שיעור חברה

מחר ב"הד קריות"

10 בספטמבר 2014. נינט טייב מתחנת עם יוסי מזרחי. דעאש, מע"מ 0, ההשלכות ממבצע צוק איתן, המשבר הכלכלי, הכל נדחק. בהיערכות שלא נופלת מזו שפקדה את אנגליה מאז נישואי הנסיך ויליאם וקייט, העם מרותק למסכי המחשב, הסמארטפונים, לדיווחים און ליין, הרשת סוערת סביב השמלה של הכלה והזקן ההיפסטרי של החתן. אין ספק, אנחנו אוהבים צהוב ועל כל גווניו, או כפי שהיטיבה יונית לוי לסנן בזמן שראש הממשלה נאם באו"ם, באותו סרטון שדלף לרשת, לעברו של כתב המשטרה משה נוסבאום: "סוף סוף קצת ניצבים ורומנים".

ת מנות הרכילות מספקות מדי שבוע וכבר שנים ליאורה גולדנברג-שטרן מ"מעריב סופהשבוע" ואדוה מלמד-לוי מ"ידיעות אחרונות". שתי עיתונאיות בכירות שכבר שנים שולטות ומובילות את מדורי החברה הנקראים בישראל, ולא מפסיקות לתת פייט לרכילאיות ורכילאים שצצים מדי יום בבלוגים עצמיים, באתרי האינטרנט ובכלל כמעט בכל מדיה אפשרית. שתיהן נולדו וגדלו בקרית חיים, שתיהן פרי בית היוצר של העיתונות המקומית בקריות, שתיהן חברות טובות למקצוע ושתיהן כבר שנים מובילות בתחומן.

אדוה: "בשנים הראשונות חווינו מתיחות בינינו, דווקא בגלל שהייתי ילדה.
כשאתה יותר צעיר אתה חושב על הישגיות בפרמטרים מסוימים, שהיום אני יודעת
שלא קשורים לעניין".
ליאורה: "והיו גם כל מיני גורמים מסכסכים בינינו"

ליאורה: "אני לא יכולה לסבול את המשפט: 'את הורסת לי את המשפחה'. לגברים
שאומרים לי את המשפט הזה אני אומרת: 'אני זיינתי או אתה? אולי במקום
שתאשים אותי, תעשה עם עצמך חשבון נפש'. אני בסך הכל מוציאה לפועל את
הדברים שאתה עושה, כי זו עבודתי'"
אדוה: "זה כמו כל אלה שאומרים: 'אל תלך רכיל בעמך'. יש לי דבר אחד להגיד
להם: כולם מרכלים, אנחנו לפחות מוציאות מזה משכורת"