בית / שרון / בנימינה / ממשיכה

ממשיכה

שנתיים קשות עברו על סי היימן. היא נפרדה מבעלה ב-16 השנים האחרונות, עברה דירה והחלה בונה את עצמה מחדש תוך שהיא מכתתת רגליה בין הופעות ברחבי הארץ. לפני כשנה וחצי נפטר אביה, המלחין נחום (נחצ'ה) היימן, מגדולי הזמר העברי, ואז התחוורה לה הצוואה הלא כתובה שלו: להמשיך בדרכו. בימים אלה היא עובדת במקביל על המופע "שירים מבית אבא", על האלבום שלה, "מחשבת מסלול מחדש", ומופיעה עם "רוק'נרול כחול", שבו היא חוגגת 30 שנה לאלבומה "גיבור גדול"

"לא מזמן התחלתי לכתוב שיר שנקרא 'תמשיכי'. כשהייתי צעירה, כולם אמרו לי 'תצליחי' אבל אחר כך, עם השנים, אמרו לי 'תמשיכי'", היא אומרת, "יש משהו בזה שנשים ממשיכות, וכשהאור נדלק עליהן פתאום רואים שהמשיכו, תוך שהצטברו בהן השקט, הניסיון והחיוך. השיר הוא חלק מהאלבום החדש שהתחיל כשארגנתי את המרכוז שלי בחזרה לעיני הציבור".

את השיר "מחשבת מסלול מחדש" היא כתבה עם המוזיקאי אלעד שודלר, כחצי שנה לפני שאביה נפטר. "השיר הזה סימל את סי שחוזרת לחפש, ובתוך התקופה הזו שאבא נפטר, גרמתי לשינוי הדברים. השיר 'תמשיכי' הוא אחד מהשירים שיהיו באלבום, ולמרות שהוא עדיין לא הוקלט בכלל, הוא ביטא מאוד את המוטו של אבא, שכל הזמן אמר לי 'תמשיכי'. פשוט המשכתי".

לפני שנתיים נפרדה מבעלה, רועי שוחט, אבי בנה יהלי, לו הייתה נשואה 16 שנים. "הייתי אולי מנערות הרוק האלה שעשו המון רעש כשהיו נערות, אבל עם כל המהפכות שעשיתי – השנים שהעברתי עם צוף פילוסוף, הבן הבכור שלי תומר (מהמוזיקאי רן עפרון), הייתי אישה שעשתה בלגנים – אבל בסופו של דבר התיישבתי וילדתי את יהלי. הפרידה מרועי, עשתה אולי 'בום' של ידיעות בכל העיתונים הגדולים, אבל לא מעבר, כי לא היה מה להגיד. לא הייתה דרמה, זו הייתה פרידה של איש ואישה שמרגישים שהם נוסעים במסלולים שונים. פשוט נפרדנו. הוא התחתן מחדש ונולד לו תינוק לפני שבוע, ואני מחשבת מסלול מחדש.

"כשהבן שלו, אורי, נולד, הייתי הראשונה לקבל את התמונה שלו, וזה תפס אותי באולפן עם הבן הבכור שלי בהקלטות ל'כמו צמח בר'. דיברנו על זה שבדיוק בהקלטה של שירים מבית אבא זה הגיע, בתוך שקט שאני מוצאת לנפשי, ואמרתי לעצמי: איזה יום גדול, בשבילי ובשביל יהלי".

"המוות של אבא תפס אותי כמו ילדה עם הרגל באזבסט". סי היימן ואבא נחצ'ה (צילום: מירי נחמיאס)
"המוות של אבא תפס אותי כמו ילדה עם הרגל באזבסט". סי היימן ואבא נחצ'ה (צילום: מירי נחמיאס)

ליל סדר על קרטונים

בגיל 55, כשפצחה במסע המחודש שלה, עברה היימן דירה והתמקמה בשכונת הדר יוסף בתל אביב, בבית קטן עם גינה. היא מספרת איך בערב ליל הסדר, העבירה את הקרטונים ומצאה את עצמה בביתה החדש, עם הבן תומר, מוזיקאי בפני עצמו, שסיים את הלימודים בבית הספר למוזיקה רימון, חוגגים את ליל הסדר עם קופסאות שימורים והרבה מוזיקה.

"זה לא היה פשוט, לא היה קל, אבל לא היה משבר. לא כל פרידה היא משבר, היא חיוך. ברור שיש שוק, אבל אותי זה הביא למקום שאם לא הייתי עוברת לכאן, אני לא יודעת אם הייתי יכולה להכיל את המוות של אבא שלי. באותה התקופה פגשתי את אלעד, איש צעיר שכתב לי שיר מקסים שדיבר באותה השפה של 'גיבור גדול'".

היימן החלה לעבוד עם שודלר, תוך שהיא מתמודדת עם אביה בימיו האחרונים.  "החודשים האחרונים היו מאוד קשים. זה מאוד קשה לראות הורה דועך. לא קל לראות את גדול המלחינים עם טיטול ועם השיניים התותבות ליד המיטה, שמאבד את הכוח לחיות ולא זוכר כמה אוהבים אותו. הבית הזה נתן לי את הכוח לסעוד אותו ולקום מהשברים שלי, להוות עבורו עוגן וכתף".

נחום היימן נפטר בט"ו באב, באוגוסט 2016. "קראו לי לבית החולים, אמרו לי שאבא בקריסת מערכות. רצתי לבית החולים ומצאתי אותו רגיל לגמרי, רק ישן, אבל הוא לא היה בהכרה. הכנסתי את הידיים שלי לתוך הידיים שלו ואמרתי לרופא: 'הוא יתעורר נכון?'. הוא אמר לי: 'אני לא חושב. זה הזמן להיפרד'. כשאבא שלי היה צעיר הוא חלה בפוליו, וכל חייו, היו לו דמעה תמידית בעין שמאל וחצי חיוך. מתוך השיתוק שהיה לו, הוא חצי חייך וחצי בכה. ישבתי ליד מיטתו וכתבתי את השיר 'ככה פשוט', שהמילים שלו מתפרסמות פה לראשונה. רציתי לספר לו שאני כבר די מאושרת, שאני בסדר, חיה בבית הקטן שלי, כותבת שירים וטוב לי עם הילדים ויש לי מישהו בלב, אבל לא הספקתי לספר. ואז הוא מת ויצאו לו קצת חיוך ודמעה".

בתוך השנה הקשה שעברה, מצאה היימן גם את הקהל ששמח לחבק אותה שוב. "אני מופיעה בכל מקום", היא אומרת, "יש לי יותר מ-20 הופעות בחודש. אני במסע, אם אבא שלי היה מפקד צבא הזמר העברי, אז אני חיילת של הרוק'נרול".

עם אמא, דליה, וראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, בטקס הסרת הלוט מהגלעד לזכרו של נחום היימן בנחל חדרה (צילום: גיא שער)
עם אמא, דליה, וראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, בטקס הסרת הלוט מהגלעד לזכרו של נחום היימן בנחל חדרה (צילום: גיא שער)

דוברת המשפחה

את השיר "ככה פשוט" היא מבצעת במופע שלה "רוק'נרול כחול", יחד עם שירים מהאלבום "גיבור גדול", שחוגג שלושה עשורים. "אבא נפטר והקרקע נשמטה מתחתיי. מצאתי את עצמי כמעין דוברת של המשפחה. אמא שלי, דליה היימן, היקרה, שהיא אמא מאוד אמיצה, שקטה ואצילית, שונה מאוד מהאאוט-פיט של אבא. לאורך המון שנים היא הייתה בצל. כדי להכיל איש כל כך גאון וענק, צריך להיות מישהו מאוד שקט. אולי זה יישמע מוזר, אבל בשנה שלאחר מותו היא כאילו יצאה החוצה, כאילו יש לה יותר מקום, על אף שהם לא חיו יחד 30 שנה.

"זו שנה מורכבת עבורי. מצד אחד, לקבור את אבא, שהיה איש השירים שלי, הכל, ומצד שני, אם מבוגרת שזקוקה לנוכחות שלי, נוכחות שכל השנים הייתה נתונה לאבא. אמא שלי הלכה לחיות עם איש, ואני פניתי לטפל באבא. יש לי אחות, בילי, שהיא פחות נוכחת. פתאום מצאתי את עצמי, כמעט בת 56, מאחה את השברים שלי, מופיעה בכל רחבי הארץ ואבא כזה גדול נפטר.

"המוות של אבא תפס אותי כמו ילדה עם הרגל באזבסט. בדיוק נעלתי את מגפי העור, התגרשתי וכתבתי שירים חדשים, והנה אני רוצה לעשות רוק'נרול, ופתאום מוצאת את עצמי מקדישה שנה שלמה לצוואה הלא כתובה של אבא, שהייתה כמו נחשול שלא ניתן לעצור. פתאום אני במסלול שחיבר אותי בחזרה, גם לשירים וגם לאמא שלי.

"הצוואה של אבא לא נפתחה, וכולם יודעים שהוא נפטר בחוסר כל. אבל הצוואה האמיתית היא השירים שלו ומי יכול להמשיך אותו? אני. לא עניינו אותי התמלוגים וכל השאר, אלא רק להמשיך את דרכו. הקלטנו אלבום, אני ואלעד שודלר, ואבא הספיק לשמוע אותו. הוא ישב על כיסא הגלגלים שלו, ראשו נשען על המשענת, וכשאלעד התחיל לשיר, הוא פתאום הרים את הראש ואמר לאלעד: 'אני יודע לזהות קול טוב, והלוואי שהייתי צעיר ועושה איתך דרך. אמרתי לו: 'אבל אבא, זה שלי, אני אעשה את זה'. אני מרגישה שזה דבק בי".

"ככה פשוט". מילות השיר שנכתב לאבא
"ככה פשוט". מילות השיר שנכתב לאבא

הגלעד בנחל חדרה

לפני מספר חודשים התבשרה היימן, כי עיריית חדרה החליטה להקים גלעד לזכרו של אביה, בנחל חדרה, במקום שבו נכתב השיר 'חופים'. היא הוזמנה לטקס הסרת הלוט. "זה מרגש שעיריית חדרה מחליטה להציב גלעד ושעיריית נתניה מזמינה אותי לחנוך גן ילדים שנקרא 'נחצ'ה' או ספרייה על שמו בבית ספר ברעננה. הבנתי שאני צריכה להמשיך את דרכו ודרכי. דרכי נדחתה בשנה. נתתי מקום גם לשדות ילדותי בבית אלפא, להיות הילדה שיכולה לשיר את 'צמח בר' עם הבן שלה, ובמקביל, לחזור לעבוד עם המפיק האגדי, משה לוי, שהפיק לי את 'גיבור גדול'".

לוי מנגן בהקלטות עם האקורדיון של אביה, והשירים הישנים קיבלו עיבודים חדשים של שודלר ושל לוי.

"קצת לפני שאבא נפטר, שאלתי אותו על מי כתבה רחל שפירא את מילות השיר 'כמו צמח בר', לפני 54 שנה, בתקופה שבה אף אחת לא כתבה את המילה 'אני'. כתבו אז על מלחמות ועל סלילת כבישים. הוא אמר שהשיר נכתב על נשים אמיצות כמוני. הוא אמר: 'לכן לא הפתיע אותי ששרת אותו לפני 30 שנה'. זה חיבר אותי לזה שאמר לי, שכשאני שרה את השירים שלו, שאשיר אותם כמו שאני, ומתוך המקום הזה קמתי והתחלתי לרקום את הדרך לרוק, ל'רוק'נרול כחול'.

"אני רוצה לחזור להרגיש נערת רוק, זו שהייתי, שתולה פוסטרים על הקירות. אז אין יותר פוסטרים על הקירות, אבל יש אשת רוק שעונה לכל אחד ואחד שכותב לה על הקיר הפייסבוק. אני מודה לאל שאני, כנראה, נשארת תמיד רעבה ושבעה מפירורי אהבה, כמו שכתבתי בשיר לאבא. כתבתי את זה, כי לאבא לא היה המון זמן בשבילי, אבל הייתי מאושרת על כל פירור. ככה אני גם היום. זה מדהים שמשה לוי עובד איתי היום, הוא כאילו מצא אותי שוב על ציר הזמן, והרבה בזכות אבא".

ההופעות הקרובות

במוצאי שבת, 20.1, 21:00 – המופע "רוק'נרול כחול – תחנות בדרך" במועדון לחבר – מקום של תרבות בבנימינה. להזמנת מקומות, טל': 052-2682921

ביום חמישי, 1.2, 20:00 – "שירים וסיפורים מבית אבא" עם אלעד שולדר, בקפה-מסעדה קנלו בקרית מוצקין.

"ככה פשוט". סי היימן שרה לאבא נחצ'ה

בדוק גם

יוני שיטבון צילום הודיה טולדנו

יוני שיטבון הכריז: "אתמודד מול כל מועמד או מועמדת"

סא״ל במיל׳ וחבר הכנסת לשעבר יוני שטבון הכריז על מועמדותו לראשות העיר נתניה.  יתמודד גם …

שירלי עודד והעותרים צילום פרטי

חדרה: התקיים דיון ראשון בעתירה נגד חסימת תושבים בפייסבוק

בית המשפט המחוזי בחיפה דן לראשונה, בשלישי האחרון בעתירה בעניין לחסימת התושבים בפייסבוק שהגישו חברת המועצה ויו”ר סיעת שקיפות שירלי עודד, והתושבים ארז אלגון ואדיר בינימיני. בסיום הדיון חייב בית המשפט את עודד בסכום של 3,500 שקלים הוצאות על העתירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *