במהלך העבודות שהחלו בין שרידי המקדש הכנעני לפני כשבועיים לקראת הסדרתו של המקום כגן ארכיאולוגי בשיתוף עם עיריית נהריה, מצא ארכיאולוג רשות העתיקות ראפע אבו-ריא על רצפת המקדש חפץ זעיר עשוי חרס, בקוטר של 1.8 ס"מ. בחינה ראשונית של הממצא, העלתה את הסברה, כי מדובר בטביעת חותם פיניקית – עדות לסחר הימי במקום בימי קדם, ולהגעה של אנשים מצפון-מזרח הים התיכון, תורכיה ויוון של ימינו, לנהריה.
הפיניקים, המוכרים במחקר הארכיאולוגי מהאלף ה-3 לפנה"ס, היו "כנענים", אך למעשה היו יורדי ים, ועיקר כלכלתם ותרבותם מושפעת מסחר ימי. קבוצה זו, התיישבה בערי מדינה לאורך קו החוף מלטקיה בצפון סוריה, בצור ובצידון ועד לעכו בארץ-ישראל. בין השאר, הפיניקים מוכרים מהספרות העתיקה באודיסאה ואף מהתנ"ך; על פי המקרא, הם צאצאי כנען בן חם (בן נח). המקרא מספר רבות על הקשר עם השכנים מצפון; על הקשר של דוד ושלמה עם המלכים הפיניקים, ובעיקר מוכרת לנו הברית שבין שלמה מלך ירושלים לבין חירם מלך צור.
שלמה נשא אישה פיניקית – חירם מעביר את ארזי הלבנון ומהנדסים לבנות את המקדש בירושלים, וגם אחאב מלך ישראל נושא את איזבל בת אתבעל מלך צידון לאישה. בסופו של דבר, הפיניקים נטמעו בתרבות היוונית והרומית, והפכו לחלק מהעולם הביזנטי. הם הותירו אחריהם את כתב האלף-בית, שהוא הבסיס לאלף-בית העברי, בו אנו משתמשים עד היום.
אנסטסיה שפירו, מומחית לפטרוגרפיה (חקר הרכב הסלעים) ברשות העתיקות, בחנה את החותם שנמצא בנהריה תחת מיקרוסקופ, ומצאה כי הרכב החומרים של החפץ מעיד כי הוא הגיע מסביבה חופית בצפון אגן הים התיכון. לדברי גלעד צינמון מנהל מחוז גליל מערבי ברשות העתיקות, "החותם מורכב משלושה גלים היוצרים ספירלה, ומזכיר ביטויי אמנות פיניקית, שהופיעו מאוחר יותר גם על כותרות העמודים הפרוטו-איאוליות שאנחנו מכירים משערי הארמונות של ממלכות יהודה וישראל. דוגמה מוכרת במיוחד לסגנון הזה טבועה על מטבעות חמשת השקלים שבו אנחנו משתמשים היום".
