בשישי לנובמבר עסקנו בחלומות השלום עם סעודיה, החשובה במדינות ערב, טווינו חלומות על הסכמי שלום בין העמים, הסכמי סחר משמעותיים לכלכלת העולם, הסכמים ביטחוניים חשובים מעין הקמת ברית הגנה הדדית, הסכמי סיום הסכסוך עם העולם הערב.
בשישי לנובמבר דיברנו על תקווה, על אופק, על השותפות אשר תוביל לשינוי עולמי, על שלום של אמיצים ישראל וסעודיה אשר יפתח את הדלת ויסלול את הדרך למדינות ערביות נוספות לכונן ברית שלום עם ישראל.
בשישי לנובמבר עלינו על יצוענו, עם לב שמח, עם תקווה גדולה והתעוררנו למחרת, בשביעי בנובמבר עם אסון, עם זוועות שבני תרבות אינם יכולים להכיל, התעוררנו למתקפת רצח, לטבח בלתי פוסק, לרצח חפים מפשע, התעוררנו לטיל שפוצץ את חלום השלום והתקווה.
שילוחיה של איראן, ראש הנחש, הפרוקסי הרצחני שהעמידה לפתחנו, הרימו ראש, טבחו בבני אדם ובתקווה להותירה בראש ציר הרשע, מנודה מקהילת בני האדם, עזה על אזרחיה ומנווליה רצחה את השלום, את התקווה, במקום יונה לבנה שגרה דם ואש ותימרות עשן, ילדים חטופים, קשישות מובלות למנהרות, שחיטה, רצח, אונס, עריפת ראשים, חלאות המין האנושי, חמאס – דעאש.
איראן וגרורותיה ידעו שהעולם הנאור מוקיע אותם, מקיא אותם מחברת אומות העולם הנאורות, הם גם ידעו כי השלום שבפתח יותיר אותם בשולי המחנה, מחוץ למחנה.
ערביי כל העולם, ייחלו לשלום עם סעודיה, כולל ערביי ישראל, זה היה פתח לתקווה שתם עידן ציר הרשע, ציר השנאה המניע את איראן והפרוקסי שלה, את המציאות הזו ביקש ציר הרשע לנטרל, להרוס, לבטל.
המחיר הנורא של חורבן התקווה הוא יותר ממזעזע, חיות אדם טבחו בחיי חפים מפשע במיטותיהם, בשנתם, טבחו, אנסו, עינו, רצחו, שחטו, ערפו, שרפו, חטפו, בזזו, והמיטו אסון על העם היהודי – ישראלי, על אזרחי עזה, על אחיהם.
בשישי בנובמבר מיליוני מוסלמים בעולם היו בטוחים כי עיר הנביא, מוחמד, תהיה עיר השלום ההיסטורי ותחתום את הסכסוך הערבי ישראלי, עיני העולם היו נשואות אל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, על מחיר הדמים, על הצטרפות איראן לרוסים, על ציר הרשע המתרחב.
עד לשישי בנובמבר חמלנו על הנטבחים באוקראינה, עבורנו זה היה אירוע נוראי, רחוק שאינו נוגע אלינו באופן אישי, רואם, חומלים וממשיכים הלאה.
עתה המלחמה היא בביתנו, התופת, הזוועה, המראות האיומים אינם בקייב או בלובוב אלא בבארי, בכפר עזה, בנירים ובשדרות, המלחמה בביתנו, עיני כל העולם נשואות ממתינות לראות האם האור יגבר על החושך, האם הדמוקרטיה תכריע את הדיקטטורות, האם הטוב יביס את הרע האנושי.
מהשביעי בנובמבר הנחנו את החלומות בצד, כולנו עסוקים במלחמה המוצדקת ביותר נגד חמאס – דעאש, כולנו נרתמים לסייע במשימת הניצחון של מדינת ישראל על פרוקסי ציר הרשע.
מחיר המלחמה הוא נורא אך אין לנו ברירה אחרת, אנחנו חייבים לבוא חשבון דמים נורא עם נבלות אדם אלה, המחיר נורא אך הם, הטרוריסטים המשתמשים באזרחיהם, בילדיהם, בנשותיהם, בזקניהם, בתינוקותיהם כמגן אנושי, סוחרים בדם אחיהם, בני עמם.
לאחר שנחקור עד היסוד את הגורמים לטבח הנורא, לאחר שנתחקר את הכשלים שהובילו למחדל העצום, לאחר שנעשה הכל כדי לשקם את החורבן שזרעו המנובלים בדרום הארץ, לאחר שנציג תוכנית שיקום והשבת התושבים לבתיהם, נתפנה להמשיך.
מיד לאחר מכן, ללא דחייה, נשוב לבצר את הסכם השלום עם סעודיה, הניצחון הגדול על איראן והפרוקסי שלה יהיה הסכם שלום עם סעודיה, הסכם איתן, חזק, עוצמתי, ונוביל את איראן וציר הרשע לפח האשפה של ההיסטוריה.
