תושב הקריות, נכה, אב יחידני, החי מקצבת הביטוח הלאומי, נכנס לתקן את מכוניתו במוסך מורשה ומוכר בצ'ק פוסט. הוא לא היה מרוצה מהשירות ומהיחס, ולטענתו, במוסך אף ניסו להוציא ממנו עוד ועוד כספים, כדי להעשיר את כיסם בלי שסוכם איתו. לאחר ששבע מהניסיונות האלה, הוא כתב בגוגל ביקורת על המוסך.
כך הוא כתב: "מקום לא אמין, מסחטה של כסף, לא מקיימים את מה שנקבע, יחס מזלזל, יצאתי מאוכזב ומתוסכל. תעשו לעצמכם טובה ואל תיכנסו לשם".
המוסך, שלא היה מרוצה מדברי הביקורת, הגיש נגדו תביעת דיבה בסך של 140 אלף שקלים. כדי להתמודד עם התביעה, הוא שכר את שירותיו של עו"ד יניב לנקרי שייצג אותו בהליכים המשפטיים.
עו"ד לנקרי מסר: "מדובר בתביעת השתקה והפחדה, ותו לא. החברה התובעת ניצלה את כוחה הכלכלי, כדי לנסות ולמוטט את הנתבע שהיה במעמד של צרכן ובסך הכל כתב ביקורת לגיטימית כמקובל במשטר דמוקרטי. כפי שהוכחנו בדיון – לחברה עשרות ביקורות שליליות בגוגל, וממילא המחוקק העניק הגנות שנוגעות לביקורת לגיטימית. מרשי עמד על דחייה מלאה של התביעה והיה ערוך לערער לבית המשפט המחוזי ללא דיחוי. לשמחתנו, התובעת שהבינה את אוזלת ידה והסיכון בכך שתביעתה תידחה עם הוצאות כבירות, פנתה מיוזמתה וביקשה לדחות את התביעה. המסר הציבורי ברור מאין כמותו: הגישה לערכאות אינה דבר אוטומטי וכי חופש הביטוי הלגיטימי גובר על תביעות השתקה".
