יום שני , מאי 27 2019
בית / גליל מערבי / זרובינסקי דוט קום
"בחיים לא עשיתי ולא אעשה שיימינג למישהו". יבגני זרובינסקי | צילום: דורון גולן
"בחיים לא עשיתי ולא אעשה שיימינג למישהו". יבגני זרובינסקי | צילום: דורון גולן

זרובינסקי דוט קום

אנחנו יושבים בבית קפה בקניון הסינמול, כשבחור צעיר ניגש ומבקש מצית להדליק סיגריה. "אני מכיר אותך", הוא סח ליבגני זרובינסקי, "אתה ההוא מהרשת, לא?". אמירות כאלה זרובינסקי שומע פעמים רבות בשנתיים האחרונות. הילד הקרייתי, שידע בדיוק מתי להיכנס לרשת וללמוד אותה, שנייה לפני שהפייסבוק הפך ליקום משלו, נהנה היום מכל ההנאות שהרשת יכולה להציע ומשתדל בעיקר להצחיק אתכם.

זרובינסקי, 33, נולד בקייב, אוקראינה. כשמלאו לו 5, עלה ארצה עם הוריו ואחותו דינה, הצעירה ממנו בשנה וחצי. "כשהגענו לישראל, התגוררנו בקרית מוצקין. הייתי חצי שנה בגן חובה. השתלבתי מאוד מהר וישר העלו אותי לכיתה א'. גרנו ליד בתי הספר מצפה ושרת, אבל בעירייה רצו לשלוח אותי לבית ספר אחר, שממוקם חצי שעה הליכה משם. ההורים שלי רשמו אותי לבית הספר מצפה של הדתיים כדי שאהיה קרוב אל הבית. כל יום הייתי מאבד את הכיפה והשרת היה מביא לי כיפה חדשה. היו מלמדים אותי לקרוא את תפילות הבוקר, וההורים שלי השתגעו מזה".

הייתי ילד ליצן

שנה אחת בלבד למד זרובינסקי בבית הספר הדתי, ולאחר מכן, כשהמשפחה להתגורר ברחוב הסמוך, הוא נשלח לבית הספר שרת". "הייתי ילד ליצן, עושה צחוקים בשיעורים, והמורות היו מוציאות אותי החוצה. בבית הספר היסודי הכל היה בסדר בלימודים. גם אם לא הייתי לומד, הייתי מצליח. לקראת החטיבה עברנו לגור בקרית ביאליק. בכיתה ז' למדתי בחטיבת אפק של אורט ביאליק. שיחקתי קצת כדוריד, עברתי לקראטה, חזרתי לכדוריד, ומאז לא היו תחביבים".

בבית המשפחה תמיד היה מחשב, וזרובינסקי מצא את עצמו מבלה שעות ארוכות מול המסך. כשהיה בן 17, עלה לו רעיון – אתר חדשות של הקריות, והוא הקים את קריות קום.

"לא הכרתי אף אחד", הוא נזכר, "לפני הבחירות המקומיות, פוליטיקאים ראו פתאום שיש אתר מקומי של הקריות. יום אחד מצלצל אלי חבר מועצה מקרית ביאליק ושאל אותי לאן הגיע. אמרתי לו שהוא הגיע לאתר חדשות קרייתי והוא שאל של מי האתר. אמרתי שזה האתר שלי ושהכל נעשה מתוך החדר שלי בבית של ההורים, בלי הפקה ומשרדים. הוא שאל איך קוראים לי וכשאמרתי לו את השם שלי, הוא נקרע עלי מצחוק במשך 10 דקות. הוא חשב שזה שם בדוי, לא האמין לי, ובזה נגמר הסיפור. הוא פשוט צחק לי בפנים. קצת נפגעתי אולי, הייתי צעיר. לאט-לאט נהיו חדשות, מדריך עסקים והאתר רץ".

נהייתי איזה סלב

כשצה"ל קרא לו, הוא התגייס לחיל חימוש לאוגדה 319 בצומת גולני בתפקיד מכונאי נגמ"שים. השירות הצבאי לא הפריע לו להמשיך להפעיל את אתר האינטרנט שלו מהבית. כשהשתחרר מהצבא, שכר משרדים בקרית ביאליק והתחיל לעסוק בקידום באינטרנט ובפרסום.

"פתאום נהיו עלי אייטמים ב'הד הקריות'. חשבו שנהייתי איזה סלב, אבל בפועל, התחלתי לעבוד עם רשויות מקומיות ועסקים. תוך כדי גם עבדתי בחיי הלילה, הפקתי מסיבות בגוטה-בר וימי שישי בחורבה".

מה שהשאיר את זרובינסקי בתודעה הרכילותית של הקריות הייתה הזוגיות המתוקשרת שלו עם מורן גרינברג. השניים היו צמד בלתי נפרד. הם עבדו וחיו ביחד, והיא הייתה הפנים של האתר.

לפני ארבע שנים הבין זרובינסקי, קצת לפני כולם, את הכוח שיש לפייסבוק. "כשהתחיל הפייסבוק, הייתי מעלה פוסטים כמו רוב האנשים. 'בוקר טוב', מצלם אוכל כמו איזה מושפע. לאט-לאט הבנתי שבאמצעות הפייסבוק והרשת ניתן להגיע לקהל ענק ולהעביר דעות ומחשבות. התחלתי לעלות דברים הומוריסטיים, דעות ופוליטיקה. הגיעו 50 לייקים שגדלו ל-100 ו-200 וגם 70 אלף לפוסט. מספר העוקבים שלי הלך וגדל. פתאום התחילו להעלות פוסטים שלי ב'צינור' וב'סטטוסים מצייצים'. היום, אני לא צריך אותם אבל זה נתן לי פוש. כיום יש לי 250 אלף עוקבים בפייסבוק, 290 אלף באינסטגרם ו-24 אלף בטוויטר".

לצד הסטטוסים המצחיקים שלו, ניתב זרובינסקי את ההצלחה שלו לטובת סרטונים עם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, בדרנים וזמרים. לפני כשלוש שנים הוא היה  מועמד בטקס אנשי השנה של ערוץ 9, ובחודש שעבר נבחר לאחד מתוך 100 אנשי השנה של "דה מרקר". בין לבין, נבחר ל"אושיית הרשת של השנה" ב"עכבר העיר" וזכה בתואר "איש השנה" ברדיו חיפה, רדיו דרום ורדיו תל אביב.

"טקס אנשי השנה בערוץ 9 התקיים במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועצים שלו באו אליי מאחורי הקלעים, אמרו לי שהם מכירים אותי והעלו הצעה שאולי אעשה משהו לפייסבוק עם נתניהו. הוא התייעץ עם הבן יאיר, שאמר לו לעשות את זה. אז זה היה אחרת, לא כמו היום שאף אחד לא יתפלא גם אם ביבי יעלה סרטון שלו עושה בנג'י. אז זה היה משהו נדיר. הכניסו את ביבי ואותי לחדר, והוא אמר לי: 'תגיד מה שאתה רוצה'. הדובר שלו היה לחוץ, אז שאלתי את ביבי למה הדובר שלו מסתכל עליי כאילו הוא מהקג"ב. השתררה דממה בחדר, וביבי סימן לו עם היד ואמר לי: 'תשאל מה שאתה רוצה'. עשינו כמה קטעים בזרימה, וזה היה הסרטון הראשון.

"באותה התקופה דיברו על זה שרוצים לעשות חופש ביום ראשון. שאלתי את ביבי: 'תגיד, אם אנחנו מקבלים 300 אלף לייקים על הסרטון, יבטלו את יום ראשון? הוא ענה שב-100 אלף לייקים נחשוב על הרעיון וב-300 אלף לייקים הוא ישקול את הרעיון. אני זוכר שכל המדינה הייתה בהלם שהוא גם זורם עם סרטון רשת וגם מוכן לחוקק חוקי מדינה על סמך משאל של לייקים. זה היה מטורף".

