האם עיריית חדרה מחייבת את תושבי השכונות החדשות בגבעת אולגה בארנונה יקרה למרות שאזור זה מוגדר כאזור מס זול יותר? כך לטענת מארק פיסחוב, תושב גבעת אולגה, מומחה כלכלי במיסוי מוניציפאלי ובעלים של חברת מעוף לבדיקת ארנונה והיטלים עירוניים.
פיסחוב הגיש בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, תובענה ייצוגית נגד העירייה על הטלת חיובי הארנונה על בתי מגורים בשכונת גבעת אולגה לפי אזור מס א במקום אזור מס ב, וזאת בניגוד ל"חוקי ההקפאה" ותוך עקיפה שלהם ולמרות שגבעת אולגה מוגדרת על פי צו הארנונה של העירייה אזור מס ב, למעט אזור כפר הנופש ובנה ביתך, עליהם עירייה קיבלה אישורים חריגים משרי הפנים והאוצר לחייב לפי אזור מס א'.
לדבריו, בדיקה מעמיקה של צווי הארנונה של העירייה ואישורי שרי הפנים והאוצר מעלה כי עירייה שינתה אזור מס לחיוב בשכונות החדשות בניגוד לבקשות ואישורי השרים לשנים 2000, 2010 ו- 2011. בשנים אלו קיבלה העירייה אישורי שרים לשינויים נקודתיים של אזורי מס בצו הארנונה, ביניהם שינוי מס מאזור ב' לאזור א' רק לכפר הנופש, ולאזורים לבניה של דירות צמודי קרקע הידועים בכינוי "בנה ביתך", כשאין מחלוקת כי גבעת אולגה מאז ומתמיד מוגדרת לצורך חיוב בארנונה למגורים כאזור מס ב.
"בפועל יישמה העירייה באופן שגוי את אישורי שרים באופן ששינה את אזור מס לבניינים שונים של דירות מגורים בגבעת אולגה מאזור ב' לאזור א' (בחלק גבעת אולגה הקרוי על ידי עירייה שכונת עין הים וקידמת הים), כאשר אישור השרים ובקשת העירייה דיברה רק על כפר הנופש ו-בתים צמודי קרקע ו'בנה ביתך'!", הוסיף פיסחוב
במסגרת כתב תביעה ייצוגית, מוסיף מארק פיסחוב כי קביעת תעריף הארנונה על דירת מגורים של תושבי העיר וו/או מחזיקי דירות מגורים בעיר לא לפי תעריף שטח דירת מגורים בפועל אלא לפי שטח הנכס – דירת מגורים בתוספת חלק יחסי בשטח משותף – נוגדת הוראות צו הארנונה של עירייה. צו הארנונה של העירייה קובע תעריף לדירות מגורים לפי שטח דירה ועל העירייה להחיל תעריף לפי שטח דירת מגורים הן על שטח דירה בפועל והן על חלק יחסי בשטח המשותף.
לפי כתב התביעה, העירייה שלחה הודעת שומה לפי תעריף דירת מגורים באזור א' עד 160 מ"ר שהינו 48.63 ₪ למ"ר לשנה, בפועל מדובר בדירת מגורים של 109.42 מ"ר (דירת מגורים ו-מרפסת), וחלק יחסי בשטח משותף בדירה הינו 26.63 מ"ר, עליה יש להחיל תעריף לדירת מגורים באזור א עד 125 מ"ר שהינו 44.77 ₪ למ"ר לשנה הן על שטח הדירה והן על חלק יחסי בשטח משותף, והכל בהתאם להוראות צו הארנונה של העירייה.
בכתב התביעה נטען כי "תוספת חלק יחסי בשטחים משותפים בבניין מגורים לצורך חיוב שטח אינם מעלים את שטח דירת מגורים והיא נותרה בין 70 מ"ר ל- 125 מ"ר. מכאן, יש להיצמד להוראות צו הארנונה ולהטיל תעריף לדירה מגורים כקבוע בצו הארנונה הן על שטח הדירה והן על חלק יחסי בשטח משותף, ולא לחבר שטחים אלו, כדי "לייצר" שטח דירה יותר גדול ולהחיל עליו מדרגת תעריף לדירה מעל 125 מ"ר ! חיבור שטח דירה עם שטח משותף כדי לחייב לפי מדרגה לשטח דירות מגורים גבוהה יותר הינה "הגדלה מלאכותית" של חיוב הארנונה.
פיסחוב ערך חישוב של גביית הארנונה ביתר על ידי העירייה מתושבי העיר, והגיעה לחיוב יתר של מיליוני שקלים בכל שנה לפי החישוב הבא : הפרש בתעריף בשל שינוי אזור מס מ-ב' ל-א' הינו כ- 8 ₪ למ"ר לשנה ממוצע לשנה כפול 150 מ"ר (שטח ממוצע של הדירה עם חלק יחסי בשטח משותף) כפול 1,500 דירות (הערכה של מספר דירות קיימות באזורי בניה חדשה בגבעת אולגה) שווה לגביית יתר לשנה של כ- 1,800,000 ₪ לשנה ללא הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק ריבית רשויות מקומיות.
מעיריית חדרה נמסר בתגובה:" עיריית חדרה לא נוהגת להגיב לתביעות משפטיות בתקשורת, אלא בבית המשפט".
