דניאל חזרון מפרדס חנה, 45, לא יודעת את נפשה. הבן הצעיר שלה ליאור, רק בן 11. כבד שמיעה, הלומד בבית הספר לחינוך מיוחד 'דרך למרחב'. ובמהלך השנה האחרונה, הוא עובר התעללות. שעדיין לא הסתיימה בפועל.
הילדים בשכונה, לא מפסיקים להתעלל בו כבר שנה שלמה. סדרה של התעללויות קשות, ששיאן היה בדיוק לפני כחודש וחצי. בתוך ביתו.
אימו, ששמעה מהחדש שלה את הקללות והמכות, הפסיקה את ההתעללות. ואחר כך, העלתה פוסט כאוב בפייסבוק. שבעקבותיו, נחלץ המנהל המקצועי של מחלקת הנוער במכבי נתניה, ישראל צרפתי- לעזור. "אנחנו ממש רוצים לאמץ אותו. יש שני ילדים מהשכונה ששומרים עליו והוא ישחק בקבוצת הנוער מ.ס פרדס חנה, בעקבות ההתערבות שלנו. אני רוצה שהילד ירגיש תחושה של העצמה".
נגד המתעללים, אגב, לא נעשה דבר. לא אז ולא עתה.
נעלה את התמונות שלך ברשת
הראיון עם משפחת חזרון לחדשות נתניה, נערך בביתם. בנוכחות מלאה של כל בני המשפחה. האח הגדול יובל, 25, שגם הוא כבד שמיעה והבת שירז.
בתחילת הראיון, מקפידה האם לנהל את השיחה. ואינה מאפשרת לליאור לומר את דברו. עד שהוא מתעקש לעשות זאת. ומספר.
ליאור: "הם הרביצו לי וצרחו עלי. ואני לא הבנתי מה הם רוצים ממני".
דניאל חזרון: "ואז רצתי לחדר שלו. והפסקתי את זה. כשפניתי לאחד ההורים, הוא אמר שהבן שלו בחיים לא יעשה דבר כזה. ושהבן שלי שובב וצורח. בטח שהוא צורח, כי הוא לא שומע טוב. והוא נפגע מאוד מהיחס שלהם".
בכמה ילדים מדובר?
"חמישה. וזאת התעללות מתמשכת. ובנוסף, היה גם מקרה נוסף. שבמהלכו, כיסחו אותו שתי בנות עד זוב דם".
מציאות חיים קשה
כאמור, ההתעללות של הילדים בשכונה, ממנה סובל ליאור חזרון כבר שנה-לא נפסקת. גם ברגע כתיבת שורות אלה. והם ממשיכים להתעלל. גם אחרי השיא.
אם כי קצת פחות.
במהלך הראיון שנערך בביתם, לא הסכימו בני המשפחה לחשוף את שמות המתעללים. או לתת פרטים מדוייקים, בנוגע אליהם.
ליאור חזרון: "אבל החבר שלי השתנה מזמן והוא הפסיק להתבריין עלי והתחיל להיות נחמד אלי. והוא נפרד מהחברים ההם".
המשפחה עצמה, אגב, מתמודדת עם מציאות חיים הרחוקה מלהיות קלה.
האח הבכור יובל, כאמור, גם הוא כבד שמיעה. ומתגורר בבית. ולפני חודש מתה הסבתא, אימה של דניאל-ממחלץ הקורונה. ובתוך כל זה עוברת דניאל, אם המשפחה, נאלצת לעבוד סביב השעון. ככוח עזר, במחלקת המונשמים של בית החולים שהם. וישנם גם פרטים נוספים. קשים לא פחות. שהמשפחה מבקשת שלא לחשוף.
האקלים המשפחתי הקשה, יש לשער, מהווה גן עדן. עבור הילדים המתעללים.
לא הסכימו שאכנס כי אני ילד חריג
שרשרת האלימות ממנה סובל ליאור חזרון, ארוכה. וכוללת בתוכה מקרים רבים.
ליאור חזרון: "זה התחיל בקיץ שעבר. שיחקתי עם ילד אחד למטה. הוא אמר משהו, ולא שמעתי. ואז כולם אמרו: 'בואו נעשה לליאור תעלול'. והם התחילו לקלל אותי ולהציק לי".
וזה קרה רק פעם אחת?
"זה קרה מספר פעמים. גם חברים אחרים, כשהיו אצלי בבית-הזמינו פיצה. ונתנו לי רק משולש אחד. חטפו את הכל וברחו, בלי לשלם".
ומה עוד?
"פעם הזמינו אותי למרכז המושבה, לאכול פיצה. הילדים ברחו והשאירו אותי לשלם. והיו פעמים שילדים לא הסכימו שאכנס אליהם הביתה. כי הם אמרו, שאני ילד חריג. או שבפעם אחרת, עף לנו כדור לכביש".
דניאל חזרן, משלימה את דבריו: "והאימא של הילד שעף לו הכדור, אמרה לי שאני חייבת לשלם עליו".
ליאור חזרון: "ולפעמים ילדים מתקשרים אלי בערב ומנתקים. ועובדים עלי".
מי עושים את זה?
"דברתי עם החבר שלי והוא לא עשה את זה".
לא יודע פרטים
כאמור, זהותם של המתעללים אינה ידועה.
והעזרה הניתנת לילד במכבי נתניה, נועדה על מנת להעצים ולחזק אותו.
ישראל צרפתי: "אני הגעתי לליאור חזרון, בעקבות הפוסט. שהעלתה האם בפייסבוק. עבדתי שנה בחינוך המיוחד בפרדס חנה. ואני מכיר היטב את השכונה, שבה מתגורר הילד. על פרטי המקרים, לא שמעתי בעבר. בנוסף, גם לא אמרו לי מיהם הילדים המתעללים. אני לא יודע למה. אחי גם הוא מעורב, ואנחנו רוצים לרשום את ליאור לקבוצת ליגה, כדי להעצים אותו. כאב לי, שצוחקים עליו כשנופל לו המכשיר שמיעה. וגם נותנים לו מכות. ומחר, אנחנו רוצים להביא אותו למכבי נתניה. אנחנו ממש רוצים לאמץ אותו, כדי שלא יגיע למקומות קשים. בנוסף, יש עכשיו שני ילדים מהשכונה שמשגיחים עליו. וזה לא נכון להשתיק את ניסיון הפגיעה הזה".
לחדשות נוספות בנתניה הקליקו כאן * לדף הפייסבוק שלנו הקליקו כאן
