מקרית ביאליק לשדרות השאנז אליזה

גיא ניב, נכדו של ראש העירייה השני של קרית ביאליק, דני זק ז"ל, הוא הישראלי הראשון שסיים את מרוץ הטור דה פראנס היוקרתי * בראיון מיוחד ל"הד הקריות" הוא מספר על רגעי המשבר, ההתרגשות והגשמת החלום שמלווה אותו מאז היה ילד בן 13 * גאווה מקומית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
"הגעתי מוכן להתמודד עם משברים". גיא ניב בטור דה פראנס | צילום: נועה ארנון
"הגעתי מוכן להתמודד עם משברים". גיא ניב בטור דה פראנס | צילום: נועה ארנון

גיא ניב וקבוצת הרכיבה על אופניים "ישראל סטארט-אפ ניישן" עשו היסטוריה ביום ראשון השבוע בשדרות השאנז אליזה בפריז. ניב חצה את שער הניצחון בפריז והפך לישראלי הראשון שמסיים את מרוץ האופניים היוקרתי בעולם, הטור דה פראנס.

״עברתי רגעים קשים, שאילצו אותי לחפור הכי עמוק שרק אפשר, אבל לרגע אחד לא הטלתי ספק, אני לפריז אגיע, ועכשיו על קו הסיום בשדרות האליזה, אני יכול סוף-סוף לנשום לרווחה. עשינו זאת. אני מאושר״, אמר ניב.

גיא ניב הוא נכדם של ראש העירייה השני של קרית ביאליק, דני זק ז"ל, ואורה זק. השורשים הספורטיביים שלו צמחו בקרית ביאליק, כאשר היה רוכב בקבוצת "רוכבי הקריות", שעיקר פעילותה הוא בקרית ביאליק. ראש העירייה אלי דוקורסקי בירך: "אני גאה על הישגיו הספורטיביים של גיא ניב ועל הכבוד והגאווה שהביא למדינת ישראל בכלל ולקרית ביאליק בפרט".

"זה ענף קשה, אך גם מדהים ויפה". גיא ניב בשער הניצחון | צילום: עצמי
"זה ענף קשה, אך גם מדהים ויפה". גיא ניב בשער הניצחון | צילום: נועה ארנון

 

גיא ניב ורוכבי קבוצת "ישראל סטארט-אפ ניישן" עברו ב-21 ימים יותר מ-3400 ק"מ, מאז המרוץ יצא לדרך בעיר ניס בצילה של מגפת הקורונה ב-29 באוגוסט. ניב, 26, המתגורר כיום ביישוב עצמון במשגב, חלף בדרכו על עליות קשות מהפירנאים ועד האלפים. "עשיתי זאת בקצב הכי מטורף שאי פעם התמודדתי איתו״, התוודה והוסיף שמעולם לא פקפק ביכולתו, כולל בשעה האחרונה של השלב ה-17 בדרך לפסגת אתר הסקי מריבל. "הרגשתי שנגמר לי 'הדלק' פתאום, ואני לא יכול להזיז את הדוושות. זו הייתה אולי השעה הארוכה בחיי, אבל אמרתי לעצמי: אתה לא נכנע. אתה מגיע״.

והוא הגיע, ובגדול.

ההופעה הראשונה המוצלחת של קבוצת "ישראל סטארט-אפ ניישן" בטור דה פראנס הפתיעה רבים. אף שלא השיגה ניצחון באחד השלבים לו שאפה וכיוונה, רוכביה השיגו בשישה שלבים את אחד מעשרת המקומות הראשונים ובשישה שלבים רוכביה הובילו את קדמת המרוץ ב'בריחות'. הקבוצה זכתה לשעות מסך ארוכות לעיני מאות מיליוני צופים עם הכתובת "ישראל" בענק על מדי הכחול-לבן שלה.

"החלום להגיע למרוץ התחיל אצלי בגיל 13, כאשר נסעתי עם אבי לצפות בטור דה פראנס בקיץ 2007. זה היה טיול הבר מצווה שלי, ויש לי ממנו המון זיכרונות. אני זוכר עד כמה האירוע הזה נראה לי מטורף ומרשים ורציתי להיות שם בעתיד בעצמי"

בעלי הקבוצה סילבן אדאמס ורון בר און אירחו את ראשי הקהילה היהודית בפריז, ומכובדים רבים, שהגיעו לאוהל המיוחד של הקבוצה, שעוטר בדגלי ישראל. בשדרות האליזה, שם צפו במרוץ, עודדו את הקבוצה וקיבלו את פניה בהתרגשות.

״זה הרגע הכי מתוק שיש והלב מתרחב מגאווה״, אמר בר און, ״היום צבענו את שדרות האליזה בכחול לבן״.

סילבן אדאמס, האחראי המרכזי להפיכתה של "ישראל סטארט-אפ ניישן" לאחת הקבוצות הידועות בעולם ומי שדחף אותה למרכז הענף העולמי והטור דה פראנס, אמר: ״אני גאה במה שעשינו כאן בשלושת השבועות של הטור. היינו לא מעט פעמים במרכז העניינים וייצגנו את ישראל בכבוד. שמה של ישראל נישא בכל העולם בשבועות האחרונים בטור הזה. עשינו כאן היסטוריה, ואני גאה בקבוצה, ובמיוחד בגיא ניב הנהדר שעמד במשימה ההיסטורית והקשה הזו באומץ. אני יכול להבטיח לכם שנחזור לכאן כקבוצה חזקה עוד יותר כבר בשנה הבאה בהובלת הרוכב הגדול של הדור כריס פרום. יש למה לחכות״.

הישראלי שעשה היסטוריה. גיא ניב | צילום: נועה ארנון
הישראלי שעשה היסטוריה. גיא ניב | צילום: נועה ארנון

רגעים של הגשמת חלום

גיא ניב, מה הרגשת בשניות כשחצית את קו הסיום של המרוץ?
"הרגעים של חציית קו הסיום הטור בשאנז אליזה היו מדהימים. הרמתי את הראש לשמיים, הסתכלתי לצדדים, והרשיתי לעצמי ליהנות מכל שנייה ושנייה. ראיתי את התמונות של הרוכבים מסיימים את הטור כל כך הרבה פעמים בטלוויזיה, בהתחלה כילד שחולם להיות שם, ובשנים האחרונות כספורטאי עלית שמכוון אל המטרה הזו, והבנתי שאני כאן בעצמי עכשיו ושזה אמיתי. אלו היו רגעים מיוחדים של הגשמת חלום".

באיזה שלב החלטת שאתה הולך בכל הכוח על ההשתתפות בטור דה פראנס?
"החלום להגיע למרוץ התחיל אצלי בגיל 13, כאשר נסעתי עם אבי לצפות בטור דה פראנס בקיץ 2007. זה היה טיול הבר מצווה שלי, ויש לי ממנו המון זיכרונות. אני זוכר עד כמה האירוע הזה נראה לי מטורף ומרשים ורציתי להיות שם בעתיד בעצמי. כמובן שבשלב זה של החיים בכלל לא ידעתי או הבנתי מה זה באמת יצריך ממני, ומה הן המשמעויות האמיתיות של להגיע לטור דה פראנס, אך שם החלום התחיל.

"לאחר כמה שנים, כאשר החלטתי שאת שירותי הצבאי אני אעשה כספורטאי מצטיין, זה למעשה היה הרגע שבו החלטתי שאני מתכוון לנסות לעשות קריירה כרוכב אופניים ושאני הולך על זה בכל הכוח.

"בשנת 2017, עם כניסתו של סילבן אדאמס לקבוצת האופניים הישראלית (שבזמנו נקראה 'ישראל סייקלינג אקדמי'), הבנתי שהפרויקט הזה כאן כדי להישאר וכדי לאפשר לרוכבים ישראלים להגיע לרמות הכי גבוהות שיש. זה היה השלב שבו החלטתי שאני מתפקס כל-כולי ברכיבת כביש ועושה את המעבר מרוכב שטח לרוכב כביש. הבנתי שזה הזמן ושזו ההזדמנות להגיע לרמות הכי גבוהות שיש, ולנסות להגשים את חלום הילדות שלי להגיע לטור דה פראנס".

"המסר הוא להאמין, לחלום, ובעיקר לעבוד קשה עבור החלומות שלנו". גיב ניב | צילום: נועה ארנון
"המסר הוא להאמין, לחלום, ובעיקר לעבוד קשה עבור החלומות שלנו". גיא ניב | צילום: נועה ארנון

 

מנטלית, איך שורדים מירוץ כזה? אילו מחשבות חולפות בראש במהלך המרוץ?
"זה מרוץ קשה, אני לא אשקר. יש הטוענים שזה אירוע הספורט הקשה והתובעני מכולם. כמובן שפיזית הייתי חייב להגיע מוכן, ועבדתי קשה בשביל זה, אך ההתמודדויות המנטליות לאורך מרוץ כזה הן למעשה הקשות והן אלו שקובעות האם תעשה את זה או לא.

"הגעתי מוכן להתמודד עם משברים. אתה פשוט יודע, שכשאתה נכנס למרוץ של שלושה שבועות, יהיו גם רגעים קשים, וברגע שאתה מוכן לזה שהרגעים האלו יגיעו, הרבה יותר קל להתמודד איתם כשהם מגיעים. צריך לקבל את הרגעים האלו, ולא להילחם בהם. להרגיע את הגוף ולסלק את השיח השלילי שמנסה להתקיים בתוך הראש. ברגעים האלו אני לא חושב רחוק. בצעדים קטנים, קילומטר אחרי קילומטר לעבור את הרגעים הללו שבהם הגוף לא מתפקד כמו שאתה רוצה, שאין אנרגיות, ושאתה למעשה די מרוקן. המחשבות הן על לעבור העלייה הקרובה, הקילומטר הבא ולדעת שיום למחרת כבר תחזור לעצמך ותרגיש טוב. זה הסטייט אוף מיינד וזוהי דרך החשיבה שלי ברגעים האלה.

"קרית ביאליק היא מקום חשוב ויקר לליבי. השורשים שלי כאן, והעברתי כאן המון מזמני כילד. סבא שלי תרם רבות לקידום העיר. סבתא שלי ודודים שלי עדיין גרים בקרית ביאליק, ואם אוכל בעתיד לתת גם לעיר, זה כמובן יהיה משמח מאוד בשבילי"

"העלייה האחרונה של שלב 17 היא לגמרי רגע כזה. התחלנו לטפס, ומיד הרגשתי שהרגליים מרוקנות, ושאין בי את האנרגיה שאני רגיל אליה".

איזה מסר אתה יכול להעביר לרוכב צעיר שירצה ביום מן הימים לייצג את המדינה בטור דה פראנס?
"המסר הוא להאמין, לחלום, ובעיקר לעבוד קשה עבור החלומות שלנו. החלום הזה נראה דמיוני בהמון שלבים במהלך חיי. אבל העובדה היא שהגעתי לכאן, וזה קרה.

והיום, החלום הזה הוא יותר מציאותי עבור הדור הצעיר של הרוכבים הישראלים. הם רואים שאני עשיתי את זה, ושזה אפשרי. הם צריכים לדעת שזה ענף קשה, שמצריך אינסוף עבודה קשה ומסירות, אך זה גם ענף מדהים ויפה, שייתן להם המון לחיים, ושאם הם יעבדו קשה ויאמינו, היום הם לגמרי יכולים לחשוב על עצמם שם כמשהו אפשרי וריאלי. קבוצת 'ישראל סטארט-אפ ניישן' כאן כדי להישאר וכדי לקחת את הרוכבים הישראלים לרמות הכי גבוהות שיש".

המשפחה והשורשים שלך בקריות. סבך היה ראש עיריית קרית ביאליק שנים רבות. יש לך תוכניות לקדם את ענף רכיבת האופניים בקריות?
"קרית ביאליק היא מקום חשוב ויקר לליבי. השורשים שלי כאן, והעברתי כאן המון מזמני כילד. סבא שלי תרם רבות לקידום העיר. סבתא שלי ודודים שלי עדיין גרים בקרית ביאליק, ואם אוכל בעתיד לתת גם לעיר, זה כמובן יהיה משמח מאוד בשבילי. יש בקריות מועדון רכיבה נהדר הפועל כבר שנים רבות, בהובלתו של אביעד רייפר והייתי חלק ממנו בשנים 2016-2015. אני עד היום בקשר עם אביעד, וכל עוד הוא שם אני בטוח שמועדון רוכבי הקריות ימשיך להתקדם ולהצליח".

חדשות ספורט נוספות

כבר הורדתם את האפליקציה של הד הקריות? האפליקציה החדשה שלנו עכשיו זמינה להורדה בחינם!

להורדה למערכת אנדרואיד לחצו כאן!

לינק הורדה מחנות אפל: לחצו כאן!

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram