תכירו את משפחת גולני

משפחת גולני שלנו מנהריה

תכירו את משפחת סיבוני מנהריה, בה חטיבת גולני הפכה חלק מהמשפחה.

רב- נגד סמי סיבוני מספר: "כולנו גולני – אבא שלי, האחים שלי, ילדיי, כולם שירתו ומשרתים בחטיבה.

הכל התחיל מאבא שלי, אשר התגייס לגדוד 12 כלוחם, המשיך לסיירת, ושירת בשירות קבע כ-22 שנה בחטיבה. הילדים שלי גדלו לתוך זה, כמוני.

עץ המשפחה שלנו כעץ החטיבה. כל המשפחה הגרעינית שירתה בגולני, הבני הדודים וגם ילדיהם.

סמל אופיר סיבוני ביתו של סמי, משתפת כי החיבור לחטיבה מלווה אותם מילדות: "גדלנו על הסיפורים סביב החטיבה, היינו מגיעים לעצרת גולני, למופעים חטיבתיים ולמירוץ גולני. זה היה מאוד מלהיב עבורי כילדה, הייתי מספרת על כך לילדים בבית הספר ולחברים. מילדות ידעתי שאני רוצה להגיע לחטיבה מספר אחת".

לילדיו של סמי היה חשוב להמשיך את המורשת, אופיר התגייסה לחטיבת גולני ומשרתת כיום כראש לשכת סגן מפקד החטיבה.

אור, התגייס גם הוא לחטיבה, והוא לוחם בגדוד 51, השנה אור נבחר למצטיין מפקד החטיבה לרגל יום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל: "השירות בחטיבה הוא משהו שמאוד חשוב לי. גדלתי על גולני מגיל צעיר, אני חושב שזה היה מסלול מובן מאליו, אין אופציה אחרת בכלל אצלנו".

משפחה שבה גולני היא האופציה היחידה

אופיר: "הצבא הוא מקום והזדמנות בשביל כל דור לתרום מעצמו למדינה. אצלנו במשפחה הכל נשאר בחטיבה החומה – מהרגע שאתה בגולני אתה חלק ממשהו גדול יותר.

"בימים אלה אבא שלי עושה מילואים בפיקוד העורף בחלוקת מזון לניצולי שואה ומעוטי יכולת בתקופה קשה כמו הקורונה. העשייה והתרומה לחברה, תמיד מורגשת בבית. אם זה אני, שגדלתי על תנועות נוער, או אח שלי שיזם אימונים עם בני נוער בכדי לעודדם גיוס לקרבי, או אבא שלי, שעד היום תמיד מחפש איפה אפשר לעשות טוב, להתנדב ולתרום".

חברי המשפחה עברו אירועים משמעותיים במהלך שירותם.

אור: "יש לי המון חוויות משמעותיות מהטירונות, מסע הכומתה, העלייה לגדוד ועוד. אבל החוויה שהכי זכורה לי הייתה הרגע בו קיבלתי את סיכת הלוחם וחזרתי הביתה לחיבוק של אמא".

השנה לרגל יום העצמאות ה-72 קיבל אור את אות מצטיין מפקד חטיבת גולני: "התרגשתי לשמוע שנבחרתי להיות מצטיין מח"ט. לא כל אחד זוכה לדבר כזה בתקופת השירות. אני מאמין שבסך הכל אני פועל למען ההגנה על המדינה שלי, אין ספק שזה אירוע מכונן עבורי".

יום העצמאות בסימן של הצטיינות

אופיר: "כשגדוד 12 תפס קו בלבנון, במוצב סמוך לראש הנקרה, הסתכלתי על הבית שלי, על הים, המקום בו גדלתי. התרגשתי, הרגשתי שאני משהו מחלק גדול. התחושה שאתה ממש מגן על הבית נותנת לך משמעות".

המשפחה מספרת על אירוע מבצעי משותף: "הייתה לנו הקפצה לפני שנה, אני, אחי ואבא שלי השתתפנו. אבא שלי היה בחטיבה, עסק בגיוס המילואים, אני התחלתי להיערך לתנועה ואח שלי ארגן את ציוד הלוחם שלו בגדוד".

סמי: "באירוע הזה, תוך כדי העבודה, היה לי חשוב לעשות שיחת וידאו עם אופיר ואור, לתת דגשים, טיפים והנחיות של אבא לילדים על איך להתנהג בשעת חירום, ואיחלתי להם בהצלחה. משם כל אחד יצא למלא את תפקידו במשימה. מצד אחד הרגשתי חשש. מצד שני הרגשתי כמו אבא גאה".

את יום העצמאות השנה, תחגוג משפחת סיבוני קצת אחרת.

אופיר: "כל שנה בנהריה יצאנו כל המשפחה לגעתון, בנוסף כל שנה אנחנו יוצאים לטיול משפחתי ברחבי הארץ. בעקבות המצב לא נממש את המסורת השנה, ואור לא יהיה בבית, אבל נקיים שיחת זום, ונשמור על אווירת חג עצמאות משפחתית".

לסיום, לסמי מסר חשוב: "אני מאחל לכולם רק בריאות בתקופה מאתגרת זו. שנחזור במהרה לשגרה בכלל ההיבטים, ובמיוחד, אני מאחל למשפחות להישאר מלוכדות בכל עת. חג עצמאות שמח!"