בראש סדר היום הציבורי צריכה לעמוד איכות המים בכנרת ולא גובה המפלס
למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים.
בימים אלו של ריבוי גשמים בכל הארץ, מתעורר במלוא עוזו הוויכוח אודות גובה פני המים באגם הלאומי, הכנרת.
יש מי שיאמרו כי טוב לה לכנרת שתהה מלאה, שפעת המים מביאה ברכה ופרנסה. יש הטוענים את ההפך. יש מי שסבור כי גובה פני המים טוב לריבוי הדגה וכמובן יש מי שגורס ההפך.
בימים האחרונים רבו הידיעות כי במינהלת הכנרת נשקלת האפשרות לפתוח מחדש את סכר דגניה מה שיביא לירידה מידית של המפלס. גם במקרה זה מספר הדעות כמספר המתבטאים בתוספת מספרם של השותקים.
פנינו לשאול את דעתו המלומדת של פרופסור משה גופן, תושב כרמיאל, וותיק , אחד הלימנולוגים הבכירים בישראל, מי ששימש במשך עשרות שנים מדען חוקר במעבדה לחקר הכינרת של החברה לחקר ימים ואגמים, שלאחרונה הוציא לאור ספר חדש "כנרת אחרת" העוסק בשינויים האקולוגיים הדרמטיים שעברה הכינרת ב-25 השנים האחרונות, שמענו ממנו תשובה מפתיעה: "בראש סדר היום הציבורי צריכה לעמוד איכות המים בכנרת ולא גובה המפלס. כדי לשמור על האיזון האקולוגי בכנרת כדאי להזרים אליה מים מותפלים".
בספרו קורא פרופ' גופן לשיקום הכינרת ושינוי תפעולה, לאור השינויים האקולוגיים שחלו בה והשינויים במשק המים הישראלי הכוללים בין השאר, התפלת מים, ואשר הובילו לצמצום משמעותי בשאיבת מים מהכינרת.
פרופ' גופן: "הכנרת, האגם היחיד של מדינת ישראל הוא משאב טבע בעל חשיבות רבה ואחד ממקורות המים של מדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית. הבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך היא אינטרס עליון של המדינה והעיקרון המנחה את תפעול האגם כמקור מים וניצולו לצרכים אחרים".
בספרו מבהיר פרופ' גופן כי שיקום ותפעול נכון של הכינרת, כולל בין השאר הזרמת מים מותפלים ושאיבת מים עתירי מזהמים ומלח, על מנת לשמור על מערכת אקולוגית בריאה עם איכות מים טובה. כמו כן, ממליץ להוריד את תרומת הזרחן למים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים גם במחיר הורדת מפלס זמנית של הכנרת, ולהגדיל משמעותית את מספרם של דגי הכסיף ואמנון הגליל בימה.
מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים
פרופ' גופן ממליץ לחדש את דיג הסרדינים כדי להיטיב על ידי כך את איכות המים, לאכלס את הכנרת בדגי כסיף שיחסלו את האצות המזיקות הרבות שהצטברו, אלו מכונות "חיידקים כחולים", לחזק את אכלוס דגי המושט, שיועילו גם הם כמו יתר הדגים לפרנסת הדייגים ולאקולוגית הכנרת.
פרופ' גופן מסביר: "למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים, להיפך, בזמן מפלס נמוך איכות המים טובה יותר, "כיום מקור המים העיקרי לאספקה ביתית הוא מים מותפלים. בתודעת הציבור משמש עדיין גובה המפלס כמדד למצב מסוכן לכנרת ולמחסור לאומי במים. הדבר היה נכון לתקופה שלפני עידן ההתפלה ואיננו נכון עוד. יתר על כן, גובה המפלס איננו מדד בלעדי נאמן להערכת מצב הכנרת, חשוב יותר ממנו הוא מדד איכות המים ועליו יש לשים את הדגש בדעת הציבור".
פרופ' משה גופן
פרופ' משה גופן, שימש בין השנים 1968 ל-2001 כמדען בכיר במעבדה לחקר הכנרת מטעם החברה לחקר ימים ואגמים ובין השנים 1980 ל-1986 כיהן במנהל המעבדה לחקר הכנרת. בשנים 1995-2006 עבד כמתאם המדעי של פרויקט שיקום החולה, אז התמנה מטעם משרד הפנים ליו"ר ועדת החולה. השתתף בפרויקטים של מחקר לימנולוגי במדינות שונות בעולם, שימש יועץ מדעי לארגון דייגי טבריה ויועץ בוועדות של רשות המים ומינהלת הכנרת בנושא הכנרת. מאז שנת 2007 משמש פרופ' גופן כמדען חוקר במיגל, מכון למחקר מדעי בגליל.
גופן נשוי אב ל-ארבעה וסבא ל-13 נכדים. נולד ב-1936 בבית החולים הסקוטי בטבריה, גדל בקיבוץ אפיקים והתגורר שם עד שנת 1972. עבר לגור בכרמיאל.
באיזה מקום במדרג חשיבות משק המים במדינה נמצאת הכנרת?
"עד ראשיתו של עידן אספקת מים מותפלים (2010) סיפקו מהכנרת, במידה וכמות המים הזמינים אפשרה זאת, כמיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) ליום מים לאספקה ביתית (מי שתייה). ופחות מזה בשנים של בצורת כשפחתה כמות המים הזמינים בהתאם למצאי. מאז 1994 על פי הסכם אוסלו מסופקים כל שנה 50 מלמ"ק למדינת ירדן. כיום כמעט כל המים לאספקה ביתית מסופקים ממכוני התפלה.
מה הביא אותך לכתוב את הספר כנרת אחרת?
"הצורך להביא לידיעת הציבור מידע על שינויים שהתרחשו בכנרת ב– 25 השנים האחרונות והצורך לנתק את התלות השגויה הנפוצה בציבור בין גובה המפלס ומצבו של האגם".
תכניות לעתיד?
"להמשיך לעשות מה שעשיתי במשך 51 השנים האחרונות: לעסוק במה שמעניין אותי – האקולוגיה של הכנרת ועמק החולה".
