Page 9 - ahadera12v10

‫"המרכיברההאשמנמייםם אשאתני‬ ‫ורבהבנשרדיליסיםה‬
‫אוושבבמואהאמינסהוחיעאשראפוןצג‪-‬תמלרניםשולבושכוזתהאתהההחומבללשלאתמיעלמורטכשמכשאוופזושפמרתלנאאחיהונהמ"יהןת‪,‬‬

‫שאני אמא ומורה תמיד המשכתי ליצור‬ ‫זה היה חזק להתארח במוזיאון‪ ,‬אז זה‬ ‫ההתנתקות‪ .‬אז לא ידענו אפילו מתי הפיע‬
‫בסטודיו שלי‪ ,‬אבל לא הצגתי"‪.‬‬ ‫לא היה רווח לראות בו אמנים דתיים‪,‬‬ ‫נוי יתרחש‪ .‬זה כלל גם אקט אמנותי שעע‬
‫ואני מניחה שהם היו צריכים אותי יותר‬ ‫שיתי‪ .‬כולם עשו הרבה עיטורי גרפיטי על‬
‫בין שכבות הנפש‬ ‫מאשר רוצים אותי; מישהו שישקף זווית‬ ‫הקירות‪ ,‬אני עשיתי על הקירות רישומים‬
‫אחרת‪ ,‬כדי שלא כל התערוכה תהיה צד‬ ‫בגודל טבעי שלי ושל האחים שלי‪ .‬ערכע‬
‫בסוף השנה האחרונה השלימה צדוק‬ ‫אחד של המטבע‪ .‬היום כבר יש הרבה‬ ‫תי את הסרט‪ ,‬השמטתי ממנו את הסאונד‬
‫תואר שני במסלול "אמן – מורה" בחוג‬ ‫ובניתי מיצב מהארגזים שנתנו לנו לארוז‪,‬‬
‫למדעי הרוח במכללה האקדמית לחינוך‬ ‫יותר פתיחות"‪.‬‬ ‫עליהם היה כתוב 'צבא ההגנה לישראל'‪.‬‬
‫אורנים‪ .‬העבודות שלה‪ ,‬כמו של חבריה‬ ‫צדוק סיימה את לימודיה‪ ,‬נישאה ותוך‬ ‫אספתי המון ארגזים ובניתי בהם את כל‬
‫למחזור‪ ,‬מציגות תוצרים של מהלך אקדמי‬ ‫כדי הקמת המשפחה לא זנחה את האמע‬ ‫החלל‪ ,‬כשבתוך אחד הארגזים הסרט היה‬
‫חדשני בגישה מחקרית מבוססת‪-‬יצירה‪.‬‬ ‫נות‪" .‬תמיד המשכתי ליצור‪ ,‬אבל היה‬ ‫מוקרן כך שצריך היה מעט להתכופף ולע‬
‫"הגעתי לאורנים‪ ,‬כי רציתי מסגרת שגם‬ ‫לי בום גדול מאוד אחרי הלימודים עם‬ ‫שבת באחד הארגזים כדי לראות אותו"‪,‬‬
‫תקדם אותי מקצועית וגם תיתן לי מענה‬ ‫התערוכות במוזיאון ועוד תערוכה קבוע‬
‫לחזור לעולם האמנות‪ ,‬אבל ממקום שאני‬ ‫צתית בבית האמנים בתל אביב‪ .‬שם הגע‬ ‫היא מספרת‪.‬‬
‫יותר שלמה איתו‪ ,‬מקום שעובד עם קבוצה‬ ‫שתי עבודה מתוך פרויקט הגמר‪ .‬הרבה‬ ‫האותנטיות של היצירה והעובדה שאין‬
‫וליווי‪ .‬הצטרפתי למסלול השני של התוע‬ ‫אמנים מנסים להתקבל לכל מיני גלריות‬ ‫הרבה אמנים מגוש קטיף‪ ,‬ועוד בימים‬
‫כנית שהיא חדשה יחסית‪ .‬למדנו בקבוצה‬ ‫ותערוכות ולא מצליחים‪ ,‬ולי היה הבום‬ ‫הסוערים ההם‪ ,‬הביאו לכך שהעבודה‬
‫קטנה‪ ,‬במסגרת של יצירה עצמאית‪ .‬בסוף‬ ‫הזה‪ ,‬כשעוד לפני שסיימתי את הלימוע‬ ‫הוצגה ‪-‬ב‪ 2005-‬במוזיאון תל אביב בת�ע‬
‫המסלול מגישים עבודת גמר לצד תערוכת‬ ‫דים כבר הצגתי בתערוכות ולא ידעתי‬
‫גמר‪ ,‬וזו מקפצה שהחזירה אותי קצת ליע‬ ‫בדיוק מה לעשות יותר‪ .‬אחר כך הרגשתי‬ ‫רוכה שקיבלה את השם "התנתקות"‪.‬‬
‫צירה יותר עקבית וגם לשדה אמנותי‪ ,‬לבע‬ ‫רתיעה מהמקום של להציג‪ ,‬השואו שיש‬ ‫הצגת במוזיאון שנחשב למעוז השמאל‪.‬‬
‫בזה‪ ,‬הדינמיקות הפוליטיות‪ ,‬לכן המשכע‬
‫חור באמנות כמשהו שהוא באמת‬ ‫תי ליצור בסטודיו מהבית שלי‪ .‬גרנו ביע‬ ‫איך קיבלו שם את ה"מתנחלת"?‬
‫משמעותי ונוכח בחיים‪ .‬אי אפשר‬ ‫שוב תקועה ואז עברנו צפונה לבית רימון‬ ‫"הייתי האמנית היחידה מהגוש שהע‬
‫להישאר בסטודיו‪ ,‬זה לא באמת‬ ‫ולפני שנה הגענו לפרדס חנה‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫שתתפה בתערוכה‪ .‬שאר המשתתפים היו‬
‫נותן ומשפיע בעולם אם אתה‬ ‫בעיקר צלמי עיתונות שהציגו צילומים‬
‫מעבודתם בשטח או אמנים אחרים‪.‬‬

‫עכבר העיר ‪9 12.10.2018‬‬