אוסקר בר, בת 33, תושבת כרכור, התחתנה בגיל 19.5, הייתה לאם בגיל 21.5 (כיום בני 12 ו-9) וכעבור שבע שנים הייתה בהליכי גירושים. "נולדתי למשפחה חרדית וגרתי שנים רבות בבני ברק", היא מספרת, "היה לי שם עסק לייצור פאות נוכריות. היו לי הרבה דילמות בתוך העולם החרדי. כאישה עצמאית, חוויתי המון חסמים ומרפקים. זה לא משהו שעובר חלק שם, והחברה החרדית לא כל כך מקבלת את זה".
למה? פאות הן מוצר נדרש בחברה החרדית.
"נכון, אבל נדרש שמישהו אחר ינהל את זה, וממני כאישה ציפו שאהיה מעין 'בובה על חוטים' של הבוס. לא קיבלתי את זה. תמיד רציתי להיות עצמאית במלוא מובן המילה. הצלחתי להגשים את עצמי בסופו של דבר, אבל זה היה קשה, ולא רק בתחום המקצועי. אלה חיים בחברה סגורה, והרגשתי שבמובן מסוים שוללים ממני דעה משלי ואת היכולת לבטא את כל היכולות שלי".
הקרע שחשה התבטא בתחילה בחיי הנישואים, כשהוביל לגירושיה מבעלה החרדי. "בנישואים בחברה שבה חייתי, לא הייתה לי זכות החלטה בכלום. הייתי צריכה לעשות את מה שהרבנים אומרים. היה לי קשה עם זה. עזבתי את בני ברק בגיל 26, עם שני ילדים, אחרי שהחלטתי להתגרש מבעלי".
בתחילה משפחתה תמכה בה בתהליך הגירושים. "גרתי אצל הוריי תקופה מסוימת בדרום הארץ, אך שאפתי לעצמאות בכל תחום, ובשלב מסוים עזבתי ושכרתי דירה לי ולילדיי. התלוו לזה המון קשיים כלכליים, ולא היה לי למי לפנות. פרט למספר חברים בודדים שכיוונו אותי ויעצו לי מעט, לא הייתה לי כתובת לפנות אליה".
הכתבה המלאה מחר, שישי, בעיתון "כל הפרדס" ובמהדורה הדיגיטלית