העובדים הסוציאליים בעיריית נתניה יפגינו מחר יום רביעי בשעה 10:00 בצומת פולג. מי שיעמדו לצידם בהפגנה הם יו"ר ההסתדרות משה סמיה ומחזיקת תיק הרווחה טלי מולנר. גם ראש העיריה שהחלה את עבודתה בעיריה כעובדת סוציאלית תומכת בהם ואף פנתה לשר הרווחה להביא לסיומה"
עוד לפני ההפגנה פנתה ראש העיריה מרים פיירברג איכר לשר הרווחה ח"כ שמולי בקריאה לפעול לסיום מהיר שביתת העובדים הסוציאליים: "הם העומדים בחזית החברתית, הם רשת הבטחון לחוליה החלשה בחברה, זוהי לא העת להותיר את האוכלוסייה הנזקקת ללא מענה. מאידך מאבק העובדים הסוציאליים מוצדק ומתבקש"
לדבריה מחאתם ומאבקם זכו לתמיכת השר ולתמיכת הציבור הרחב, אך לא די בכך, ויש לנקוט בכל הצעדים הנדרשים להביא לסיומה המהיר של השביתה.
ההסתדרות במרחב נתניה תומכת במאבק: הם נאבקים על שכר ראוי
יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה משה סמיה והאגוד המקצועי תומכים במאבקם של העובדים הסוציאליים, אשר נאבקים על שכר ראוי, מוגנות ושילוב עו"סים נוספים למערך העבודה: "פגיעות מינית, אלימות במשפחה, ילדים בסיכון, קשישים, התמכרויות (אלכוהול, סמים ועוד), שיקום אסירים משוחררים, נכויות, ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם, סכסוכי גירושין, משפחות במצוקה, נוער בסיכון, משברי עליה, כל אלה ועוד מטופלים על ידי העובדים הסוציאליים אשר עושות ועושים עבודת קודש למען האדם ולמען החברה בישראל. ההסתדרות מחזקת את ידיכם ואת ידי כל הנוטלים חלק במאבק הצודק".
מחזיקת תיק הרווחה במועצת העיר חברת המועצה טלי מולנר אומרת השבוע: "המדינה לקראת קריסה סוציאלית חברתית ובמקום שהן יטפלו באלפי לקוחות הרווחה הן נאלצות ברגעים אלו לעמוד בצמתים ומול ביתו של שר האוצר ולהפגין. הם מוחים על שכר זעום, על היעדר תקנים, על טיפול של כמאתיים משפחות לכל עובד סוציאלי שמשתכר שכר מינימום והם פשוט קורסים! לצערי עד לרגע זה שר האוצר מתעלם מהם. זה אומר שהוא מתעלם מאתנו לכולנו יש מישהו קרוב שברגעים אלו סובל ומתייסר כי אין לו את העובד הסוציאלי שלו שיטפל בו. אם לא נתגייס כולנו לתמוך ולעזור לעובדים הסוציאליים זה יפגע גם בנו".
יש לי סיפוק רב בעבודה אבל עם ספוק אי אפשר ללכת למכולת
ר. 48, נשואה אם לחמישה 23 עובדת בעיריית נתניה. בחרה במקצוע מתוך אהבה ואידיאולוגיה והרבה רצון לסייע לאנשים: "אכן יש לי סיפוק רב בעבודה אבל עם ספוק אי אפשר ללכת למכולת. יש תקנים לא מאויישים מאחר ופחות אנשים רוצים לעסוק במקצוע בגלל השכר הנמוך. אנחנו מרגישים שלא מכבדים את המקצוע וגם לא אותנו. אנשים מתוכנו מדברים על לעשות שינוי כי השכר נמוך ואין אופק להתקדם. השכר שלנו לא מוצמד לכלום. משנת 2011 עד היום השכר לא עלה. רוב המשכורות הן בסביבת 6000 ולא כולם במשרות מלאות. אני עובדת 20 שנה. אני מסופקת מהעבודה שבה אני עוזרת לאנשים זה מפצה אותי על השכר הנמוך. אני ובעלי למדנו להסתדר אבל זה לא צריך להיות ככה. צריך לכבד את המקצוע ולפצות את העוסקים בו ולהשוות את תנאי השכר שלו לאחרים במשק. אנחנו יודעים שהשביתה עכשו פוגעת ב'לקוחות' שלנו , אבל גם הם מבינים אותנו. בימי קורונה ה'ידיים שלנו מלאות' ואנחנו קורסים מעבודה".
