התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל, באמצעות הועדה המקצועית של ההתאחדות מתנגדת לשלושה רכיבים משמעותיים בתכנית 0176057-408 – תכנית האתמ"מ של נתניה.
"ההתנגדות שלנו בעיקרה היא לאי עמידה במטרות התכנית כפי שהגדירו מתכנני התכנית עצמם ואין לראות בה כהצעת תכנון נגדית" אומרים האדריכלים: אריה שילה יו"ר הועדה המקצועית של התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, דורון אהלי, יעקב גלעדי, טומי ריגלר וחיימי שניידר חברי הוועדה.
התשתיות הארציות ״הפרזיטיות״ (כביש 2, מסילת הרכבת) החוצות את נתניה גוזלות כ-1700 דונם ברצועת האמצע של נתניה. ההתנגדות מציעה שתיבדק האפשרות הכלכלית ותכנונית לקרות ו/או למנהר לפחות חלק מרצועת התשתיות של מסילות הברזל והמשך נתיבי איילון ולהבטיח את הפיכת כביש 2 החוצה את נתניה לדרך עירונית עם דפנות מסחריות פעילות.
התכנית הכוללנית של נתניה אכן מציעה שכביש 2 יהפוך לשדרה עירונית מרכזית אבל תכנית האתמ"מ אינה מראה שום שלביות שמבטיחה שזה אכן יקרה ומתי.
מגישי ההתנגדות נפגשו עם מהנדסי העיר נתניה הקודם והנוכחי ואנשי צוותם כדי לדון בתכנית ולהציג את הנקודות עליהן יש מחלוקת. לדעתם הנקודה הבעיתית אליה מתייחסת התנגדותם – משותפות לערים נוספות שנמצאות בסיטואציה דומה של תשתיות ארציות המחלקות את הערים ופוגעות בהתפתחותן ובתפקודן. מסילות הרכבת ונתיבי התחבורה הארציים העוברים בשטח התכנית (כביש 2 ובעתיד גם המשך נתיבי אילון), חוצים בצורה דרמטית את נתניה לשני חלקי עיר נפרדים ואינם מאפשרים יצירת רצף אורבאני,
יתרה מזאת – התכנית איננה כוללת בתחומי הקו הכחול את כביש מס' 2 המלווה אותה לאורכה ומכפיל את השטחים הנגרעים מהעיר לטובת תשתיות ארציות עוברות.
חברי וועדה המקצועית של התאחדות האדריכלים בישראל סבורים כי התכנית היתה צריכה להדגיש בעקרונותיה, כמטרה עיקרית: "את תכנון שטחי רצועת האמצע, כמחברים את מערב ומזרח נתניה לעיר אחת רציפה עם דגש לתכנון עם עירוב שימושים הכולל מגורים, שיהפוך את רצועת האמצע למע"ר מטרופוליני חי ותוסס".
לטענתם התכנית היתה צריכה להתוות את הדרכים להגשמת המטרה. הם רואים ברצועת האמצע כחלק בלתי נפרד מתכנית המתאר הכוללנית של נתניה, כולל פיתוח צירי רוחב שאורגים את רצועת האמצע לתכנית המתאר הכוללנית: "אנחנו מצפים שהתכנית תתווה ותבדוק דרכי התמודדות שיביאו לחיבור העיר המחולקת מחד ויתרמו להפיכת רצועת האמצע למע"ר מטרופוילני אינטנסיבי, על ידי מנהור לפחות חלקי ו/או קירוי לפחות חלקי ו/או תכנון תלת מפלסי של אלומת תשתיות התחבורה הארצית החוצה את העיר. המנהור, הקירוי והתכנון התלת מפלסי יאפשרו הוספת שטחים פעילים רבים לתחום התכנית, יאפשרו את חיבור העיר מזרח -מערב הלכה למעשה ויאפשרו למרכז העיר לתפקד כמע"ר עירוני ומטרופוליני.
כמו כן הם מצפים שהתכנית תתווה ותדרוש בדיקת היתכנות כלכלית – רווחים כלכליים מול העלות הכלכלית כתוצאה מיצירת שטחים חדשים בשטחי התכנית שיהיו מיועדים למגורים, תעסוקה, שטחי ציבור ופארקים ויאפשרו יצירת מרכז מטרופוליני מחבר. "אנחנו מעריכים כי בדיקה כלכלית שתעשה היום – עשויה להביא לתוצאת טובות" ובכך הם מתייחסים לבדיקה כלכלית שנעשתה לפני כ-10 שנים על ידי רשות מקרקעי ישראל ונמצא כי יש הצדקה כלכלית למינהור וקרוי של הכבישים ומסילות הברזל שחוצות את נתני.
כביש 2 ואלומת תשתיות התחבורה הארצית המקבילה לו ממזרח – גוזלים ביחד למעלה מ-1700 דונם משטחי רצועת המרכז שהופכים לשטחי ריק אורבאניים תוך מגבלות בניה קשות, שבפועל ולזמן לא ידוע מנציחות את חלוקת נתניה לשני חלקי עיר נפרדים. המעברים המוצעים בתכנית אינם מהווים פתרון ליצירת רצף אורבני של עיר אחת שלמה, שיש בה שריג עירוני מתפקד .
"אנחנו סבורים שהתכנית איננה מתמודדת כלל עם הצהרת הכוונת שלה ל'ניצול מיטבי של הקרקע' אלא מבטיחה את המשך ניצול העיר נתניה כ'צינור מעבר' לתשתיות על ארציות לתקופה ארוכה ובכלל".
והם מוסיפים כי התכנית מתיימרת לשים דגש על גישה תכנונית מקיימת, סביבה עירונית אינטנסיבית עם שימושי קרקע מעורבים אך אינה עונה על העקרון שהתוותה בדברי ההסבר.
לדעתם על סמך ניסיון מוכח בערים בסדר גודל כזה בארץ ובעולם, בלתי ניתן לקיים סביבה עירונית אינטנסיבית עם שימושי קרקע מעורבים ללא מגורים. "אנחנו מצפים שהתכנית תקיים את העקרון שהתוותה, תציע לפחות 18,000 יח"ד, פורפציונלית לשטח התכנית ואף יותר כפוף לבדיקה כלכלית, תוך פיתוח דפוסי מגורים עדכניים המתייחסים לשינויים בדפוסי החיים בישראל. כמוכן לא ברורה לנו המעטת שטחי המסחר בקומת הקרקע והגבלתם. אנחנו סבורים שיש לאפשר בתחום התכנית שטחי קומת קרקע מקסימליים לשימושי מסחר בתכנון מתאים ומשולב עם שטחי הולכי רגל, שטחים חומים ושטחים ירוקים".
חברי הוועדה המקצועית רואים פער גדול בין עקרונות התכנית שהותוו על ידי מתכנני התכנית לעירוב שימושים ברצועת האמצע לבין התכנית בפועל שמציעה מעט מאד יחידות המגורים כאחוז אחד מכלל הדירות בנתניה בשטח שהוא כ-15 אחוזים משטחי נתניה. לדברי המתנגדים – עירוב שימושים ללא מגורים – אוקסימורון.
