"הייתי ממש מופתע, לא ראיתי את אימא שלי כמעט 3 חודשים. זו תקופה שהכל בה היה זר וחדש ופתאום לראות מישהו מהבית היה מאוד מרגש ומנחם. היא הגיעה בשביל לראות אותי בטקס ההשבעה. זה כיף אדיר שהורה שלך מצליח להגיע, מאוד התרגשתי", אומר טוראי ידין מדאר בן 18, חייל בודד מארצות הברית, שאמו הפתיעה אותו בטקס ההשבעה, "לעבור את הטירונות היה דבר מאוד משמעותי בעייני, אני כבר מרגיש הרבה יותר כמו חייל ופחות כמו נער, יש אחריות יותר גדולה על הכתפיים שלי . עכשיו, כשנגמר הטירונות, אנחנו מתחילים את שלב האימון המתקדם, זה מרגש מפני שזו מקפצה בדרך להשיג את המטרה שלי ולהיות לוחם בחטיבת גבעתי".
מדאר התגייס בדצמבר 19 לחטיבת גבעתי. דין עלה לארץ באוגוסט האחרון מארה"ב, עם גרעין "צבר".
הוא ממשיך ומספר על התקופה שקדמה לגיוס: "להתגייס היה חלום שלי עוד מגיל קטן. תמיד רציתי לתרום למען המדינה, להיות פה ולשרת כלוחם. הרגשתי שלשרת בצבא יכול להיות חוויה חד פעמית שלא אוכל לחוות בשום מקום אחר. חוץ מזה הרגשתי שכלוחם אוכל להתפתח כאדם ולחוות חוויות שלא תהיה לי הזדמנות לחוות באף תקופה אחרת".
מיד אחרי התיכון, בחודש אוגוסט, הוא עלה לארץ ומתגורר במושב מולדת, בבית מיוחד לחיילים בודדים, "אנחנו קבוצה של 19 חיילים בודדים שגרים יחד בישוב, האנשים פה מקסימים והם קיבלו אותנו בחיבוק חם. בתקופה בה עליתי גם הכרתי את המשפחה המארחת שלי, הם קיבלו אותי ודאגו לי. בחודשים שלפי השירות עשינו יחד, גרעין החיילים הבודדים, המון טיולים בארץ, למדנו עברית באולפן, עשו לנו פעילויות על ארץ ישראל מטעם הגרעין. בזכות התקופה הזו הרגשתי שנכנסתי לצבא הרבה יותר בקלות".
על הגיוס והטירונות מספר ידין: "הימים הראשונים בטירונות היו מאוד חווייתיים, הייתי צריך להתרגל למציאות חדשה לגמרי- פתאום אתה חייל ויש מעליך מפקדים, זה שונה מכל מה שהכרתי עד אותו הרגע. יש לטירונות אוירה מאוד מיוחדת, עם הזמן אתה מתגבש עם הקבוצה שלך ומכיר את האנשים שסביבך. יצרנו בינינו הבנה ואחווה שלא רואים בהרבה מקומות אחרים".
