שירן תורג'מן טס לספרד כשהיה רק בן 19, בלי לדעת מילה בספרדית. במשך 12 שנים פתח שם יותר מ-30 סניפים של רשת המסעדות של אביו "מיסטר נודלס", וכשחזר לארץ הביא את הבשורה לקריות, בשינוי אדרת. מסעדת אסיאתיקו מביאה ניחוח של חו"ל למרכז רסקו בקרית מוצקין עם קהל לקוחות שמצביע ברגליים. ל"הד הקריות" אומר תורג'מן שהכל עניין של כוח רצון.
שירן תורג'מן, 32, גדל בקרית ביאליק. בשנת 2008 עזב את הארץ כדי לנסות את מזלו בספרד. "חייתי בספרד במשך 12 שנים. הגעתי לשם ארבעה חודשים אחרי שאבא שלי פתח עסק מסעדנות והצטרפתי אליו. היום, אבא שלי הוא הבעלים של רשת 'מיסטר נודלס', המונה 60 סניפים, 30 מהם אני פתחתי. בנוסף, פתחתי רשת מסעדות קטנה בשם 'ביבי בורגר בר' שהיום יש לה שלושה סניפים".
לראות הזדמנות ולנצל אותה
לא מזמן חזר תורג'מן לארץ, בביטחון מלא שלא יחזור לעסקי המסעדנות. "כשהגעתי לארץ חיפשתי מה לעשות והתחלתי לעסוק קצת בנדל"ן. אמרתי שאני לא אחזור לעסקי האוכל, כי זה תחום מאוד קשה, על אחת כמה וכמה בארץ, אנשים לא שורדים בתחום יותר משנה. אבל זה היה חזק ממני. כששכרתי את המקום ברסקו, חמותי שגרה כאן כבר שנים, לא הבינה למה אני עושה את זה. תמיד אמרתי שבמקרה הכי גרוע אני אפתח כאן משרד לנדל"ן. אבל היה לי ברור שעם תוכנית נכונה, אנחנו יכולים להצליח. ככה פתחתי את 'אסיאתיקו', שבספרדית זה אסיאתי".
הדרך של שירן תורג'מן לא בהכרח הייתה פשוטה, אבל לא הוא יסיר את עיניו מהמטרה. "הכל זה כוח רצון, כל הדרך שעשיתי. הגעתי למדינה זרה, בלי שפה כמו שצריך, והיום אני מדבר, קורא וכותב ספרדית ואנגלית. מבחינתי, לא היו לי ברירות, זה היה הכיוון שלי בחיים, תמיד ידעתי שארצה להיות עצמאי. ידעתי שאני צריך לראות הזדמנות ולנצל אותה.
"הלכתי מהבית לעבודה ומהעבודה לבית. עבדתי 15 שעות ביום, בלי להסתכל על השעון. אני לא סובל מזה, ההיפך. אני נהנה מהעבודה שלי ואוהב את העשייה שלי"
"כשרק עברנו לספרד, המדינה סבלה ממשבר כלכלי, כמו שאר העולם. מיקום שהיום עולה 20 אלף אירו שכירות בחודש, שכרתי באותה תקופה ב-2000 אירו בחודש. מה גם שאנשים חיפשו לאכול אוכל בזול. כולם שמחו לקבל מנה משביעה באיכות גבוהה ובמחיר נמוך".
משהו חדיש לדרום ספרד העתיקה
בימים שכאלה, זה כמעט מתבקש לעסוק בצמיחה מתוך משבר. אבל שירן תורג'מן לא מייחס את ההצלחה שלו לכך. "הבאנו משהו חדש לספרד. אין לנו סניפים בברצלונה או מדריד. הסניפים שלנו נמצאים בדרום ספרד, במלגה, קורדובה, סביליה וכדומה. הבאנו משהו חדיש לדרום ספרד העתיקה. בארץ אמנם מכירים טוב את המוקפץ התאילנדי, אכלנו כזה כבר בתור ילדים. אבל גם כאן הבאנו משהו חדש, הכל נעשה לעיני הלקוח, בצורה סטרילית".
"כששכרתי את המקום ברסקו, חמותי שגרה כאן כבר שנים, לא הבינה למה אני עושה את זה. תמיד אמרתי שבמקרה הכי גרוע אני אפתח כאן משרד לנדל"ן"
הוא עובד קשה כדי להצליח, והוא לא מכיר דרך אחרת. "גם בספרד זו הייתה עבודה מאוד קשה ואינטנסיבית. חוץ מיום כיפור כל השנה עבדתי, גם בשישי ושבת, וגם בחגים. בלי לראות חברים ומשפחה, הלכתי מהבית לעבודה ומהעבודה לבית. עבדתי 15 שעות ביום, בלי להסתכל על השעון. אני לא סובל מזה, ההיפך. אני נהנה מהעבודה שלי ואוהב את העשייה שלי. ככה גם באסיאתיקו, אנחנו עושים את הכל מאהבה".
הכל שקוף, הכל טרי
החותמת שלו להצלחה היא הלקוחות שלו. הוא לא מתעסק בפרסום, ומעדיף להשקיע את מירב המשאבים שלו על החיוך של הסועדים. "אנחנו רואים את הלקוחות מצביעים ברגליים. לא השקענו הרבה בפרסום, הכוח שלנו זה הלקוחות שלנו שבאים לכאן מפה לאוזן. אני החלטתי שאם מישהו נכנס לטעום כאן, אין סיכוי שהוא לא חוזר. סוד ההצלחה הוא לדעת מה אתה עושה מלכתחילה, לעשות לך תוכנית מסודרת בראש. לי יש את שיטת העבודה שלי ואת הדרך שלי".
את הדברים שלמד בספרד הוא מיישם כאן. "הבשורה שהבאנו היא קודם כל שהכל נעשה לעיני הלקוח, אין לנו מטבח פנימי. הכל שקוף, הכל טרי, ממש כמו שהייתם אוכלים בעגלה בתאילנד. מי שהיה במזרח יודע שהמוקפץ בעגלה בתאילנד הוא הכי טעים, נקי וסטרילי, הכל נעשה לך מול העיניים. אנחנו עובדים עם הסחורה הכי טרייה שיש בשוק, ואנחנו בין המסעדות האסיאתיות היחידות הכשרות באזור.
"אם תיקחו סטייק טוב ותשימו עליו מלח הוא יהיה טעים, לא צריך להוסיף יותר. ככה אנחנו עובדים, תיקחו כל חומר גלם טוב, תכינו אותו באהבה, תגישו אותו יפה ולא צריך יותר מזה".
זה לא אוכל פנסי
תחום המסעדנות הוא לא פשוט במדינתנו, אבל תורג'מן מסביר כיצד זה אפשרי לגרום לעסק שלך להצליח. "אי אפשר להפוך לעורך דין אחרי שעה. אל תבחרו בדרך הקלה. לא כל אחד שחושב שהוא יודע להכין שניצלים טעימים, יכול לפתוח עסק. מעבר לזה יש תפעול, מיסים, עירייה, עובדים שצריך לשלם להם, יש עוד אלף פרמטרים שמצטרפים לאוכל הטעים שאתה יודע להכין.
"הגעתי למדינה זרה, בלי שפה כמו שצריך, והיום אני מדבר, קורא וכותב ספרדית ואנגלית. מבחינתי, לא היו לי ברירות, זה היה הכיוון שלי בחיים, תמיד ידעתי שארצה להיות עצמאי"
"אני למדתי את זה על בשרי. אם אני אפגע במישהו, הוא יראה אותי יום למחרת ולא ירצה להגיד לי שלום. אותו הדבר לגבי הלקוחות. אם לקוח ייצא מפה עם חוויה לא טובה, כי הוא לא קיבל תמורה לכסף שלו, או שהחוויה שלו לא הייתה נעימה, הוא לא יחזור אליך, וגם השכן שלו לא יחזור, והחברה לספסל הלימודים והחבר מהעבודה. צריך להבין את כל המשמעויות לפני שנכנסים לעסק חדש".
לניסיון שצבר בעסק של אבא, מצטרפת גם העזרה של אמא. "זה עסק משפחתי, אמא שלי תמיד נמצאת כאן במטבח, מאחורי הקלעים. היא דואגת שהכל ייצא ברמה הגבוהה ביותר, כמו שאנחנו אוהבים, שהכל יהיה נקי ומסודר. אם אני והמשפחה שלי אוכלים כאן פעמיים ביום, כל אחד יכול לאכול כאן. יש כאן אווירה של בית, זה לא אוכל פנסי, אבל זה אוכל טעים. זה אוכל רחוב אמיתי, כמו ברחובות תאילנד, וזו חוויה שלא מקבלים בכל מקום. האותנטיות כאן מורגשת ונראית לעין, המסעדה נראית כמו העגלה הכי טובה בתאילנד, הצבעים של הירקות, הכל מזמין למראה, ולא פחות חשוב מכך, איכותי וטעים".
עוד שני סניפים בקרוב
לתורג'מן תוכניות רבות לעתיד, אבל הוא מספר שהיחיד שמכוון אותו הוא בורא עולם. "התוכניות שלי משתנות כל הזמן, לפי מה שמחליט זה שלמעלה. בקרוב אנחנו נתרחב לעוד שני סניפים, האחד בחיפה והשני בנהריה. אני תמיד אשתדל להביא לצלחות של הסועדים את כל הידע והניסיון שלי שצברתי בדרך, בתקווה שזו תהיה הצלחת הכי טובה שאפשר להגיש".