עם אחותו דינה, חצי שנה אחרי העלייה לישראל | צילום: עצמי
עם אחותו דינה, חצי שנה אחרי העלייה לישראל | צילום: עצמי

הקמפיין המעצבן של בזק

בהמשך הגיעה לזרובינסקי הצעה מהצוות של אביגדור ליברמן, שביקש לעשות איתו ברכה הומוריסטית לחג הפסח. זרובינסקי: "לאחר מכן הייתה כתבה ב'דה מרקר' על סרטונים עם פוליטיקאים. הכותרת הייתה שליברמן ניצח את נתניהו בסרטון. אחרי כמה חודשים פנו אלי שוב מהצוות של נתניהו, הפעם לצלם סרטון לנובי גוד".

את הסרטון השני עם נתניהו צילם זרובינסקי במעונו של ראש הממשלה ברחוב בלפור. "צילמנו את מה שהיינו צריכים, ואז ביבי התעכב, כי היה איזה בלגן באו"ם. הוא רצה לבטל את הצילומים אבל היועצים שלו התעקשו. ביבי הגיע, התיישב וירה את כל הטקסט עם משפטים ברוסית, עשה כמה תמונות ואמר: 'יש לי שיחה עם פוטין' והלך. הוא פשוט נכנס לחדר, בלי דפים מולו, דפק טייק אחד, משהו באמת לא רגיל".

את סמיון גרפמן, אושיית רשת אחרת שפרצה אל מסך הטלוויזיה, הכיר זרובינסקי, איך לא, ברשת. "כבר הייתי די מוכר ברשת, וסמיון התחיל לעשות סרטונים. יום אחד הוא שלח לי הודעה, ששנינו נולדנו באותו היום, הוא אמנם נולד 10 שנים לפניי, אבל שנינו נולדנו באוקראינה ושנינו מתעסקים ברשת. משהו הזוי. מיד נהיינו חברים ועשינו סרטונים משותפים".

גרפמן הפך בהמשך להיות מעין כתב של התוכנית "הצינור", וזרובינסקי מצא את עצמו עולה תכופות לשידור לצידו. לפני כמה חודשים התראיינו השניים לתוכנית, כשהפעם על הפרק: סיפור על חברת בזק.

"נתניהו דפק טייק אחד, משהו באמת לא רגיל". זרובינסקי בצילומי סרטון עם ראש הממשלה | צילום: עצמי
"נתניהו דפק טייק אחד, משהו באמת לא רגיל". זרובינסקי בצילומי סרטון עם ראש הממשלה | צילום: עצמי

זרובינסקי: "בזק עשו קמפיין עם להקה רוסית ואמרו שזה הצבא הרוסי, מה שגרם לצבא הרוסי לשלוח להם התראה. כמה שבועות לפני כן, גידי גוב הגיב בשידור על דברים שאביגדור ליברמן אמר על יונתן גפן. גוב אמר שצורם לו באוזן שאדם עם מבטא רוסי יכול להעביר ביקורת על יונתן גפן. סוג של הערה גזענית. העליתי פוסט, וזה רץ. התראיינתי על היציאות הגזעניות האלה.

"אחרי כמה שבועות דיברו איתי מבזק, רצו לקחת אותי לרוסיה כדי שאשתתף בפרסומת. לא ממש זרמתי. גם בגלל הסיפור עם גידי גוב, כי לא אצא צבוע – מצד אחד, עף עליהם ומצד שני, הולך לעבוד איתם. כעבור זמן מה, הם העלו שלושה סרטונים, בהם השחקנים ששיחקו את הצבא האדום אומרים: 'בוקר טוב, יבגני', 'בוקר טוב, סמיון' ו'בוקר טוב, דניס צ'רקוב', עוד כוכב רשת. הם השתמשו בשם שלנו ללא רשות ותייגו אותנו בסרטונים כאילו יש לנו קשר לקמפיין. בואי נגיד שכרגע זה בטיפול משפטי ולכן אני לא יכול להגיד יותר כלום".

ההופעות בטלוויזיה הוציאו את זרובינסקי מהפייסבוק אל המציאות הממשית, ואנשים החלו לזהות אותו בכל מקום. "בהתחלה הייתי די בהלם מזה שמזהים אותי ברחוב, כי היום כשאת מעלה משהו בפייסבוק, גם אם תקבלי 30 אלף לייקים זה ייראה לך כמו סתם מספר. אבל ללכת ברחוב ופתאום אנשים רוצים להצטלם איתך, רק אז את באמת מבינה מה האפקט הזה. כל יום אני מקבל 500 אלף הודעות בפייסבוק. פעם הייתי עונה לכולם, אבל היום זה בלתי אפשרי, אני צריך כמה פקידות, רק כדי לענות להודעות. יש הרבה פרגונים, שזה מחמם את הלב והרבה בקשות. הייתה מישהי שכתבה לי שהיא חולה בסרטן וכל יום נכנסת לדף וצוחקת מהפוסטים שלי. אלה דברים שמרגשים אותי".

שש-בש עם עומר אדם

זה היה רק עניין של זמן שזרובינסקי יפציע גם על המסך הקטן. ב-2016 הוא שיחק בתפקיד אור בסדרה "שותפים" של הוט ובתפקיד אורח בעונה השלישית של הסדרה "שנות ה-80" של רשת. בשנה שעברה שיחק את עצמו בסרט "המרוץ לצמרת של צחי רבינא".

זרובינסקי: "פנה אלי מני אסייג – הכרנו ברשת אבל לא מעבר – והציע לי לשחק בפרק של שנות ה-80. שיחקתי בוחן של רשות השידור שבוחן את שלום אסייג באודישן. כשעשינו את הסצנה, הבמאי אמר שהוא לא יודע איפה התסריטאים ראו בשנות ה-80 בוחן רוסי שעבד ברשות השידור. הצוות אמר לו שהייתה עלייה גם בשנות השבעים, והוא אמר: 'אבל הם לא הגיעו לתפקידי מפתח בערוץ 1'. מני אמר לו שיזרום וככה היה. ב'שותפים' הייתי ניצב שמשחק שש-בש עם עומר אדם, עוד לפני שהוא נהיה עומר אדם. היום הוא לא עונה לי".

ברכה הומוריסטית לפסח. עם אביגדור ליברמן | צילום: עצמי
ברכה הומוריסטית לפסח. עם אביגדור ליברמן | צילום: עצמי

לפני כשלוש שנים וחצי הכיר זרובינסקי, באמצעות חברים משותפים, את מירי סדיק. לפני כשנתיים הם עזבו את הקריות לטובת מגורים בשכונת נאות פרס החדשה בחיפה. "מירי קצת איפסה אותי", הוא אומר, "הייתי בליין, מפיק מסיבות, והיום נרגעתי. פעם הייתי יוצא כל ערב, היום אני בפייסבוק. לנאות פרס עברנו כי זה התאים, זה קרוב למרכז ולירושלים".

זרובינסקי לא ממש חושף את הדעות הפוליטיות, שלו אבל אין זה סוד שהוא שייך לצד הימני של המפה. "אני משתדל לא לבוא מפוזיציה כלשהי", הוא מסביר, "מי שעוקב אחרי יודע שאני יותר ימני, אבל לא אצא מעריץ של נתניהו או ליברמן ולא כל אחד אחר. לפני שבועיים הפיצו על גנץ שאשתו עומדת במחסום ווטש ואמרתי שזה לא נכון. חשוב לי שיהיה פייר. כתבתי בפוסט שאם אתם רוצים תתמכו, אבל אל תעלו חארטות. בחיים לא עשיתי ולא אעשה שיימינג למישהו. יחד עם זאת, אדם שהולך לריאליטי צריך לקחת בחשבון שיסתלבטו עליו, אבל סתם שיימינג – לא. גם העוקבים שלי יודעים שאם מישהו מדבר לא לעניין, אני יכול לחסום אותו. בדרך כלל, התגובות על הפוסטים שלי הן ברמה. אני חושב שהתופעה של השיימינג פסולה, אבל אי אפשר למנוע אותה. זה כמו שמנסים למנוע הפצה של סרטונים בווטסאפ או שמועות על אנשים שנפטרו. לא משנה כמה ידברו על זה, אנשים לא מבינים מה נכון ומה לא, אבל אי אפשר לעצור את זה. גם עם סרטונים מיניים, חוק או חינוך – אין סיכוי שזה לא ירוץ בכל המדינה, לא משנה מה יעשו. מנסים לעשות מוקד 105 של המשטרה, מנסים לחנך, אבל זה אולי יכול רק לצמצם את התופעה, אך לא לחסל אותה. בעידן הווטסאפ, אי אפשר לדעת מי הראשון שהפיץ את הסרטון. אפילו למשטרה אין הטכנולוגיה הזו לדעת מי המקור".

המושג "אושיית רשת" לא ממש אומר לו הרבה, אבל הוא בהחלט נהנה מהיתרונות, מהאהבה המורעפת עליו ברחוב ומהפרסום. "עד היום לא הבנתי מה זה אומר אושיית רשת", הוא אומר, "אבל זה כיף שעוקבים אחריך הרבה אנשים, כיף שאולי במקום מסוים אני עושה להם טוב ומצחיק אותם".

"הזוגיות איפסה אותי". עם בת הזוג מירי סדיק ועם סטטיק | צילום: יח"צ מועדון הלופט
"הזוגיות איפסה אותי". עם בת הזוג מירי סדיק ועם סטטיק | צילום: יח"צ מועדון הלופט

"יבגני עדיין חי"

למרות זאת ולמרות העובדה שהוא שוחה בהתנהלות ברשת, גם אותו החליטו לחסום בפייסבוק. "לפני שנתיים-שלוש כשהיו אינתיפאדה ודקירות בירושלים, העליתי תמונה של מחבל שרוע על המדרכה וכתבתי: 'אין מה לעשות איתו, הוא רק רוצה לישון'. כנראה שדיווחו על כך לפייסבוק והם חסמו אותי לכמה ימים. היו פרסומים על זה בעיתונים. לא היה שם משהו מסית, זו הייתה תמונה שפורסמה בכל כלי התקשורת. אחר כך דיברו על זה שבפייסבוק לא עושים כלום, בדרך כלל לצד השני, אבל אם זה נגד הפלסטינים, היד שלהם יותר קלה לחסימה. לקחו מהם תגובה והם דחו את הדברים, אבל אז החלה מחאה ברשת תחת ההאשטג 'יבגני עדיין חי'. זה ריגש אותי. הייתי בהלם מהתהודה שזה תפס, כי כל יום נחסמים מלא אנשים ולא מדברים על זה. המחאה ברשת לא עזרה, כי רק אחרי שלושה ימים, הפייסבוק שלי חזר".

5 קרית ים, 2015. התמונה אולי המפורסמת ביותר של זרובינסקי שזכתה לחשיפה ארצית | צילום: עצמי
5 קרית ים, 2015. התמונה אולי המפורסמת ביותר של זרובינסקי שזכתה לחשיפה ארצית | צילום: עצמי

היום יש לזרובינסקי משרד פרסום ויעוץ אסטרטגי והוא עוסק ביחסי ציבור של בתי עסק, והוא גם עבד במערכות בחירות. הוא מרבה לגעת גם בענייני היום ולמחות נגד הממסד. למשל, כשמשטרת ישראל אסרה להכניס דגלי ישראל להופעה שנויה במחלוקת של הראפר תאמר נפאר בחיפה באוקטובר 2016, הוא פנה ליועץ המשפטי של משטרת ישראל, בדרישה שיפרסמו הוראה גורפת שלא לאסור עוד הכנסת דגלי ישראל לאירועים ציבוריים, בנימוק שהדבר אינו חוקי. במכתבו, איים לפנות לבג"ץ, וכעבור שבועיים הודיעה משטרת ישראל כי ניתנה הוראה שכזו.

בדוק גם

ערב מרגש. יוסי וידר וחיים צורי | צילום: דוברות העירייה

מרגש: מה הבטיח וידר לאביחי בן ה-9? (וידיאו)

אירוע ההתרמה של עמותת ימין סעד, המסייעת לילדים חולי סרטן, התקיים הערב, ראשון, בהיכל התיאטרון בקרית מוצקין

תגובה אחת

  1. דוד נפתלי

    מלךךךך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *