רב כבאי נלי כחלון-זלק עבדה קשה בשבוע שעבר. במחשבה שנייה, היא תמיד עובדת קשה. בשבוע שעבר הוקפצה לוחמת האש הנתנייתית, אחת מתוך 14 לוחמות אש במערך הכיבוי ברחבי הארץ, לשריפת הענק שפרצה במחסן זיקוקים במושב פורת. יומיים אחר כך, במועד הראיון איתה, היא נקראה בדחיפות לאתר בפורת כדי לכבות את שרידי אש.
כחלון, 26, ילידת נתניה, נשואה זה ארבעה חודשים למיכאל שעוסק במכירות, משרתת בתחנת הכיבוי בקדימה השייכת לתחנת נתניה. היא בוגרת תיכון ש"י עגנון, שירתה בחיל האוויר בכיבוי תעופתי וזה חמש שנים היא לוחמת אש מן המניין לאחר שעברה קורס של ארבעה חודשים בתנאי פנימייה. זה אומר שאין הבדל בינה לבין חבריה הגברים ואף אחד לא עושה לה הנחות בגלל היותה אישה. היא עובדת במשמרות של 24 שעות ונוהגת בכבאית.
למה דווקא לוחמת אש? לא מקצוע נשי במיוחד.
"זה התחיל במסגרת המחויבות אישית בתיכון. התחלתי כסייעת בגן ילדים, בקייטנות ובחוגים. כאשר נפתח תקן התנדבות לנוער במכבי אש עברתי לשם ועם הזמן הבנתי שסה מה שאני רוצה לעשות בחיים. התנדבתי בכיבוי אש שלוש שנים, גם בצבא עסקתי בזה והיה ברור שאהיה לוחמת אש גם באזרחי".
ספרי על אירוע מיוחד שהותיר בך חותם.
"יצאתי ללא מעט אירועים ומבצעים שבהם חילצתי אנשים. אחד האירועים היותר משמעותיים היה השריפה הגדולה בחיפה, שם עבדתי 24 שעות ברציפות. קיבלנו גזרה והיינו אחראים על כיבוי השריפות בבתים ועל חילוץ אנשים. אנשים סביבי, גם החברות שלי, היו גאים לספר שאני בין הכוחות שמכבים את השריפה בחיפה, והרבה אנשים הופתעו לשמוע שאני שם. אני רואה בעבודה שלי שליחות. זה התפקיד שלי בעולם ואני עושה אותו באהבה".
זו עבודה פיזית לא פשוטה.
"גם אם נכווים מפעם לפעם, מחליקים או חוטפים מכות זה נזק קטן לעומת הצלת חיים".
את די צנומה. חליפת האש שוקלת 10 ק"ג. איך את מסתדרת עם זה?
"נכון, אני שוקלת 55 ק"ג, אבל יש לי כושר גופני גבוה כי אני מתאמנת בחדר כושר, ואין לי שום בעיה פיזית עם החליפה או להרים זרנוק מים".
"מה הבאתם אותה?"
כחלון-זלק היא לוחמת האש היחידה והראשונה אי פעם בתחנת בנתניה. כניסתה למבצר של גברים לא תמיד הייתה חלקה. גם ברחוב היא כבר התרגלה לקבל תגובות ולא תמיד מפרגנות. "לא היה הכי קל להשתלב בעבודה עם גברים לוחמים, אבל אחרי תקופה קצרה החברים למדו לקבל אותי והבינו שאני מסוגלת להתמודד עם משימות בדיוק כמותם. אני מצטרפת לכל אירוע כי זו העבודה שלי. אין סיבה שאני לא אעשה בדיוק מה שהלוחמים עושים".
והתגובות ברחוב?
"אנשים בעיקר חוששים שאין לי מספיק כוח פיזי. בלא מעט שריפות אומרים לקולגות שלי: 'למה הבאתם אותה, איך היא תרים זרנוק כבד?'. אני מתעלמת מהתגובות האלה וממשיכה בעבודה. נכון, אני עדיין חריגה בנוף, אבל זרנוק מים הוא כלי העבודה שלי ואין לי בעיה להרים אותו. הכל עניין של אימונים ומיומנות".
מה את מרגישה כשאת מוזנקת לאירוע?
"האדרנלין עולה, יש התרגשות והתלהבות לבצע את המשימה, להיות הצד המציל – אם בנפש ואם ברכוש. אולי המילה 'התלהבות' לא מתאימה. הרי אנחנו באים לבצע משימה שבמהלכה אנשים סובלים. מאבדים רכוש ובמקרה הגרוע – חיים. כשעובדים לא מרגישים כאב או עייפות. כל הזמן חושבים על הצלת חיי אדם ורכוש. חשוב לציין שאנחנו מקפידים למזער נזקים, לא לפגוע ברכוש ונכנסים מהחלון אם אפשר להימנע מפריצת דלת. אני תמיד אומרת שכאשר יש ידע וניסיון, יש פחות פחד, פחות חשש ופחות לחץ".
איך המשפחה קיבלה את הבחירה שלך?
"בעלי הכיר אותי כלוחמת אש, על כל מה שכרוך בעבודה הזאת. הוא גאה שאשתו לוחמת. גם במשפחה המורחבת גאים בי מאוד. כמובן כששומעים על אירועים, מיד מתקשרים לשאול אם אני בסדר. הם תומכים בי כי הם מבינים שזה מה שאני רוצה בחיים, שזה אני נהנית בעבודה שלי".
לפני כחודש ימים שם קץ לחייו לוחם אש מתחנת כיבוי חדרה שסבל מפוסט טראומה בעקבות הפיגוע בצומת מגידו. כחלון-זק מספרת שבתחילת הדרך גם היא סבלה מסיוטים. "בזמן העבודה אנחנו ממוקדים ומרוכזים במשימה, משתדלים לבצע אותה הכי טוב והכי בטוח. וכן, יש מראות קשים בעבודה הזו – בתאונות דרכים, בשריפות. באירועים הראשונים תמונות הזוועה חזרו אליי כסיוטים בלילה, אבל בהמשך התרגלתי. יש לנו גם נוהל בתחנה – אנחנו משתפים אחד את השני בזוועות ומדברים על זה. כיום אין לי סיוטים ואני לא חושבת על זה ביום יום. באחד האירועים הקשים הייתי שותפה בחילוץ של עשרה ילדים מבניין שעלה בלהבות, הדיירים פתחו דלתות והעשן חדר לדירות. נכנסתי לאחת הדירות והוצאתי על הידיים תינוקת בת שנתיים לאחר ששמתי לה מסיכה על הפנים. זה מראה מרגש, אבל צריך להבין שזו העבודה שלי. בכלל, ילדים מרגישים בטוחים איתי וכשהם רגועים עבודת החילוץ יותר קלה".
לא מזמן נישאת. בטח תרצי ילדים. תמשיכי להיות לוחמת אש כשתהיי אמא?
"אפשר להמשיך לכבות אש גם כאמא. רוב הנשים במערך הן אמהות לילדים. אני לא חושבת על הסבה כי אני עושה בדיוק את מה שאני אוהבת. אני לא רואה את עצמי עוסקת במשהו אחר".
5 קטנות עם נלי כחלון-זלק
- דמות להשראה: אבי שעובד בשירות בתי הסוהר. מאז שאני זוכרת את עצמי אני רואה אותו קם כל בוקר, לובש מדים ועובד במשמרות.
- מה לא תאכלי אף פעם? חרקים ואוכל לא כשר.
- מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר: מצחצחת שיניים ושותה קפה.
- כלב או חתול? כלב.
- ספר או סרט? ספר.
