הוא מנהל את עמוד הפייסבוק "כבוד הרבנית", מפרסם את פרשת השבוע, מועדי הדלקת נרות וזמני כניסת השבת. הוא מתפלל כל בוקר "ברוך שלא עשני אשה" ומתנדב פעמיים בשבוע בקו החם של הקהילה הגאה בתל אביב.
בראיון בלעדי וגלוי מאוד ל"צפון-1 הוא מסביר: "אני גבר. זה שאני הומו לא אומר שאני צריך להיות נשי. חשוב שכולם יחיו עם האמת שלהם. המטרה שלי שאנשים יקראו את הכתבה והיא תעודד אותם להבין מה טוב להם ואיפה הם הכי שלמים. החלום הגדול שלי זה להתמסד ושיהיו לי ילדים, בינתיים אני עוזר כמה שאני יכול לאנשים עם דילמות של זהות מינית, כי לי לא היתה העזרה הזאת".
שחר הדר, בן 33 מעכו, החליט שהאמת היא הדבר הכי חשוב בחיים. בעוד שהקהילה הגאה-הלה"טבית -מתגאה בליברליות ובפריצת גבולות, הסקטור הדתי, רובו עדיין בארון, אך גם ממנו יוצאים אט-אט דתיים ומצהירים שהם הומואים.
הוא נראה צעיר מאוד, עם כיפה לראשו, נורמטיבי לחלוטין. ידעתי שהוא הומו וגם דתי, לכן, כשפגשתי אותו, הושטתי לו את ידי. הנחתי שילחץ אותה, הרי הוא גם הומו וגם דתי. טעיתי. הדר לא לוחץ ידי נשים, כי כך הדת מצווה על גברים, ועל חוקי הדת הוא לא עובר. בשבילו, הדת היא אותה הדת, הוא פשוט שחר הדר אחר, אותו אחד שתמיד רצה להיות, פתוח, משוחרר והולך אחר האמת הפנימית שלו: הומוסקסואל דתי, שמנהל זוגיות עם בחור דתי בדיוק כמוהו.