"אנחנו חייבות להתלכד ולהפסיק את זה"

הפגנה של עשרות נשים בעקבות אונס הקטינה בת ה-16 מאילת, התקיימה ביום חמישי האחרון, בשמונה בערב, בצומת האלונית בכניסה לפרדס חנה.

ההפגנה שהתקיימה בו זמנית במוקדים שונים ברחבי הארץ. ביניהם ירושלים, תל אביב, נתניה ועוד.

בעקבות הפגנה זו, התקיימה ביום שישי בבוקר גם הפגנה קטנה נוספת, של תיכוניסטים וצעירי תנועות הנוער, בצומת המשטרה בחדרה.  העיר ששניים מתושביה, צעירים בני 20 פלוס, נעצרו בחשד למעורבות באונס ועל שמותיהם חל נכון לכתיבת שורות אלה צו איסור פרסום.

הפגנת נשים נוספת תתקיים מחר, יום ראשון, בשעה 12 בצהריים בצומת האלונית.

שירה רוזנקרנץ, שארגנה את ההפגנה בחמישי ומארגנת גם את זו שתתקיים מחר: "זה מחריד שהעצורים בפרשה הם מהאזור שלנו. נמשיך להפגין".

עברתי המון פגיעות מיניות

יום חמישי. שמונה בערב. עשרות נשים וגם גברים ובני נוער, מלווים בתופים ובמגפון שעליו מנצחת רוזנקרנץ, מכתרים את צומת אלונית בואכה פרדס חנה. הפגנה קולנית אך חפה מעימותים והתנכלויות. שלושת שוטרים העומדים בצד, מחוסרי עבודה.

המפגינים חוזרים בצעקות על השורות המחורזות שמשמיעה רוזנקרנץ במגפון: "נשים זועמות יוצאות לרחובות", וגם "לא זה לא, איזה חלק מהלא לא הבנת עד לפה?"

האווירה טעונה רגשית. קשה להישאר אדישים למול השלטים, האחווה הנשית והכאב שצועק מעשרות גרונות. אני מתחברת לפגיעה המינית האישית שלי שקרתה אי שם בילדות ומזילה דמעה. כי איך לא.

"זה לא הגיוני שנרשה לגברים לפגוע בגוף שלנו", מסבירה לנו בחכמה מי שהחליטה להפסיק להרגיש קורבן. חגית, 16, תושבת פרדס חנה. שהגיעה למחאה כשהיא מלווה בשתיים מחברותיה הטובות. "עברתי המון פגיעות מיניות אז הגעתי לכאן וההורים שלי תומכים בי, הם ממש בעד. גם במצעד השרמוטות הייתי". היא רוצה להיחשף. אני מסבירה שאסור, כי היא קטינה. חגית מקבלת את ההסבר בלית ברירה.

גננת מאחד הקיבוצים באזור ואם לילד בן עשר, החפצה בעילום שמה, משתפת אותי בהגיגיה. "האונס הזה, הוא דבר שאי אפשר לפסוח עליו ולעבור לסדר היום הרגיל שלנו", היא אומרת. "אנחנו, כנשים, צריכות להתלכד ולהפסיק את זה. כי אם לא, לאן נגיע?".

לשאלה האם סיפרה לבנה על האונס באילת ועל ההפגנה, היא משיבה: "סיפרתי וזה היה לו קשה, הוא אמר לי שהוא לא יכול לשמוע את זה. אני חושבת שעד גיל מסויים, ילדים עדיין צריכים כנראה להאמין  שהעולם הוא טוב".

אונס זה אונס

נועה שמש מבנימינה, חולקת על דבריה: "הילדה שלי יודעת שאני בהפגנה, סיפרתי לה את מה שהיא יכולה להבין בהתאם לגיל שלה. המחאה שלנו, הנשים, נראית לי כמו הדבר הכי בסיסי שאנחנו פשוט חייבות לעשות".

אבל לא רק נשים יש בהפגנה, כאמור. דרור פטל מעין עירון, למשל, אב לשלוש ילדות בנות שלוש וחצי, שש וחצי ותשע, בחר להגיע ביחד איתן.

"אני מזדעזע מהאונס באילת ומפגיעות מיניות בנשים בכלל, אז החלטתי להגיע", הוא אומר, "כי זה עושה לי צמרמורות בכל הגוף. אני  בהחלט מדבר עם הבנות שלי על זכות האישה על גופה".

גם נדב ("לא צריך שם משפחה") מחיפה, חבר תנועת השומר הצעיר, הגיע להפגנה עם חניכיו. "אנחנו נאבקים ונאבקות בהשתקת הנפגעות", הוא אומר. "אנחנו תנועה חינוכית פמיניסטית".

חגית סלם, אחרות במקצועה מקיבוץ ברקאי, מוסיפה על דבריו: "אני מאוד מודאגת מאופן חינוכם של בני הנוער שלנו. אני מגדלת ילדה בת 15 וקשה לי לחשוב על החברה שהיא גדלה לתוכה. חברה אחת שלי אמרה לי על האונס באילת: ומה עם הבחורה רצתה בהתחלה להזדיין עם מישהו מהם? אז לא. גם אם היא זונה, והיא לא, אז אונס זה אונס. ואם כבר מדברים על זה, אז גם זנות היא לא דבר שצריך להיות בחברה מתוקנת".

הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס