יעקב דניאל, בן 42 ואיילת סולל דניאל, בת 40, תושבי פרדס חנה, נשואים והורים לשתי בנות, עשו כל אחד בנפרד דרך ארוכה וייחודית עד שהגיעו למה שהם עושים היום, ביחד ולחוד: עבודה בתיאטרון פלייבק. הם מנהלים יחד את תיאטרון הפלייבק "אקו", כאשר כל אחד מהם מרחיב את התחום לעיסוקים נוספים, ולדבריהם היכולת שהובילה אותם לעשות זאת היא משותפת: ההקשבה. "יש לנו נטייה להקשיב טוב", מסבירה איילת, "אנחנו עובדים עם אנשים ומקשיבים למה שהם מספרים".
סיפור על הבמה
בתיאטרון הפלייבק, שהומצא בשנות ה-70, הצופים משתתפים באופן פעיל בהופעה כשהם מספרים סיפור. העיקרון הוא פשוט: צופים מוזמנים לספר סיפורים מחייהם, וכל סיפור אישי שצופה מספר מוצג עבורו על ידי השחקנים על הבמה. השחקנים נעים במרווח העדין בין נאמנות ורגישות למספר לבין הצגה מעמיקה של התכנים, הגלויים והסמויים. הם משחקים באופן חופשי לחלוטין לא רק את גיבורי הסיפור, אלא – כרצונם – גם עצמים בשטח, הלכי רוח וגיבורים דמיוניים שהם מוסיפים לפי הבנתם את הסיפור. הופעות של תיאטרון פלייבק מתקיימות מול קהל פתוח, או מול קהלים שונים כיד הדמיון, כמו חברים, מסיבות יום הולדת ובתי ספר.
יעקב ואיילת מסבירים כי בתהליך מביאים תחילה את האנשים לאווירה שבה הם נפתחים ומקשיבים למה שאדם אומר, וגם מעבר לדברים. כדי לעודד היפתחות, המופע נפתח בשיר "איזה יום היה לי" / "מה עשיתי היום", שבו כל שחקן שר מה עשה היום והקהל מוזמן לשיר גם הוא.
עברו לכתבה המורחבת ב"כל הפרדס"
