חנימוב טובה, שילדה לפני חודשיים את בנה הבכור, ייסדה בזמן חופשת הלידה את על"י – עזרה לכל יולדת. בימים אלה היא עסוקה בגיוס תרומות, מתנדבות ויולדות בכל הארץ. המטרה: ארגון ארצי ללא מטרות רווח שיספק ליולדת קהילה תומכת. לדבריה 86 אחוזים מהנשים מדווחות על דכאון אחרי לידה. הגורם מספר אחד לכך הוא מחסור בסיוע ותמיכה.
טובה טטיאנה חנימוב (25) ילדה לפני חודשיים את בנה הבכור רון. מפאת הקורונה היא שוחררה מבית החולים איכילוב 12 שעות בלבד אחרי הלידה. בגלל חשש מהקורונה, העזרה מהוריה נמנעה ממנה וכך גם עזרה מאחרים. היא חזרה לביתה עם הרך הנולד יום לפני ליל הסדר כאשר כל המדינה הייתה בסגר מלא, וכך מצאה עצמה בסיטואציה שגרמה לה לפעול וליזום ארגון למען יולדות בארץ. היא הקימה את ארגון "על"י" – עזרה לכל יולדת.
חנימוב היא מצטיינת סידרתית
מי שהכיר את טובה מילדותה, היה לו ברור שהנערה הזאת עוד תפתיע ותגיע רחוק. בגיל 15 היא כבר ייצגה את ישראל בתחרות העולמית בפיזיקה "צעד ראשון לקראת פרס נובל בפיזיקה" בפולין וזכתה במקום הראשון. מדובר בהישג אדיר למדינת ישראל והפעם הראשונה שאישה זוכה בתחרות. טובה גם ייצגה את נתניה בתחרות מדענים צעירים לישראל לשנת 2012 וזכתה במקום השני על פיתוח בתחום הגברת כוח העילוי של המטוס באמצעות רצועות מסתובבות בכנף המטוס.
היא פגשה את נשיא המדינה דאז שמעון פרס ז"ל וקיבלה תעודת הוקרה על ההמצאה. בין הישגיה הרבים ניתן למצוא את פרס אינטל למצוינות נשית לשנת 2017, מקום ראשון בתחרות "מידענות של רשת אורט בראודה" לשנת 2012, מקום ראשון בטכנודע בחדרה ואפילו מקום ראשון בתחרות "הנואם הצעיר" של נתניה מטעם רוטרי ישראל.
חנימוב, תלמידת בית הספר התיכון "שפירא" (תמר אריאל) לשעבר היא דוגמה טובה למושג "העצמה נשית" או "לשבור את תקרה הזכוכית". היא אישה חזקה, שעסקה בהעצמת תלמידות וסטודנטיות וממשיכה עד היום להעצים נשים.
היא עלתה ארצה בגיל חמש מאוזבקיסטאן עם משפחתה והתיישבה בנתניה. עם סיום הלימודים בתיכון עשתה חנימוב שירות לאומי בהוראת מתמטיקה ופיזיקה לבנות בבית הספר "שפירא" וסיימה בהצטיינות. באוניברסיטת תל אביב היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ובמהלך לימודי התואר היא התנדבה במסגרת ארגון Queen Bee בהעצמת סטודנטיות ותלמידות שמתלבטות אם להמשיך בלימודים במקצועות הריאליים.
בארבע השנים האחרונות היא עובדת כמהנדסת חשמל בתחום החומרה בחברת "אינטל" ובמקביל מתרגלת מצטיינת בפקולטה להנדסה, באוניברסיטת ת"א. מעט לפני הלידה סיימה גם תואר שני בהצטיינות.
לשבור את תקרת הזכוכית
את בעלה, ליאור זטלאוי, נתנייתי מלידה, שגם הוא מהנדס אלקטרוניקה העוסק היום באופן עצמאי בתחום הסייבר, הכירה חנימוב במהלך הלימודים באוניברסיטה דרך חברים משותפים.
"הכנתי לי תוכניות לחופשת הלידה, כמו כל אישה שעובדת קשה ועוברת לחופשה ארוכה. תכננתי להיפגש עם חברות, ללכת עם התינוק לפעילויות משותפות, לעשות כושר ולשבת עם חברות בבתי קפה".
ואז הגיעה הקורונה והחיים השתנו. הלידה עברה בשלום ברוך השם, היולדת שוחררה במהירות אבל לא היה מי שיחכה לה בבית ויתמוך בה אחרי הלידה כמו אמא שלה שהיא בקבוצת סיכון. בגלל שהיא ובעלה מהנדסים, סוג של אנשים מתוכננים, הם הכינו את הבית לימי הקורונה, קנו כל מה שצריך ויותר והצליחו להסתדר מצוין בזכות תכנון קפדני.
"אני וליאור היינו מוכנים ואפילו מוכנים מאוד. הטבע שלי הוא לא לבקש עזרה ולהסתדר בכוחות עצמי תמיד, אבל הרבה יולדות אחרות מצאו את עצמן במצבי לחץ וקושי הן כלכלי והן נפשי בגלל המצב שחייב בידוד. במהלך ההיריון ניהלתי קבוצה בווטסאפ של 100 נשים בהיריון שילדו כמוני באפריל. מטרת הקבוצה הייתה גם להתייעץ ולהעביר חוויות, אבל גם להיות מעין קבוצת רכישה ותמיכה חזקה לאחר הלידה. ראיתי בקבוצה נשים שצריכות עזרה והבנתי שאין ארגון שנותן עזרה לנשים אחרי לידה".
בעקבות העבודה שלה באינטל, עברו בני הזוג חמינוב – זטלאוי זמנית לגור בפתח תקווה מרחק הליכה מהבניין החדש של אינטל: "מיד אחרי הלידה חיפשתי בפתח תקווה ארגון כזה ומצאתי את "שפרה ופועה" ו"סירי לידה" שלא יכלו לעזור. אלה ארגונים שנותנים פתרונות למגזרים מסוימים בשכונות מסוימות והמון נשים נופלות בין לבין ולא מקבלות פתרון. הבנתי שאם אין לך משפחה או חברים את לבד והמון נשים, ששוחחתי איתן במסגרת הקבוצה שלי, הביעו תסכול רב. 86 אחוזים מהנשים מדווחות על דכאון אחרי לידה והגורם מספר אחד לכך הוא מחסור בסביבה תומכת. הקורונה באופן אובייקטיבי יצרה מצב שהרבה נשים נותרו ללא סביבה קרובה ותומכת. אז הפכנו את הקבוצה לתומכת. מאחר והקבוצה הכילה נשים מכל הארץ לא יכולנו לארגן תמיכה ממשית פיזית עד לבית היולדת. הבנתי שצריך שיהיה ארגון על אזורי כדי לסייע לנשים מכל המגזרים, בכל רחבי הארץ, כך נולד על"י – עזרה לכל יולדת".
תוכנית בהתנדבות עם חזון
מאז הלידה כבר אין לה חופש כמו שהיא תכננה אלא תוכנית שאוטוטו מבשילה: "הרעיון הוא לגייס מתנדבות מכל גיל ועיסוק בכל הארץ, שיכולות לתרום משהו ליולדת הטריה. אם זה ארוחת בוקר, ארוחה חמה, שמרטפות לשעה כדי שהיולדת תוכל לישון קצת, עזרה עם הילדים האחרים, גמ"ח להשאלת ציוד וכדומה. זה כל כך נדרש ואני רואה זאת על עצמי. יולדת יכולה להגיע לשעת צהרים בלי שהכניסה משהו לפיה, בלי שנחה לרגע. העברתי בקבוצה רשימה של אופציות לעזרה וכל אחת מוסיפה איזו עזרה היא הייתה שמחה לקבל".
אז יש לה חזון ויש לה תוכנית וגם הרבה רצון. ולמרות שהיא מטופלת בתינוק, היא מניעה את המיזם ומקווה שעד תום חופשת הלידה שלה הוא יתחיל לפעול. בשביל להניע מיזם כזה צריך כסף וגם לזה חנימוב דואגת.
"חיפשתי ברשת ומצאתי שיש תחרות ארצית לשיפור החברה אחרי קורונה. תחרות ארצית בין מיזמים חברתיים שישפרו את המצב החברתי במדינה. הפרס הראשון בתחרות עמד על 100 אלף שקלים. זה התאים לי בול. במהלך הקורונה ראינו שהחברה רצתה לעזור למגזרים מסוימים בעיקר לקשישים, לחקלאים, לעסקים הקטנים אבל אף אחד לא דיבר על היולדות".
מה עשית?
"אני הגעתי לרגע הזה אחרי חשיבה ארוכה ודיבור עם קבוצת הנשים שלי. דיברתי גם עם ליאור בעלי והוא הביע תמיכה ואמר שזה יכול להיות פרויקט נהדר לחופשת הלידה שלי. ידעתי בדיוק מה אני הולכת לעשות עם הכסף. שלחתי לתחרות סרטון ובו הסברתי איך אשתמש בפרס שאקבל. מתוך 600 פרויקטים שנשלחו עליתי לגמר והייתי הפרויקט היחידי שדיבר על עזרה ליולדות. רוב הפרויקטים עסקו בעזרה לקשישים ולתלמידים או עסקים קטנים. אני יזמתי פרויקט מתוך חוויה אישית. לחצי הגמר עלו 15 מיזמים. אחד הקריטריונים להצלחה היה אהדת הקהל. העליתי סרטון הסברה לרשתות החברתיות וקיבלתי מעל 4000 לייקים רק מנשים ומעל 1200 תגובות. 16 אלף צפיות ומעל 1000 נשים שרוצות להתנדב. זה היה מטורף. באהדת הקהל קיבלתי את המקום הראשון ובחצי הגמר סיימתי במקום הראשון".
לגמר עלו חמישה מיזמים חברתיים. השופטים היו: חנוך דאום, רותי לבייב יליזרוב ודיקאן מכללת תל חי. ציון הגמר היה שקלול של בחירת השופטים ואהדת הקהל. טובה הציגה את הפרויקט בפני השופטים והמיזם שלה הגיע למקום השלישי.
"במקום הראשון זכה מיזם של הנגשת טכנולוגיה לטובת הקשישים. במקום השני זכו יוצרי אפליקציה שמאחדת את כל ארגוני המתנדבים בארץ במיקוד על קשישים ואני זכיתי במקום השלישי. זה תסכל אותי, בעיקר כשהבנתי שכל הכסף הולך לזוכה במקום הראשון ולא אוכל להוציא לפועל את הפרויקט שלי. אמנם קיבלתי פרס כספי בסכום של 1000 דולר כזוכה במקום השלישי, אבל אי אפשר היה להקים את הארגון עם סכום כזה".
הפתעה בלתי צפויה
או אז הגיעה הפתעה ממקום לא צפוי: "השופטת רותי לבייב יליזרוב, שהיא אישה דתיה ואמא לשבעה ילדים, התרגשה מאד מהמיזם שלי והחליטה לתת לי 30 אלף שקלים כדי להניע אותו – כהתחלה. זה קרה בסוף מאי, בשידור חי באולפנים בתל אביב".
מה את עושה בכסף?
"בינתיים אני ממשיכה לארגן בכל הארץ מתנדבות וכבר יש לי לחודש זה 400 מתנדבות ו-400 יולדות. מתוך התגובות אני רואה שיש הרבה מאד יולדות מנתניה שזקוקות לעזרה בתקופה הזאת כשהן לא יכולות לקבל עזרה מההורים שלהן. הכסף הזה לא מספיק וכבר בשבוע הבא יש לי פגישה עם תורמים נוספים ואני קוראת לעוד תורמים ליצור איתי קשר".
בהקמה של ארגון יש ביורוקרטיה לא פשוטה.
"נכון, אני מאמינה שאעמוד בזה. מדובר כאן בכשל שוק. במושבים ובקיבוצים ובקהילות סגורות יש קהילה תומכת, אבל בערים אין דבר כזה. אני מתכוונת להמשיך גם כשאחזור לעבודה. אנחנו מתכננים לחזור לנתניה, לגור ליד ההורים שלי ולהסתייע בהם.
אני רוצה שנשים שיקראו את הכתבה ירצו להתנדב, שיולדות יצטרפו וכשיהיו לי יותר אנשים אבוא עם יותר כוח לתורמים. הארגון שלנו הוא ללא מטרות רווח והמטרה שלי היא לעשות את זה ממוסד ומאורגן וארצי. אני הולכת על הגדול – הארצי!
טובה חנימוב פונה לכל תושבות העיר שמעוניינות לעזור בכל דרך שהיא לפנות אליה בפייסבוק והיא כבר תמצא איפה לשבץ אותן. tova tatiyana hanimov
