Page 10 - ahadera12v10
P. 10
* מגזין
מתוך עבודת הגמר של תמר צדוק צילום :עצמי "בניתי מיצב
למנוהלאראגרוזיז,םעשלינהתנםו
היה כתוב 'צבא
אוסבנפהיתהתייגנהבהמהוןלםיאשאררתגאזיכל'לם.
החלל ,כשבתוך
אחד הארגזים
כךהשסצרריטךהיהיההמומקערטן
באלחהדתהכואפרףג וזילםשכבדית
לראות אותו"
הפרויקטים שהוצגו בתערוכה .היא מחברת האמנות מאוד במרכז .במקום שממנו אני שומר את זה לעצמך".
בין הזהות של האישה בבית עם האמנות מגיעה תמיד ישימו את שאר הדברים בצד בתערוכת הגמר הציגה
שלי .אם יש קונפליקט בין חיי היום-יום כמותרות ,כלומר יש משהו בבחירה שלי צדוק את "בין השכבות" -
לאמנות? אני חושבת שזה קונפליקט של לשים קודם כל את המשפחה במרכז כי רוב סדרת עבודות בהן היא מפ־
כל אמא שהיא עובדת במשרה מלאה .לא האמנים שהיו איתי במסגרות הלימוד או סלת ומפלסת שכבות של חומר במטרה
יודעת אם זה קונפליקט פנימי כמו שצריך שהגיעו בגיל מבוגר ממני או שלא היו להם למזג בין זיכרונות עבר להווה ולהרכיב
למצוא זמן ,מקום ומרחב לעשות את זה,
יותר מילד אחד או שניים". את זהותה.
להשאיר לזה זמן או יום חופשי בשבוע". את בעצם אמרת מה שברור .שבמנט־ "כאישה ,כמורה וכאמנית ,אני מזהה
יכול להיות שיש קונפליקט בין משרה ליות הדתית מחנכים אתכם קודם להקים במרחב היצירתי והאמנותי כלי לשיקוף
אולי שגרתית ואפרורית של הוראה לבין התהליכים הפנימיים שלי .הטיפול בשכבות
משפחה? רבות של תכנים שונים והבאתם לכדי יצירה
להיות אמנית? "אפשר להגיד שגם האישה וגם הגבר אחת מעמיקים את החוויה שלי כיוצרת המ־
"אני מורה לאמנות ,וגם בלימודים חי־ שמים את הרצונות בצד .הרבה אמנים שאני נסה לגשש את הדרך האמנותית לביטוי של
דדו את הקשר בין שתי הזהויות האלו .גם מכירה שמים את האמנות במרכז או באופן בנייה אישית ובניית הבית .זו עבודה כמו על
מהוראה יש השראה .אני חושבת שהרבה שווה למשפחה ,ואני צריכה לעשות מן מסע זמנית .יש הרבה שכבות של נייר שמכסות
מעולם התוכן שאני עוסקת בו ,התרגילים -להחליט שאני בוחרת בזהות כפולה או וחושפות ,שכבות של זמן ,נראה קצת כמו
שאני נותנת לתלמידים ,תובנות בעבודה משולשת של אמנית שהיא גם אמא ומורה,
איתם ,וגם זה שאת כל היום נמצאת עם אבל מעבר לכך אני כן רואה את החיבור מוצג ארכיאולוגי ,כמו שכבות בנפש".
תלמידים שיוצרים ועוברים תהליכים -זה בזה שהמקום הדתי ,נקרא לזה כך ,או מה חשוב לך להעביר ביצירה שלך,
נותן גירוי .אני מאמינה שמורה לאמנות גם המאמין ,שם אותי במקום של התבוננות,
אם הוא לא מגדיר את עצמו כאמן ומציג, אמונה בשינוי פנימי ואני חושבת שהמרחב איפה את רוצה להשפיע?
בעיניי זו חובה שהוא יצור וירגיש את החו־ הזה של יצירה ,להכניס יצירה ותהליכים "העבודות שלי עוסקות במקומות שהם
של אמנות לתוך הבית מאפשרים תהליך שבורים ,קרועים .בפעולות האמנותיות
מרים בעצמו". שאני מציעה יש הרבה חומרים שאני קורעת
בימים אלו מתוכננת תערוכה שמג־ של התבוננות פנימה. אותם או שנקרעים במקריות תוך כדי עבו־
בשת שיתוף פעולה בין אמניות בכמה "אני מסתכלת על החיים ועל היומיום דה ואני בעצם מנסה לאחות את הקרעים
מוקדים בארץ" .אנחנו נפגשות אחת שלי ,כשאני עושה אמנות ,ולכן זה מאוד בא האלה ולבנות .הם לא נעלמים אלא נוכחים
לחודש ,עובדות ,מדברות ,מתכננות לידי ביטוי בפרויקט הגמר האחרון שלי, בעבודות ,כדי לקיים את המתח בין בנייה
את התערוכה .אני גם כותבת עכשיו ששיקף מאוד עבודה בתוך החיים .אם עד אישית למקום שנהרס .אני חושבת שיש שם
את עבודת הגמר על פרויקט הסיום עכשיו היה לי סטודיו ויצרתי קצת במנותק,
באורנים ,מסמך שמלווה את גוף העבודה כי לא יכולתי להכניס את היצירה לתוך מסר של בנייה ושל תיקון".
של התערוכה עצמה ,ואני מתכוונת לה־ הבית ,אז העבודה האחרונה שלי היא ממש איפה בעינייך מתחבר המקום של האמ־
משיך ,ליצור ולהשיג מתוך מקום שקשוב בתוכו :העתקתי כל מה שדומיננטי בבית
לעצמי בקצב שלי ולא לרוחות שנושבות שלי ,כל מיני דימויים מתוכו -אם זו הספ־ נות להיותך אשה דתייה?
מבחוץ ולא מתאימות לי ,אלא לעשות רייה הענקית בביתי שכולה ספרי קודש או "יש איזה פרדוקס .רוב האמנים שאני
מפה .זו העבודה שהמבקרים הכי אהבו מכל מכירה החלו את הקריירה שלהם לפני
את הסינון ולקבוע את הקצב". שהקימו משפחה ,אם בכלל הקימו משפ־
חה ,ואז הם בעצם עלו על הגל ושמו את
12.10.2018 10עכבר העיר
