תכירו את דולב גבעון רוטר, 33 שחזר לעיר ימים אחרי העדרות בת 10 שנים בהם חי ועבד והתפרסם בתל אביב. הוא חזר ביחד עם ארוסתו יאסיה, צלמת אופנה אותה הכיר לפני שנה. השניים מארחים ארוחות אינטמיות מיוחדות בדירתם המפוארת בעיר ימים. דולב הוא יזם וחובב יין ומוכר כמי שהקים את ג'אפה – בית לחובבי יין.
מאז עזב את נתניה הוא גר ביפו, הרצליה ואודים וכל השנים הללו עסק ביין. הוא עבד ברשת דרך היין, למד את סודות תחום היין, עבד בחברת לייבוא וייצוא של יינות אבל כל הזמן רצה להיות עצמאי ולהקים משהו חדש ומיוחד: "אני גדלתי עם סבא שארח לא רק בימי שישי את כל המשפחה אלא בכל עת. הארוחות שלו היו נדיבות. כנציג הפזורה הרומנית תמיד היו אצלו על השולחן בשרים טובים ואלכוהול". מאידך אימו לא ידעה לבשל ולא התעניינה בתחום: "מגיל צעיר ידעתי להכין לעצמי אוכל: 'ילדים מבשלים' זה אני. בישלתי בעיקר פסטות ואומלטים".
את תשוקתו הוא הגשים כשפתח את סלון ביתו ביפו ואחר כך באודים לאירוח ערבי יין: "לערבים אלה היו מגיעים 16 איש בהם חובבי יין ושפים והתפריטים הורכבו משמונה מנות ושמונה יינות תואמים. היו אלה ערבים אינטמיים של יין וגורמה. הבית ששכרתי ביפו היה ארמון ובאודים בית רחב לשם הגיעו בכירי המשק. הייתי מארח פעמיים ושלוש בשבוע וזה שגשג ואני רציתי לגדול".
ואז קרה מה שדולב לא ציפה: "הפקתי בשנת 2017 ארוע גדול בנמל תל אביב. זה היה סוג של נשף יין שלא היה כמותו בארץ, לא עוד יריד, לא פסטיבל, לא מסיבה, לא ערב טעימות ולא סיור ביקב. זה היה ערב מפואר ומושקע כשהנשים בשמלות ערב וגברים בחליפות אבל אחריו אני קרסתי כלכלית" דולב חווה נפילה גדולה שלאחריה היה חייב להתחיל הכל מחדש.
למה הם לא הגיעו?
"בדיעבד, היות וזה היה אירוע ראשון מסוגו, אנשים לא ידעו 'איך לאכול את זה'. כל מה שיכלתי לעשות היה להסביר בכתב את מה שהולך לקרות. לא היו לי סרטי וידאו ולא תמונות ומדיות אחרות להמחשה. כי זה היה ארוע ראשון מסוגו. בשלב מסוים, עברתי את נקודת האל חזור. ההרשמה הייתה דלה. קיוויתי עד הרגע האחרון, שיירשמו עוד ועוד אנשים. ולאכזבתי, הייתי רחוק מאוד מהנקודת האיזון. מבחינתם של האנשים שהגיעו הנשף היה מאד מוצלח והם נהנו בטירוף"
מנפילות לומדים ומתחזקים?
"בדיעבד, יצאתי מחוזק ומחושל. מהסטירה המצלצלת הזאת למדתי המון. כנראה שהייתי צריך לעבור את זה. כיום, אני ניגש לכל תכנית עסקית בצורה שקולה ומחושבת יותר. מעטים היזמים שהצליחו בגדול, ולא נכשלו ונפלו בדרך. אני רואה את זה כמהמורה מחשלת, בדרך לדברים הגדולים באמת שאעשה עוד בחיים. ואני אעשה".
איך מתרוממים?
"המשפחה עזרה לי להתרומם ולפני מספר חודשים שכרתי דירה מפוארת עם נוף לים בעיר ימים לקיים בה ארועי אוכל שאני מנוסה בהם. דירה גדולה עם סלון מעוצב, אבני בריק, צביעה דקורטיבית ותאורה מעניינת כאשר המטבח פתוח כך שלעיתים הארוע נסחף לסוג של סדנה"
יש הרבה מסעדות בפולג. אז למה לבוא אליך הביתה?
"אני מציע ארוח ביתי אינטימי שיש בו פרטיות. זה יכול להתאים למי שרוצה לארח אבל לא בביתו, כן, וגם אלטרנטיבה למסעדה אבל במחיר קבוע של 120 שקלים. היות ואני צמחוני אז התפריט שלי הוא לא בשרי, ובדרך כלל איטלקי".
אז בחודשים האחרונים נפתחו בנתניה ובסביבתה מספר מסעדות בעלות אופי איטלקי. מסעדות טובות שמתאימות לגווניה השונים של האוכלוסיה. אז למה לאכול בסלון של מישהו? זה טרנד. וזה קורה בכל העולם וגם בארץ וזה לא חדש. Eat with , או ארוחות שף: בשלנים מארחים בבתים פרטיים. כמעט בכל עיר בעולם אפשר לחוות את החוויה הזאת של אוכל ביתי מקומי כשהמחירים הם שונים אבל אפשר להגיע לארוחות בלתי נשכחות.
"אני לא מתחרה במסעדות איטלקיות אבל הבנתי שהציבור הישראלי כולל הילדים אוהבים אוכל איטלקי. לי זה מאד מתאים וכך עשיתי תמיד. הדגש הוא על ארוח ביתי אינטימי עם אלמנט של הפתעה. אתה יושב בסלון המפואר של מישהו, עם החברים שלך בלבד או משפחה האוכל מוגש לך לשולחן, אתה מקבל שתייה קלה ויין ואתה יכול להביא מהבית משקה חריף, בירה וגם עוגת יום הולדת לקינוח. אין כאן חוקים ונהלים אני ויאסיה עושים הכל לבד".
מה יש בתפריט של 120 שקלים?
"יש בר סלטים מגוון ובו סוגים שונים של ירק ורטבים להרכבת סלט עצמי. מנת הפתיחה היא פטריית הקסם שזו המצאה שלי. היא מכילה גבינות שונות כמו קממבר, פרמזן, פסטו ועוד, יש ברוסקטות חמאה ושום ועוד, פסטות ברטבים שונים, לזניה לפי בקשת האורחים, שתיה קלה ללא הגבלה ובנוסף אספרס ותה וקינוח וכמובן הקפדה על חומרי גלם איכותיים".
