דנה אינטרנשיונל פרסמה פוסט מרגש וקראה בו לעברי לידר לוותר על הדלקת המשואה ולא לחגוג עד שהחטופים יחזרו הביתה .
עוד לפני ההכרזה על משואת זמרי המלחמה אינטרנשיונל העלתה בחודשים האחרונים פוסטים רבים על החטופים ובקשה ממאות
אלפי עוקביה שלא לחגוג את יום העצמאות עד שכל החטופים יחזרו הביתה.
דנה אינטרנשיונל: "עברי אח אהוב.
התרגשתי ממך בתחילת המלחמה בימי ההלם שלי כשהייתי בתוך הכאב והבכי והפיגמה.
ראיתי אותך מסתער עם הנשק הרוחני שלך בבסיסים ובניחומי אבלים קורעי לב
וגם לסתם שלושה חיילים שפגשת בדרך. חשבתי שכמה זה מקסים שהיורש של זמרת המלחמות יפה ירקוני, מי שמרים את מורל הלוחמים המרוטים. הוא גיי. הומולה משלנו.
חזון אחרית הימים. כמו הלוחמים הלהטבים גם אנו האמנים היינו השנה חלק מהישראליות. זה מרגש במיוחד כי זה פרק חדש בישראליות הפסיפס האנושי המעניין והמורכב הזה, מארבע כנפות תבל, ומכל המגדרים שהתקבצנו ובאו לבנות את מדינת היהודים
זה, ה- ביחד ננצח האמיתי
ועכשיו יש לנו זמר הומו עברי ראשון שמנסח קול של דור חדש והנה לראשונה להט"בק מדליק משואה
טוב נו. בואו נסיים עם זה. מהר. מודה שכל שנה חיכיתי שיקראו לי להדליק משואה. בעיקר בשביל שי שנורא רוצה את זה. הוא מרגיש אשכנזי מקופח. איך זה שמשרדי החוץ והשגרירויות משתמשים בי להסברה בחוץ וכאן בבית לא מכירים בי. בכל שנה אחרת הייתי מתפוצצת מקינאה שזה אתה ולא אני. שנים חיכיתי לראות משואת עצמאות שתונף ביד להטבית עם אמירה חזקה. והנה, זה הגיע. כמעט. שיבצו שלושה אמני טיקט. מזרחי הומו
וחייל (כדי לטשטש את הגיי). כשיהודה פוליקר הוזמן להדליק משואה אמרו שזה בגלל שהיה קול לדור שני לשואה. הוא ביקש ודרש והתחנן שיעקב גלעד שותפו ליצירת אפק ואבק יעלה וידליק ביחד אתו כי שניהם יצרו ביחד ובשווה את התקליט הזה. שרת הטקס אמרה שיש חוקים ברורים. רק אחד מדליק משואה אי אפשר לצרף ובטח לא שני הומואים במשואה אחת,
אז השנה כבוד (שמגיע). יש שליש משואה כי עשית מורל חיילים ואתה גיי ולעולם זה בכלל טוב. אבל לא לך עברי זה טוב. ולא לנו ולא לחטופים ולא לארץ שלנו הנואשת לתיקון. אל תרים את המשואה שעידן עמדי השאיר בענווה ובחוכמה בצד כשהציעו לו, למי שהיה שם עם הלוחמים. הוא ענה בענווה. שהוא מרגיש שזו לא העת לטקסים וחגיגות. שבראש שלו מרצדות תמונות החברים הנלחמים המתים הפצועים החטופים הוא לא מרגיש בנוח להיות בבגדי חג בטקס ולחגוג. החטופים לא כאן, אז לא השנה. לא ביום העצמאות הזה. אנחנו עברי, מדינת ישראל. אנחנו תפארתה. אחים אנחנו וכשהאחים שלנו בשבי, הלב שלנו איתם. זה עם מאוחד ולא מפולג. שישמעו שם בשבי ואולי יעלה להם חיוכון פצפון שיבינו שלא שחכנו. שכשהם לא כאן, אנחנו לא חוגגים. כשהאחים שלנו נמקים במנהרות חשוכות, אנחנו לא ממשיכים כרגיל. כשיחזרו נדליק ביחד אור גדול.
בוא ניסע השנה ליום העצמאות של משפחות החטופים באמפי שוני הם
מארגנים טקס גדול של הדלקת משואות תקווה. בא נהיה בטקס של העם שלנו שנחטף. ולא באירוע הפוליטיקאים המחושב שקבלת בו שליש עלה תאנה להומואים. מגיע לך ולנו יותר. לא מגיע לחטופים להציץ בך בעיניים קשורות מדליק משואה . תן להם לפחות. לדעת שעברי לידר לא הסכים להגיד לתפארת, עד שהם יהיו בבית. זה ירגש אותם
