לפני חודש חזרה גלינה מלמד מנתניה מתחרות שפים בינלאומית שנערכה בביילובר שבקרואטיה עם מדליית זהב בתחום גילוף ירקות ופירות.
מלמד יצאה לתחרות בקרואטיה במשלחת של 12 חברי איגוד השפים הישראלי, אליו הצטרפה לפני כשנה וחצי בעקבות היכרות עם השף קובי מזרחי מזכרון יעקב. היא בת 58, אלמנה, אמא לשלושה ילדים ושלושה נכדים וטכנאית אדריכלות במקצועה. לגילוף ירקות ופירות הגיעה אחרי אי אלו תהפוכות בחייה.
מלמד עלתה מבלארוס בשנת 1990 עם בעלה לשעבר ושני ילדיהם. בארץ נולדה בתם השלישית. הקליטה לא הייתה לה קלה. היא התגרשה, חיה בזוגיות עם האדריכל ישראל גלבר ולאחר שנפטר נישאה ולפני שנה התאלמנה בשנית. בשבע השנים האחרונות היא מתפרנסת כמורה לאורי-גיאומטרי (תוכנית להוראת מקצוע הגיאומטריה באמצעות קיפולי נייר – אוריגמי) בבית הספר ישורון במסגרת קרן קרב. "סיימתי ברוסיה לימודי אדריכלות ועבדתי 35 שנים בחו"ל ובארץ כטכנאית אדריכלות לצורכי פרנסה. בנשמתי אני אמנית רב תחומית. בין השאר עבדתי במינסק כמעצבת אופנה לסריגה אמנותית. דווקא בגלל הרב תחומיות שלי הקליטה שלי בארץ הייתה קשה. עבדתי בפולגת, עיצבתי תלבושות ללהקת בת שבע, סרגתי בגדי ים וכשהיה קושי כלכלי עברתי לגור בקדימה ועבדתי בשדות התותים ובאריזת פרחים. בהמשך חזרתי לאדריכלות, עברתי הכשרה בתוכנות מחשב אוטוקד ועבדתי כטכנאית במשרדי אדריכלים של עליזה צרפתי וגבי טטרו בנתניה. אני אוהבת אדריכלות, אבל היה לי קושי גדול בטיפול המשרדי מול הרשויות".
לפני חמש שנים, לאחר מותו של בן הזוג האדריכל גלבר, החליטה לצאת לדרך חדשה. "אחרי שישראל נפטר, לא יכולתי להמשיך יותר באדריכלות וחיפשתי מה לעשות. אני יצירתית ובעלת דמיון ועוסקת באמנות עכשווית. אהבתי לפסל בבצק סוכר, אבל הבנתי שיהיה לי קשה בתחום כי הרבה אנשים עוסקים בכך. חיפשתי חומרים שאפשר לגלף מהם, וכשראיתי בסרטון ביוטיוב מה אפשר לעשות מתפוח עץ נדלקתי על הרעיון של גילוף ירקות ופירות. באותו רגע חל שינוי בחיי. אמרתי בליבי שזה ממש יפה ומתאים לי. התאהבתי בתחום ואמרתי לעצמי שכפסלת שמגלפת בעץ אני חייבת לנסות. רציתי ללמוד בארץ אבל אנשים לא רצו לגלות סודות מקצועיים מטעמי תחרות. נכנסתי לאתר רוסי, קניתי ספרים וכלי עבודה וכדי לקבל דיפלומה נסעתי ללמוד במוסקבה עיצוב קולינרי באקדמיה לגילוף במשך שלוש שנים. העברתי בארץ סדנאות, התאהבתי, התמכרתי וכל השאר היסטוריה. לתחרות בקרואטיה הגעתי כמאסטר שף לדקורציה קולינרית ועם מעט מצרכים. המתחרה מסלובקיה הביא איתו את כל הפירות והירקות שאמן גילוף יכול לחשוב עליהם".
ובכל זאת את זכית במקום הראשון.
"המסגרת היצירתית שלי התבססה על דלעת שאיתה אני מאוד אוהבת לעבוד. הוספתי לה מלפפונים, צנון סיני ושורש גדול של סלרי. הרעיון בגילוף בירקות ובפירות הוא ליצור אמנות צבעונית ואסתטית. משורש הסלרי הגדול פיסלתי פרצוף, כמו מסיכה. החומר היה קשה ולא היה קל לגלף בו עיניים עמוקות מלאות הבעה".
וכך הפכה הדלעת לכד מקסים שבו סודרו פרחים מצנוניות עם עלים מאורכים מזוקיני ומלפפון מסולסל שנראו יציבים ורעננים בזכות טבילה במי קרח. בזמן העבודה היא לובשת חלוק לבן ונראית כמו רופאה כירורגית. כלי העבודה שלה הם סכינים מיוחדים שרכשה במוסקבה. כדי לגלף את האבטיח היא משתמשת בסכין הנקראת "ביקה" בעלת שני להבים חדים מאוד.
גלינה והספינקס (צילום: רותי ברמן)
הגעתי לביתה שבקרית נורדאו בנתניה בעת שהתכוננה לצאת להרמת כוסית לכבוד פסח של איגוד השפים. וכמובן שלאירוע כזה לא מגיעים בידיים ריקות. מלמד התבקשה (איך לא?) להכין מגש פירות מעוצב. היא בחרה באבטיח ומלון שכבר מככבים בשוק. מהאבטיח יצרה ספינקס עם ראש של נשר, הניחה סביבו ארבע ציפורים אותן יצרה מאננס וריצפה את המגש בקליפת אבטיח. כל פרי הונח בקפדנות ובמיקום מתוכנן מראש.
גילוף ירקות ופירות הוא אמנות לכל דבר. לפני שמלמד מתחילה בעבודה היא עושה סקיצה, קונה את המצרכים הנדרשים, מכינה את כלי החיתוך והגילוף מוסיפה קישוטים ויוצאת לדרך עתירת דמיון. "כמו באדריכלות אני מתכננת אלמנטים שונים כדי שהיצירות יהיו יציבות ויוכלו לשאת את עצמן. אם זה יום הולדת של ילדים, אייצר להם פנטזיה ודמויות מסרטים מצוירים, בעלי חיים כמו חתולים, כלבים וארנבים. ביום האהבה אני יוצרת לבבות ופרחים מאבטיח. בפורים האחרון יצרתי חדר משתה באמצעות 17 פלטות של ירקות פירות וגבינות. אני גם מעבירה חוגים ומקשטת מנות ושולחנות לאנשים פרטיים המעוניינים להפתיע את אורחיהם בעיצוב יוקרתי".
