במלאת שנה למותו של המלחין נחום היימן, נחנך הגלעד להנצחתו בפארק נחל חדרה. הטקס המרגש התקיים במעמד ראש העירייה צביקה גנדלמן ובני משפחתו של נחום היימן ז"ל ובהשתתפות סגנית ראש העירייה חדוה יחזקאלי, חברי הנהלת העיר שי ברכה ובנצי נורדמן, מנכ"ל "נחלים", החברה לפיתוח תיירות חדרה, עו"ד מתניה כחלון, ממונה שיקום נחלים במשרד להגנת הסביבה, איל יפה, שגם הנחה את האירוע, ורבים ממוקירי זכרו של היימן ואוהבי הזמר העברי.
בתו של נחום היימן, הזמרת סי היימן, סיפרה על פגישותיה עם ראש העירייה גנדלמן ועם מנכ"ל "נחלים" כחלון, כדי לקדם את ההנצחה. "הגעתי לפגוש את אנשי העירייה והחברה לתיירות, קבוצת אנשים שמורכבת כולה מלב אחד גדול. כשעמדתי ליד צביקה גנדלמן בלשכה, ויש לו כתפיים רחבות כאלו שאפשר לדמיין שניתן לשים את הראש כשקשה, הוא חיבק אותי ואמר, 'את מתגעגעת'?. אמרתי, 'כן. מאוד'. המחשבה שלנו הייתה שליד הסלע הזה דורות של תלמידים, ילדים, אנשים יעצרו וישמעו את הרוח שורקת את השיר 'חופים' מבין הצינורות שעוצבו עם הסלע, וכך המנגינה תמשיך".
היימן הודתה בחום למשפחתו של נתן יונתן, ובהמשך ספדה לאביה וריגשה את הנוכחים. "עברה שנה מאז שאבא הלך לעולמו, והשאיר כל כך הרבה מנגינות, שמציירות את הארץ שלנו על כל צבעיה, נופיה, על מלחמותיה ואהבותיה, על החסר והקיים. היה לי חלום להעניק לאבא את הפינה הזו, הנקודה שהיא כמו מצבה חיה ונושמת ליצירותיו המדהימות. ידעתי שכאן, במקום שאפשר לנשום את המים ולהרגיש את העוצמות של הטבע, פה בדיוק היכן שנתן יונתן כתב ואבא הלחין את השיר המופלא 'חופים', צריך היות מוקם הסלע האדיר. אין לי די מילים להודות לכל העוסקים במלאכה. תודה היא לא מילה מספיק גדולה על מה שעשיתם והגשמתם ביום הזה".
סי היימן שרה משיריו של אביה, בליווי צליל בירן ואלעד שודלר. גם הזמרת חני ליבנה, שברפרטואר שלה שירים רבים שהלחין, שרה בטקס משיריו היימן.
נחום היימן נחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי, ואף זכה בפרס ישראל בשנת 2009. בין מאות השירים שהלחין היימן והפכו נכסי צאן ברזל, גם השיר "חופים" למילים של המשורר נתן יונתן. השיר נכתב על נחל חדרה, בעקבות טיול של נתן יונתן באזור שפך נחל חדרה בשנת 1943.
סי היימן סכימה: "ותבוא השמש ויבוא הסתיו, ויבוא הגשם ויבוא האביב, וזוגות של אוהבים אולי ישענו על הסלע הזה, וילדים ינוחו לידו כאשר יתעייפו מהמסע, והרוח תנגן, והלב ישיר ויזכור, שחופים הם לפעמים געגועים לנחל, אבל אצלי הם בעיקר געגועים לאבא שלי".
