fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

פרדס חנה: המועצה תחזיר לתושבים כ-140 אלף שקלים

16 בעלי נכסים ברחוב דרך הנדיב בפרדס חנה תבעו את המועצה שגבתה מהם תשלומים על סלילת מדרכה לאחר השלמת העבודות. בכתב התביעה טענו כי המועצה לא הודיעה להם על העבודות ולא איפשרה להם לבצע אותן בעצמם
אנחנו נסלול, אתם תשלמו? דרך הנדיב. צילום: נירית שפאץ
אנחנו נסלול, אתם תשלמו? דרך הנדיב. צילום: נירית שפאץ

תביעה שהגישו 16 בעלי נכסים ברחוב הנדיב בפרדס חנה-כרכור נגד המועצה המקומית התקבלה בבית משפט השלום בחדרה ב-3.4. השופט, אמיר סלאמה, קיבל את טענות התובעים שדרשו לחייב את המועצה להחזיר להם תשלומים בסכום כולל של 138,715 שקלים שגבתה מהם על סלילת מדרכה במקום.

בפסק הדין מתוארת השתלשלות העניינים: "הנתבעת הפנתה לתובעים מכתבים אודות חיובם בדמי השתתפות עבור סלילת המדרכה, בליווי דרישות תשלום, בסוף חודש אפריל 2013 ובתחילת חודש מאי 2013. במכתבים צוין, כי על בעל הנכס לשלם דמי השתתפות על פי חישוב המצורף למכתב, כאשר את הסכום יש לשלם בתוך 30 ימים ממסירת ההודעה. בדרישות התשלום פורטו הסכומים, תוך הפניית נמען הדרישה לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), וציון העובדה שתשלום שאינו משולם במועד יישא תוספת פיגורים".

המועצה הפנתה לתובעים את דרישות התשלום בגין דמי השתתפות בסלילה ברחוב לאחר השלמת עבודות הסלילה. התובעים טענו בכתב התביעה כי למועצה לא הייתה זכות או סמכות לעשות זאת, כי לא פעלה לפי הוראות חוק עזר שהותקן על ידה, לא הודיעה לתובעים בטרם עבודות הסלילה על כוונתה לסלול מדרכה, ולא אפשרה להם לבצע את עבודות הסלילה בעצמם. לטענת התובעים, בשל חששם מפני נקיטת בהליכי גבייה מנהליים על ידי הנתבעת, ומכיוון שפניותיהם אליה לא זכו למענה, הם שילמו את דמי ההשתתפות תחת מחאה.

אנחנו נסלול, אתם תשלמו? דרך הנדיב. צילום: נירית שפאץ
התושבים ניצחו. דרך הנדיב (צילום: נירית שפאץ)

המועצה טענה כי גם בהנחה שפעולתה לגביית דמי השתתפות מהווה בנסיבות אלה פעולה שלא כדין, יש להשאיר על כנם את דמי השתתפות שנגבו, נוכח דוקטרינת "הבטלות היחסית", וכי התובעים לא שילמו את דמי ההשתתפות מכוח אילוץ. לטענתה, התושבים אמורים ממילא לשאת בעלויות הסלילה, ולא הוכיחו שהעלויות היו נמוכות יותר לו הייתה הסלילה מתבצעת על ידם, וממילא לא היה בכוונתם ו/או באפשרותם לבצע בעצמם את הסלילה, כאשר מאידך הנתבעת נשאה בעלויות גבוהות מאוד בגין הסלילה.

כאמור, השופט דחה כעת את טענות המועצה, ופסק בין השאר: "העובדה כי הפרט שילם תשלום שדרשה ממנו הרשות בלא מחאה ובלא שניסה לערער על חוקיות הדרישה אינה מלמדת כשלעצמה כי מדובר בתשלום רצוני".

השופט חייב את המועצה לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, 138,715 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין. כמו כן, חייב את המועצה לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקלים ולהחזיר להם את האגרות בהם נשאו במסגרת ההליך, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרות ועד מועד פסק הדין.

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות