בן מצמבר הוא ילד יפה. במבט ראשון לא תנחשו שהוא זמר מזרחי בתחילת דרכו, אולי תחשבו שהנה הוא עומד לשיר שיר של חווה אלברשטיין. אבל הוא לא.
מצמבר, 23, נולד בנתניה לאמא ממוצא ארגנטיני ואבא תימני ומאז שהוא זוכר את עצמו המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחייו. אולי העובדה שלאביו הייתה להקה שהופיעה באירועים, השפיעה על הדי אן איי המוזיקלי שלו והוא, כילד, ספג את כל המוזיקה הזו לתוכו.
"היית ילד שובב, רגיל, כמו כולם", הוא אומר השבוע. "לא אהבתי ללמוד ובשיעורים הייתי שר למורה. מאז ומתמיד שרתי, לעצמי בחדר, לקהל בבר המצווה שלי ובאירועים משפחתיים וזה הלך והתגלגל".
במיונים שלאחר קבלת הצו הראשון אובחן אצלו תת משקל והוא קיבל פרופיל נמוך. "רציתי להיות קרבי, אבל בגלל המשקל שלי, הפרופיל היה נמוך והצבא רצה להציב אותי כג'ובניק. לא רציתי להיות ג'ובניק ושוחררתי מהצבא על סעיף אי התאמה".
במקום לרוץ על ג'בלאות, התחיל מצמבר לשיר ולהתמקד במוזיקה שמילאה את חייו. "תמיד חלמתי ושאפתי לקריירה מוזיקלית", הוא אומר. "בהתחלה התביישתי לשיר ליד אנשים, אבל לאט לאט התחלתי לשיר לחברים והתגובות הטובות לא איחרו להגיע וגרמו לי להיפתח יותר ויותר. קשה לתאר מה קורה לי כשאני על במה, אני מרגיש פרפרים בבטן והבושה נעלמת אחרי כמה דקות. לילה לפני הופעה, אני לא מצליח להירדם".
מצמבר התחיל לשיר באירועים בנתניה וההזמנות להופעות בחתונות החלו לזרום. בשלב הזה חבר לאמרגן אבי כהן והתחיל לעבוד באופן מסודר. "הוצאנו שני סינגלים בבת אחת, שזה משהו שלא עושים בתעשייה הזו, סוג של הימור", הוא אומר. "בין לילה זומנתי להתראיין ל'בטריבונה', הגוף המזרחי הכי גדול.
אז אם בא לכם לנסוע עד ראשון לציון כדי לפרגן לזמר המקומי, ב-28.7 יופיע מצמבר במועדון הסינדיבאד וישיק את הסינגל השלישי כי כרגע הוא צריך שהקהל יצביע ברגליים. בעוד חמש שנים, לדבריו המצב יהיה אחרת. "אני שואף להיות במקום הכי גבוה שיש. לא רוצה להופיע על הבמות שכולם הופיעו, אני רוצה להמציא את עצמי מחדש ולעשות דברים שאף אחד לא עשה קודם".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב:"חדשות נתניה".
