fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

השפית בחל"ת, הפכה למנהלת אזור בעמותה בהתנדבות מלאה

ענבל נחמזון מטופלת באב קטוע רגליים וארבעה ילדים קטנים, אבל לא נותנת למצב לשבור אותה ועוזרת לאחרים
ענבל נחמזון | צילום: באדיבות ענבל נחמזון
ענבל נחמזון | צילום: באדיבות ענבל נחמזון

כבר שנה, שענבל נחמזון מנתניה-אינה עובדת. וגם בעלה מובטל. הוא פוטר חודש לפני הקורונה מעבודתו כמנהל מחסן, ומאז אינו מוצא עבודה. היא עצמה, עבדה עד לפני שנה כשפית. במטבח החלבי של מלון וואסט לגון בעיר. בנוסף להיותם חסרי עבודה, מטפלים בני הזוג בארבעה ילדים קטנים. תאומים בני 12 ושתי בנות. בגילאים תשע ושבע. ואביה של ענבל, נכה קטוע רגליים, מתגורר בביתם. לכאורה-מצבם קשה. ורבים אחרים במקומה, היו מן הסתם מתמרמרים על מר גורלם. אבל ענבל נחמזון, היא טיפוס אופטימי. ולאחרונה, החליטה לסייע לאחרים. והיא משמשת מנהלת אזור בהתנדבות, בעמותת 'חסד מאיר'. "הפרנסה משמיים", היא אומרת בראיון לחדשות נתניה.

 

זה סיפוק אדיר

את עמותת חסד מאיר,  שבה היא מתנדבת, מנהל מאור אמסלם מקרית אתא. ענבל נחמזון: "נכנסתי לעמותה לפני חודש וחצי, וזה סיפוק אדיר. לא ידעתי אפילו כמה. המקרים שאנחנו, בעמותה מטפלים בהם-נכנסים דרך דף העמותה בפייסבוק. ואנחנו בודקים כמובן כל מקרה לגופו. כדי להיות בטוחים שהמקרה אכן נכון ואמיתי. ואז, אנחנו רצים על זה. מפרסים בקבוצות בפייסבוק ומגייסים תורמים. יש ימים, בהם אנחנו מצליחים בקלות להשיג תרומות. ובימים אחרים, אנחנו ממש מגרדים בשיניים. כך או כך, אנחנו נלחמים על כל מקרה.לרוב, מדובר במשפחות חד הוריות וחיילים בודדים".

ביום שישי האחרון, התגייסו חברי העמותה כדי לחגוג יום הולדת 77, לקשיש ערירי מקרית חיים. "מדובר באדם שאין לו משפחה בכלל", היא אומרת. "אז הרמנו את הכפפה ואנשים התגייסו. אני עצמי, עשיתי את העוגה. נסענו אליו הביתה וחגגנו איתו".

ועוד היא אומרת: "בעיר נתניה, יש לנו כמה משפחות שמקבלות מאיתנו באופן קבוע-סלי מזון. בנוסף, גם חגגנו לאחרונה ט"ו בשבט, עם לוחמים בסיירת שקד.

ואיך בכלל התגייסת לעמותה?

"דרך חברה שלי, שפעילה בה כבר הרבה זמן. אמרתי לעצמי: ממילא אני בבית. ואני לא עובדת. אז למה שלא אעשה משהו, לטובת אחרים?"

ואיך אתם עצמכם מסתדרים כלכלית?

"ברוך השם, לאט לאט. יש את החל"ת ויש דמי אבטלה. אנחנו מתגלגלים.אני גם מבשלת לאחרים, מהבית. אבל התחרות בנתניה גדולה, בתחום הזה. ולא עטים עלי. אבל אני לא נלחצת. מה שצריך להיות שלי, יהיה שלי. אני לא נלחמת, כי אני מאמינה בדרך שלי. וכדי לשמור על השפיות, אני מתנדבת. וזה לא פשוט. כי אני בנאדם שרגיל לעבוד משלוש בבוקר ועד לשעות אחר הצהריים. אבל אני בנאדם אופטימי מאוד, ועושה הכל בשביל בורא עולם. אני בנאדם כזה, של נתינה. היה לנו גם, ממש עכשיו, חייל בודד בירושליים. אז עשיתי עוגה ונסענו אליו, אני ועוד חברה נוספת מהעמותה. וגם הבאנו לו דברים לבית, שהיו חסרים לו".

 

 

לעדכונים נוספים בחדשות נתניה הקליקו כאן * לדף הפייסבוק שלנו הקליקו כאן*

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות