יום ראשון , דצמבר 16 2018
בית / שרון / נתניה / "אני מציירת בשביל הפסיפס ומפסלת בשביל הפסיפס שהוא כל עולמי"
רמזים מיסטיים. נירה בן דוד פלד צילום עצמי
רמזים מיסטיים. נירה בן דוד פלד צילום עצמי

"אני מציירת בשביל הפסיפס ומפסלת בשביל הפסיפס שהוא כל עולמי"

חיה באגדות. נירה בן דוד פלד צילום רותי ברמן
חיה באגדות. נירה בן דוד פלד צילום רותי ברמן

אמנית הפסיפס, נירה בן דוד פלד, מרמת פולג יצאה השבוע לגרמניה שם תציג ביחד עם אמנים ישראלים, בשבת, שתיים מיצירותיה בגלריית Palast באזור הגלריות הנחשב של ברלין, ליד שער ברנדנבורג, באירוע האמנות "חומר ורוח -אמנות ישראלית עכשווית". האירוע מתקיים בהפקת ארגון אי.סי.יו. הישראלי שמפיק אירועי אמנות יוקרתיים בארץ ובעולם. 21 אמנים ישראלים לוקטו בקפידה במשך כמה חודשים והם מציגים בתערוכה ציורים, פסלים, צילומים, עבודות בעיסת נייר, פסיפסים ובובות. כולם יוצרים מוכשרים שהאמנות בשבילם היא שפה וכלי לחיבור כלל עולמי, ידם מושטת לשלום ונישקם הוא המכחול והצבע.

נירה, 57, נשואה ואם לשניים, היא אמנית מוזאיקה, אוטודידקטית רב תחומית ומעצבת. שנים רבות היא הרצתה על עיצוב נעליים ותיקים בשנקר ובבצלאל. "אני אוהבת צירופים ואקלקטיות. ציירתי ופיסלתי, אמרו לי שאני מוכשרת, שיש לי פוטנציאל, אבל זה לא עשה לי את זה. כשהתחלתי בשנת 1999 לעשות מוזאיקה הכל פתאום התחבר, נולדתי מחדש ומאז לא מעניין אותי משהו אחר", היא אומרת.

הנסיך הקטן נירה צילום רותי ברמן
הנסיך הקטן נירה צילום רותי ברמן

נירה למדה ציור ב"מכון אבני" ועיצוב נעליים באיטליה. היא עבדה בהרבה מאד מפעלים בעיצוב נעליים, בעיצוב אופנה, עיצוב תיקים, גופי תאורה ואפילו בתים. היא יוצרת בביתה ויש לה סדנה בחוף הירוק שם היא מלמדת. לפני שלושה חודשים סיימה נירה פרויקט ענק של פסיפס על שטח של 62 מ"ר שהוצב בין שמורת האירוסים לעיר ימים ובנושא אירוס הארגמן. היא עבדה על הפרויקט ביחד עם הבנות שמשתתפות בסדנא שלה במשך שמונה חודשים. הפרויקט הוזמן ומומן על ידי החברה הכלכלית נתניה.

מי שנכנס לביתה של נירה חש שהוא נמצא בעולם האגדות. עליסה בארץ הפלאות זה היא. כל פריט בבית הוא צבעוני. גם הרהיטים שלוקטו צבועים ומרופדים בצבעים נועזים. על קיר הציור שלה בו מופיעים היא ובעלה ספי. השולחן הוא מעשה פסיפס שלה עם סיפור מעליסה בארץ הפלאות. כך גם משטח העבודה במטבח, הכניסה לבית, הדלת ובכל מקום בבית טבועה חותמת בפסיפס שלה. בביתה מתרוצצים שני כלבים גדולים ומספר חתולים עם שמות אנושיים כיצורים שווי זכויות. הכלבים והחתולים מופיעים הרבה מאד ביצירות שלה מתוך אהבה.

הפסלים שלה הם למעשה חפצי אמנות ושכיות חמדה בסגנונות ייחודיים המשלבים צבעים עזים מלאי חיים השייכים לעולם הפנטסטי שלה. היא מפסלת בעיקר בעלי חיים הרבה מהם כלבים וחתולים אותם היא מלבישה בדמויות כיד הדמיון והפנטזיה שלה. כך למשל פסל של חתולה שהוא הומאז' לפרידה קאלו. חתולה אחרת היא מרי אנטואנט ושמו של הפסל הוא אנטואנט-קט. ליצירות שלה יש אמירה ואף אלמנט של מחאה. כך למשל אחד הכלבים שלה נקרא מאו צה דוג: "שלא יבינו אותי לא נכון. אני אוהבת כלבים אך כאן היה עלי להפוך אותו לכלב לא נחמד. כלב אחד נקרא אצלי נפוליון דוג-פארטה כאשר הפלג העליון של גופו של נפוליון הוא של כלב".

רמזים מיסטיים. נירה בן דוד פלד צילום עצמי
רמזים מיסטיים. נירה בן דוד פלד צילום עצמי

פסלים מארץ האגדות

פסליה עשירים ברמזים מיסטיים. היא מושפעת מכל מה שקורה סביבה ופותחת בפני הצופה עולם חדש של ביטוי ויזואלי ועוצמתי לעולם של גוונים, טקסטורות שאיפות וחלומות.

נראה שמתחת לכל כלב יש אצלך פסל.

"הבסיס הוא פסל אותו אני מפסלת ברשת או קלקל, או קומבינציות עם עץ. אני בונה קונסטרוקציה ומצפה אותה במלט המשמש בסיס טוב להדביק עליו את הפסיפס. הפסלים שלי גדולים והגדול ביותר הוא בגובה של 1.20 על מטר. עכשיו אני עובדת על פסל של אישה בגובה שני מטרים. אני טיפוס היפר אקטיבי ואני עובדת בו זמנית על מספר עבודות, מה שעושה לי את העבודה מרתקת יותר. באמצע חיתוך הירקות לסלט עולה לי רעיון שאותו אני חייבת לרשום לי. אני כל הזמן יוצרת. גם את חתיכות הפסיפס שאני מדביקה אני יוצרת בעצמי מקרמיקה עליה אני מציירת מזכוכית צבעונית, שאותה אני חותכת. אני עושה שימוש חוזר בשברי צלחות, אבני מוזאיקה, אריחים, זכוכיות ויטראז', עלי זהב, חרוזי זכוכית, פרחי פורצלאן, פרחי קרמיקה, וגם קריסטלים, גולות ומיניאטורות שלוקטו ברחבי העולם. אני אוהבת להשתמש בחומרים מגוונים. זו לא מוזאיקה קלאסית, אלא עם חוש הומור, עם תכנון והמון מחשבה"

ביטוי ויזואלי ועוצמתי. נירה בן דוד פלד צלום רותי ברמן
ביטוי ויזואלי ועוצמתי. נירה בן דוד פלד צלום רותי ברמן

נירה הציגה בגלריה נחשבת בלונדון ובמוזיאונים בארץ: מוזיאון משה קסטל ובמוזיאון האדם והחי. יצירותיה מצויות באוספים בארץ ובעולם בקרוב בתערוכת יחיד בתל אביב, שעכשיו היא עובדת עליה במלוא המרץ.

מחיר הפסלים שלך נע בין 30 אלף שקלים ל-60 אלף שקלים. מי קונה אותם?

"אנשים שמבינים באמנות ואוהבים אותם. הם מציגים אותם גם בבית וגם בחצר. בעיקר ארכיטקטים שרבים מהם מכירים אותי. אנשים מכירים את העבודות הפנטסטיות שלי שהן בעלות סגנון מיוחד. אני חיה ביצירה בעולם דמיוני וסוער, צבעוני ושמח ושלא יגמר לעולם".

העבודה בפסיפס היא סוג של תרפיה.

"נכון. אני רואה את המשתתפים בסדנאות שלי. אנשים ללא כל קשר קודם לאמניות יוצרים דברים נפלאים. זו יצירה של יש מאין. אתה שובר דברים בשביל לבנות משהו חדש. יש לנו כח של בריאה שמתחיל בהרס ובונה דברים שהשמים הם הגבול. זה נותן לאנשים סוג של כח. יש כאן סוג של התמכרות. אני מציירת בשביל הפסיפס ומפסלת בשביל הפסיפס שהוא כל עולמי".

הסדנה שלך היא רק ללימוד או גם ליצירה?

"בסדנה יש קורס בסיסי של שישה שעורים בו אני מלמדת את בסיס השיטה, החומרים, הכלים, הדבקים והבסיסים. המשתתפים יוצרים על בסיס שטוח ולא פסלים. בהמשך הם יוצרים דברים נוספים כשאני מושכת אותם קדימה בחדוות היצירה. אנשים מופתעים ממה שהם מסוגלים לעשות תוך כדי הנאה צרופה".

בדוק גם

ברוך שמאילוב (משמאל) על הפודיום בגוואנג'ו. צילום: באדיבות איגוד הג'ודו

הישג מרשים לג'ודוקא מחדרה בתחרות חשובה בסין

הג'ודוקא ברוך שמאילוב מחדרה זכה היום (שבת) במדליית כסף בתחרות מאסטרס בג'ודו שנערכה בעיר גוואנג'ו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *