בדרך כלל, פגרת הנבחרת זו הזדמנות לקחת הפסקה מהפועל חיפה ולהתעמק ברכבת ההרים של נבחרת בינונית שמגלה כל קמפיין מחדש את הבינוניות שלה (הפעם, לפחות, בגרסה מהנה מהרגיל).
באופן לא צפוי עברו על האדומים שבועיים עמוסים, יעילים ולא שגרתיים. בניגוד לנורמה שיצר, יואב כץ החתים במהירות שני שחקנים בכירים יחסית ובכך השלים את סגל הקבוצה, לפחות עד ינואר.
החדשים
שני המצטרפים החדשים הם בדיוק מה שחיים סילבס ביקש. הסרבי ניקולה גולאן הוא שחקן הגנה עם רזומה מרשים ויכולת לשחק בכמה עמדות. מבחינת סילבס, חשוב במיוחד שהוא יכול לתפקד גם כמגן שמאלי וגם כבלם השמאלי בשלישיית בלמים. היכולות ההתקפיות שלו אמורות להיות מספיק טובות בסטנדרטים של הכדורגל הישראלי, על מנת שהוא יוכל להשתלב בקלות גם בתפקיד המגן/קיצוני השמאלי בשיטת שלושת הבלמים.
גידי קאניוק הוא הקשר ההתקפי שחסרונו בלט במשחקים הראשונים. העמדה הקלאסית שלו היא מאחורי החלוץ, יש לו בעיטה קטלנית ברגל שמאל והוא מומחה למצבים נייחים. את ההשפעה שלו על המשחק השוטף נצטרך לבחון, יכול להיות שמדובר בעיקר בפינישר נוסף, מהסוג שכבר יש בסגל. היכולת שלו לשחק בעמדה אחורית וממנה להצטרף לרחבה או לבעוט מרחוק תוכל ליצור איזון בריא יותר בחלוקת התפקידים בהתקפה האדומה.
הצרות הטובות של סילבס
בעוד שגולאן הוא בדיוק השחקן שהיה חסר לשיטת שלושת הבלמים, קאניוק הוא בדיוק השחקן שהיה חסר לשיטה של 4:2:3:1, שסילבס הרבה להשתמש בה בתקופת ההכנה. עם קאניוק, גילי ורמוט יוכל להתמקם באופן קבוע באגף ימין, ממנו הוא מביא לידי ביטוי את שיתוף הפעולה הנהדר שלו עם דור מלול.
הסגל של הפועל חיפה, גם בהנחה שגיא חדידה יעזוב, הוא עכשיו עמוק ומגוון במיוחד. אולי אפילו עמוק מדי. לסילבס יהיו עכשיו צרות טובות, שבכדורגל הישראלי גם הן בהחלט צרות. כל מערך שהוא יבחר ייצור דלילות בשחקנים שמשחקים בחלק מהעמדות, מה שבקלות יכול להוביל לשחקנים ממורמרים שמעכירים את האווירה. זו נקודה חשובה במיוחד בקבוצה שהחוסן המנטאלי היה היתרון המרכזי שלה בשני המחזורים הראשונים.
זה נכון במיוחד לחוליה הקדמית. אם סילבס ישחק עם שלושה בלמים, יהיה מקום רק לשלושה שחקנים התקפיים בהרכב מבין קאניוק, ורמוט, אלמוג בוזגלו, עדן בן בסט, אמרי וולשמן, מהראן לאלה ונס זמיר. פרט ללאלה, שכרגע בעיקר שמח על כל דקה שהוא מקבל, כל שאר השחקנים ברשימה הזו רואים בעצמם שחקני הרכב ויהיו מאוכזבים מאוד אם ימצאו את עצמם על הספסל באופן עקבי.
חלקם ימצאו את עצמם על הספסל, אי אפשר להתחמק מזה. אם בן בסט לא ישתפר מאוד בקרוב, הוא יתקשה להצדיק מקום בהרכב על חשבון אחד מהשחקנים המוכשרים האחרים ברשימה. האם בן בסט יקבל ירידה לספסל? איך זמיר יגיב לפגיעה הדי ודאית במעמדו? האם וולשמן ישתלב? מה יעשה קאניוק כשהוא יבין שחלק גדול מהזמן הפועל חיפה משחקת בשיטה בה העמדה המועדפת עליו לא קיימת?
על הנייר, עודף בשחקנים בכירים זו חגיגה עבור המאמן, אך בפועל היכולת להתנהל מולם זו משימה קשה במיוחד. בסגל הנוכחי, סילבס יצטרך לגלות שילוב בין יכולת להגיע לשחקנים, סמכותיות, חוש זיהוי של השחקנים החמים ברגע נתון ויכולת לזהות שילובים מוצלחים
על הנייר, עודף בשחקנים בכירים זו חגיגה עבור המאמן, אך בפועל היכולת להתנהל מולם זו משימה קשה במיוחד. בעונת הגביע, הסגל הדליל יחסית עזר לניר קלינגר לשמור על כולם מרוצים, מה שתרם לאווירה המצוינת בחדר ההלבשה. כדי לנצל את ריבוי השחקנים ההתקפיים בסגל הנוכחי, סילבס יצטרך לגלות שילוב בין יכולת להגיע לשחקנים, סמכותיות, חוש זיהוי של השחקנים החמים ברגע נתון ויכולת לזהות שילובים מוצלחים. זו עשויה להיות המשימה המורכבת ביותר בקריירת האימון של סילבס עד כה, אבל אם הוא יעמוד בה תהיה לו קבוצה שמסוגלת לעשות משהו בליגת העל השנה.
גם בעמדות האחרות יש פוטנציאל למירמור. אלי בלילתי ירגיש בצדק שהוא הרוויח הזדמנות ארוכת טווח, ובכל זאת הוא עלול לרדת לספסל. גם לירן סרדל יכול להרגיש שהוא הוכיח את עצמו בפתיחת העונה, אך יכול למצוא את עצמו בקצה הסגל. גל אראל הופך למחליף שיתקשה לקבל דקות משמעותיות בלי פציעה של שחקן מרכז שדה. היכולת של כל השחקנים האלה להתגייס לתמיכה בהצלחה הקבוצתית, גם אם היא מתרחשת בלעדיהם, ולהיות מוכנים להיכנס בכל הזדמנות שתצוץ, תהיה חשובה מאוד ככל שהעונה תתקדם.
כל זה עדיין לא יהיה רלוונטי ביום שני, מול בית"ר ירושלים בטדי, במשחק בו היתרון של האדומים אמור להיות המומנטום החיובי והיציבות המנטאלית מול יריבה, שכבר נמצאת במבוא למשבר ולחיצה קלה יכולה לפרק אותה. בית"ר בנתה סגל שמתבסס על יכולות הדריבל של מספר שחקנים, לכן סילבס יצטרך להדגיש במיוחד את הגנת האחד על אחד של השחקנים שלו, בעיקר באגפים ובמרכז השדה.
