המרכז הרפואי הלל יפה התחדש בטכנולוגיה לביצוע בדיקות מעבדה לגילוי נגיף הקורונה שמעניק תוצאה תוך זמן קצר- שעה וחצי בלבד.
המשמעות- אפשרות למתן מענה זריז ויעיל לכל מי שנדרשת עבורו תשובה מהירה, בעיקר חולים הנזקקים לאשפוז.
ד"ר שרית פרימן, מנהלת המעבדה המיקרו ביולוגית: "מדובר במכשיר ששודרג כעת על ידי קיטים המתאימים לאבחון נגיף הקורונה החדש, הבדל קטן ומשמעותי".
עשו זום על הקורונה
החלטות על דרכי טיפול, ביצוע הנשמה בשיטות שונות, שיחה על נוגדי קרישה ותסחיף ריאתי ועוד – כל אלו עלו בשיחה של מומחי המרכז הרפואי הלל יפה העוסקים בטיפול יומיומי בנגיף קורונה מתחילת מרץ השנה. השיחה התאפשרה הודות לקשר שנוצר עם ד"ר אליאס חילו וד"ר ג'מיל מוחיסן מהמחלקה לזיהומיות א' מול שגרירות סין בישראל לאחר שאושפזו במחלקה חולי קורונה מסין.
לאחר שחרורם מהמחלקה עלה הרעיון ליצור שיחה בין מומחים ב"הלל יפה" לבית החולים בווהאן, סין, שם פרץ הנגיף לראשונה, על מנת לבצע למידת עמיתים ולשאול ישירות את "המקור": הידע הסיני מהמומחים שטיפלו בנגיף עם התפרצותו בסין. מכאן, הדרך לישיבת "זום" – אמצעי התקשורת העיקרי בימים אלו הייתה קצרה.
בשיחה השתתפו מומחים במחלות זיהומיות, ברפואה פנימית, מהנהלת המרכז הרפואי וכן אורחים שהוזמנו לשיחה מבתי חולים נוספים בארץ.
בסיום השיחה ציינו כל המשתתפים כי אחד הדברים המרכזיים שעלו בשיחה היה שהטיפול הניתן בישראל אינו שונה ואינו נופל מהטיפול ומההתוויות להמשך כפי שציינו בצד הסיני. עוד ציינו כי ללא ספק, מאמרים ומחקרים שנכתבו בסין והיוו את חומר הבסיס לטיפול בחולי נגיף הקורונה, סייעו למתן טיפול נכון גם בישראל.
"נגיף הקורונה, כידוע, אינו יודע גבולות מהם", מציין ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה. "הוא חוצה ארצות, מגזרים, אמונות, גילאים ודעות. מהבחינה הזאת, ניתן לראות התגייסות של מומחים ברמה הבינלאומית מייעצים זה מניסיונו של זה ומשתדלים ללמוד על הנגיף ככל הניתן, בפרק זמן קצר מאוד של חודשיים- שלושה בלבד. אנו נמשיך לעשות את המיטב למטופלינו בתחום זה, כפי שעשינו עד כה".
