שחקני תאטרון פרינג בחסות המרכז לאומנויות בקריית ביאליק, שחקנים חובבנים, המשתתפים במשך כל ימות השנה בחוג תאטרון, העלו לרגל סיום השנה את ההצגה "הביקור", לעיני קהל רב באולם אשכול פיס קריית ביאליק.
התאטרון הוקם לפניי 12 שנים בביאליק על ידי רועי ברקוביץ, מתוך אג׳נדה ברורה והיא, לחבר ילדים ונוער אל עולם התרבות, להרחיק אותם ממסכים ושוטטות ולהדביק אותם, בחיידק התאטרון.
בשבע השנים האחרונות, פרשה רשת המתנ״סים קריית ביאליק, חסות על הסטודיו ואימצה אותו, כחלק ממערך הפעילויות השוטף של הרשת.
לב ליבו של הסטודיו הוא תאטרון, אך הסטודיו מקנה כלים גם בתחומי השירה והמחול. בסטודיו מועלות הפקות סיום מרהיבות מדיי שנה והוא מחולק למספר קבוצות גיל.
״הביקור״ מאת פרידריך דירנמאט, הוצגה ארבע פעמים ברציפות בפני מאות מתושבי העיר והאזור וקצרה הצלחה מרובה ומחמאות מפי הקהל שהגיע לצפות.
מראה מול הפנים
ההצגה, בבימויה ועיבודה של אווה דקל, עסקה בנושאים של שחיתות ממשל, קבוצה אל מול יחיד ובצע כסף במובן – כיצד כסף, מעוור את העיניים ומשבש את שיקול הדעת בהחלטות הרות גורל, בקלות ובהינף יד. "שחקני קבוצת הפרינג׳ העבירו בכישרון רב, יצירתיות ואמנות, מסר חברתי כה חשוב והציבו לנו מראה כחברה", סיכם רועי ברקוביץ.
שחקני ההצגה שכיכבו במופע הסיום המרהיב הם: אלי אפרים, פנינה גולן, רוית ספיאשוילי, ספיר סולומון, אבי נהרי, דבורה ישראל, יוליה רייגורודסקי, מור בניטה, מירי איצקוביץ, רחל כהן, טליה עולמי, יואב פרדיננד, מיקה גנדלמן ושביט וולקן.
את התפקיד ראשי של גברת קלייר זאכניסיאן גילמו בהצגות רוית ספיאשווילי ופנינה גולן. את הדמות של איל מילר גילם אלי אפרים.
שחקני הקבוצה סיכמו את החוויה בשתי מילים: "היה מושלם".
השחקנית יוליה רייגורודסקי: "אחרי ימים מלאי מספרים, דוחות ומסמכים, חדשות, ככה לצאת לבמה, להיכנס לעולם אחר ולנקות את הראש, היה כיף לקפוץ לתוך הקסם הזה ולהיות מול הקהל המרותק עם דמעות בעיניים, להכניס אותם לסיפור מלא רגש ומעורר השראה ומחשבה. איזו חוויה יכולה להיות יותר טובה מזאת?".
השחקנית ספיר סולומון: "זו הייתה חוויה מעצימה ומלאה ברגש. זו פעם ראשונה שאני עולה על במה וללא ספק הייתה לי חוויה מדהימה שאזכור לשנים רבות. במהלך השנה רכשתי כלים רבים ולמדתי כיצד לעמוד על במה ופיתחתי את כישורי המשחק שלי. ללא ספק מחכה לפעם הבאה".
השחקנים רוית ספיאשווילי סיכמה: "היינו אמורים לעלות עם המחזה בסוף השנה שעברה והכל נעצר עם תחילת המלחמה.
שקלנו אם לחזור, תהינו אם להעלות מחזה כזה יהיה רלוונטי בכלל – ויחד עם אווה, הבמאית, החלטנו ללכת על זה בכל זאת והיה מדהים. שמחה שלא ויתרנו, אנשים נהנו מאוד מהמחזה ומהבימוי והחמיאו לנו מאוד. אנשים שכבר צפו בנו בעבר טענו שזו ההצגה הכי טובה שהעלינו כקבוצה".
