנובה. ביום שישי האחרון נפל דבר, כאשר אחת הלבניות קרסה.
מי חשב אז על איכות הסביבה
כדי להבין את ההיסטוריה המלווה את שני מגדלי הקירור, יש לחזור לאחור, לימים שלפני מלחמת העולם השנייה, בעת שהמנדט הבריטי שלט בארץ. בשנת 1938 דחפו הבריטים להקמת בתי הזיקוק כהיערכות לאפשרות של מלחמה ארוכה שתצריך מלאי גדול של דלק לכלי המלחמה. באותה העת, חיפה כבר הייתה עיר נמל עם היסטוריה עתיקה, ובמרחב הקריות היה יישוב אחד קטן שנקרא אז כפר עטא, קרית אתא של ימינו.
בימים ההם איש לא חשב על ההשלכות ארוכות הטווח של הקמת בתי הזיקוק ואיש לא תיאר לעצמו שהמרחב עם מספר מועט של תושבים יהפוך עם השנים להיות מטרופולין ענק המונה אוכלוסייה של מאות אלפי תושבים. גם נושא איכות הסביבה לא נלקח אז בחשבון.
מיקום בתי הזיקוק על גדות נחל הקישון, שהיה אז מלא בדגה, נבחר כי כך ניתן היה לשאוב מים לקירור המתקנים וגם בשל גישה נוחה לנמל חיפה ולצינור הנפט כירכוב-חיפה.
התקפות היסטוריות
עבודות הקמת בתי הזיקוק נמשכו גם במהלך מלחמת העולם השנייה. אלפי עובדים עסקו בבנייה עד שהושלמה ב-1944. החשיבות האסטרטגית של בתי הזיקוק משכה גם את תשומת ליבן של בנות בריתה של גרמניה הנאצית, ולפחות 21 התקפות אוויריות נעשו נגד בתי הזיקוק. עם תום מלחמת העולם השנייה תכננו הבריטים להניח צינור נפט חדש שיגיע עד עיראק, אולם החלטת החלוקה של האו"ם הביאה להפסקת העבודות.
בתי הזיקוק ידעו התקפות גם מצד המחתרות היהודית -לח"י ו-אצ"ל. ב-1 בנובמבר 1945 (ליל הרכבות) ניסו ארבעה לוחמי לח"י להחדיר מטעני חומר נפץ לבתי הזיקוק. עוד לפני הפריצה אירע אסון, ופצצה שהתפוצצה הביאה למותו של מפקד הפעולה ופצעה קשה לוחם נוסף שהצליח להיחלץ ולקבל טיפול.
ב-30 במרס 1947 הצליחו שלושה לוחמי לח"י לפרוץ את גדרות בתי הזיקוק ולהניח מטעני חומר נפץ בתוך שלושה מכלים. בהתפוצצות עלו באש 11 מכלים. הדליקה נמשכה ימים רבים.
בבוקר יום 30 בדצמבר 1947 תקפו אנשי אצ"ל מתוך מכונית חולפת, קבוצה של פועלים בכניסה למפעל, הרגו שישה מהם ופצעו 42. מיד אחר כך, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג 39 פועלים יהודים. 49 נפצעו.
הלבניות מעולם לא זיהמו את האוויר
ובחזרה ללבניות. תפקידן היחיד היה לקרר את המים החמים ממתקני הזיקוק, ומאחר שהן פלטו רק אדי מים, הלכה למעשה הן מעולם לא זיהמו את האוויר. עם התקדמות טכנולוגיית הקירור, הן הפסיקו לפעול ב-2009, אולם הוחלט להשאירן כסמל בלבד, המואר בלילות בצבעי החברה. אחד המגדלים משמש כיום מרכז מבקרים.
בשבוע שעבר התגלה ליקוי מבני במגדל הקירור המזרחי, וביום שישי בבוקר הוא קרס. איש לא נפגע. קריסת המגדל נתפסת כעת כמעין סמל המאבק של ראשי רשויות, אירגוני סביבה ותושבים רבים נגד זיהום הסביבה על ידי התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה.
מבתי הזיקוק נמסר, כי נעשתה פנייה לכמה מומחים מתחום ההנדסה לקבל חוות דעת על מצבו של המבנה.
דוח מקינזי פורסם השבוע
השבוע פורסם לעיון הציבור דוח מקינזי העוסק בעתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, אך חלק גדול מ-58 עמודי הדוח מושחר בנימוק: "מידע סודי ביטחוני של מדינת ישראל, מידע מסחרי ועסקי הנוגע לצדדים שלישיים שהתנגדו למסירתו, וכן מידע שאי גילויו היה תנאי למסירתו".
הדוח מציג ניתוח כלכלי של ארבע חלופות לעתיד התעשייה הפטרוכימית: השארת בזן (בתי הזיקוק) במפרץ, העתקה למיקום חדש, סגירה חלקית של המתחם או סגירה מוחלטת. הפירוט בנוגע לאפשרות של סגירת בזן מושחר כמעט לחלוטין.
צפו בקריסת הלבנייה כפי שתועדה במצלמות האבטחה של בזן:
בנובמבר 2019 הצהירו במשרד להגנת הסביבה כי על הממשלה להוביל את תהליך סגירת בתי הזיקוק בחיפה, בטענה כי העדר החלטה הוא גרוע סביבתית וכלכלית. מכיוון שמרבית הדוח מושחר, ניתן להתייחס רק למידע שזרם החוצה, לפיו החלופה הכדאית ביותר למשק הישראלי היא סגירת מתחם בזן עד שנת 2030. מהערכות שווי הקרקע בתחזית של קידום תוכנית רשות מקרקעי ישראל במתחם, פינוי המתחם ישחרר קרקעות בהיקף של בשווי של כ-20 מיליארד שקלים. על פי התחזיות בשוק האירופי, הרווחיות של בזן צפויה לרדת משמעותית החל משנת 2025, אך יחד עם זאת, המועצה הלאומית לכלכלה העריכה כי לבזן אין מניע כלכלי לסגור את המפעל ביוזמתה.
בבזן לומדים את הדוח
מהדוח שפורסם עולה, כי פינוי מלא של בזן יאפשר שחרור קרקעות לכ-100-50 אלף דירות חדשות וכי אין כדאיות כלכלית בהעתקת המפעלים למיקום אחר. העברת המתקנים עשויה להיערך עשור ולגרור עלויות בגובה של 18 מיליארד שקל. הדוח לא נוקב בהמלצה מפורשת באשר לעתיד התעשייה הפטרוכימית בחיפה, ומחבריו מדגישים כי מדובר בהחלטה מורכבת, שדורשת איזונים בין משתנים שונים שלא נלקחו בחשבון בדוח.
בהתייחסות לדוח מקינזי נמסר מבזן: "בזן לומדת את הדוח והשלכותיו. קבוצת בזן תנהל את השיח בנושא מול כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, על מנת לאפשר את קיומה של תעשייה חיונית ובת קיימא, המהווה עוגן למשק אנרגיה עצמאי".
באשר לקריסת הלבנייה נמסר מבזן ביום שישי האחרון: "הבוקר קרס החלק העליון באחת הלבניות המפורסמות של בזן, ששימשה בעבר מגדל קירור מים ואינה בשימוש מאז שנת 2009. הקריסה התרחשה בהמשך לנפילת מקטע קיר יומיים קודם לכן. בזן נוקטת בכל הפעולות, כולל התייעצות עם מומחים מתחום ההנדסה והתכנון, על מנת ללמוד את האירוע. האזור מאובטח ולא היו נפגעים".
