בית / שרון / חדרה / "הרצח בירושלים לא הפתיע אותי. בקלות זו יכולתי להיות אני"

"הרצח בירושלים לא הפתיע אותי. בקלות זו יכולתי להיות אני"

"הייתה אווירה נהדרת במצעד. כולם היו שמחים, האנרגיות היו בשמיים. ואז, ברגע אחד אחד זה הפך מאירוע גאווה וסובלנות לאירוע זיכרון. ברגע שראיתי את המאבטח הראשון רץ, ידעתי מה קרה. זה לא הפתיע אותי. במקרה זו הייתה שירה, אבל בקלות זו יכולתי להיות אני. היינו מאוד קרובות".

הרצח המזעזע של הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, בשבוע שעבר, זיעזע מדינה שלמה. עבור יהלי בן עמי ויטנברג מחדרה, מנכ"לית ארגון חוש"ן (חינוך ושינוי) – מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל – זה היה אירוע צפוי. "האירוע היה מזעזע, אבל כמי שנמצאת יום יום בשטח, ופוגשת אנשים מכל קצוות הארץ ומכל קצוות האוכולוסיה, המצב פה לא טוב בלשון המעטה", היא מספרת.

יהלי, 36, חובקת זוגיות מאושרת עם נטע ואמא לילדה אחת בת שנתיים, ובקרוב מאוד לילד נוסף. היא תושבת חדרה בארבע השנים האחרונות, במקור היא מאשדוד. היום, כמי שנושאת בתפקיד הסברתי משמעותי בקרב הקהילה, היא מוכרת יותר וחשופה הרבה יותר. אבל כל תהליך היציאה מהארון היה מאוד קשה ומורכב עבור יהלי.

"זה קרה רק בגיל 27. במשך תקופה ארוכה ניסיתי למצוא זוגיות עם גבר, להתיישר עם הנורמה הנהוגה במקום שבאתי ממנו. פריפריה, משפחה מזרחית, המסלול מאוד ברור. בית ספר, צבא, לימודים, אולי איזה טיול וחתונה. זה לא עבד. הייתי בהתכחשות גדולה. הייתה לי מערכת יחסים עם גבר 3 שנים. בגיל 25 הכרתי אישה והתפתח איתה קשר. אבל נלחמתי בזה".

מדוע?

"מתוך פחד או חשש להיות 'חריגה'. היום ברור לי שאין דבר כזה, אבל ככה הרגשתי אז. אז פגשתי עוד גברים, נכנסתי לעוד מערכות יחסים, וממש סבלתי. פיזית ונפשית. וכל פעם הייתי מסיימת את הקשר בתירוץ אחר. זה טיפש מדי…ההוא גבוה מדי…זה שמן מדי…אבל אז הגיעו שני גברים אחד אחרי השני, שבאמת לא הייתה מילה רעה לומר עליהם. הסתכלתי במראה, ואמרתי לעצמי 'טוב, זה לא הם, זו את'. זה היה השלב הראשון".

ואז מספרים בבית…

"נכון. התעוררתי בבוקר ולאחותי הייתה יומולדת. התקשרתי אליה והיא הייתה בטוחה שאני רוצה לברך אותה, אבל אז התחלתי לבכות וסיפרתי לה. היא כמובן תמכה בי והצעד הבא היה לספר לאמא שלי. בהתחלה היא נתנה לי את התשובה האידאלית. 'בסדר, נקבל אותך כמו שאת, את הבת שלנו, העיקר שתהיי מאושרת. אבל שבוע אחרי, כשהגעתי, היא פתאום שואלת אותי 'תגידי..מה עם הבן של השכן זה וזה…'. אמרתי לה שדיברנו על זה, והיא אמרה לי 'מה באמת? באמת באמת?'…אמרתי לה שכן, מספיק 27 שנה. ואז ראיתי את הפנים שלה נופלות. כמו כאב כזה. שבוע לאחר מכן סיפרתי לאבא שלי והוא היה מאוד אותנטי עם זה. לא פחד להביע רגשות, שאל שאלות, בקיצור הם לקחו הרבה אוויר".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "חדשות חדרה".

"הייתי בהתכחשות גדולה". יהלי בן עמי ויטנברג (צילום: שלומי גבאי)
"הייתי בהתכחשות גדולה". יהלי בן עמי ויטנברג (צילום: שלומי גבאי)

 

בדוק גם

יניב שגיא צילום פרטי

חברי מועצת גבעת חביבה יוצאים נגד חוק הלאום

חברי המועצה הציבורית של גבעת חביבה לקידום חיים משותפים בישראל יצאו ביום חמישי האחרון בהצהרה …

עדי תדמור. צילום: איגוד הכדורעף

פורק מועדון הכדורעף מכבי מנשה/חדרה/עמק חפר

עכשיו זה סופי ורשמי. לאחר שש שנים בהם פעל מועדון הכדורעף המשותף ובעל השם המרשים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *