השבת בעקבות מזג האויר חגגו תושבי בית חרות את טו בשבט בבית העם במקום בפרדס. על התכנית המקורית של בניית תיבות קינון לירגזי לא ויתרו. המארגנים רועי, ארז ואבנר הזמינו את אודליה זיו עטר מי שהיתה יועצת לפרוייקטים סביבתיים במועצת עמק חפר – להעביר לילדים ולהורים משהו מאהבתה לסביבה ולצפורי שיר. היא פתחה בשיר של להקת הנח"ל יא משלטי:
"יש מי שגר בצריף רעוע, יש מי שוכן בתוך ארמון" ויש מי שגר בקן ולירגזי נעזור ונבנה לו תיבת קינון.
אודליה הסבירה שאם אנחנו לא נעשה יותר למען הטבע העירוני הוא יעלם. "נלמד את הילדים להנות ולסייע לטבע להתקיים". היות ומסמר הבוקר היה לבנות תיבות קינון התבקשו הילדים להצטייד במברגות, מברגי פיליפס ואהבה לצפור הזאת.
אז למה ירגזי יגיע לחצר שלכם? כי הוא מחפש אוכל ומקום לקנן, הוא כל הזמן מחפש. יש לו ציוץ יפה, מיוחד ומגוון לפעולותיו השונות. כך למשל הוא יודע להודיע לנקבה שלו שהוא מצא בית בשבילה, בו תוכל להטיל ביצים.
שמענו על ציפורי השיר שאנחנו מכירים בסביבת הבית: על הדוכיפת, הנקר הסורי, הדרורים וגם על הפולשות: המיינות והדררות שמשנות את האיזון בסביבת ציפורי השיר.
בתום ההרצאה ואחרי שבנו את התיבות הקינון, הכינו הילדים את כלי האוכל לירגזי ומלאו אותם בבוטנים. בהמשך לשו בצק, הכינו פיתות שנאפו בטאבון, נמרחו בשוקולד למריחה ונהנו מאד.
גילוי נאות: זה קרה במושב שלי, בבית חרות בו יש קהילה נפלאה שמקיימת ארועים לילדים ולהורים ולסבים ולסבתות. אני הצטרפתי לשלושת נכדי וובזכותם העדות המצולמת.
