בני זוג מהצפון, הורים לשני ילדים קטנים, החליטו להיפרד בדרך אחרת. בתקופה שקדמה לפרידה האישה החלה להתנהג באופן חריג שלא אפיין אותה, לצאת לבלות בלילות, להשתכר ולהזניח את המשפחה והבית.
כשבן זוגה העז להעיר לה על כך, החליטה שהיא נפרדת ממנו. וזאת לאחר קשר זוגי של שמונה שנים.
האישה יצאה מהדירה, שכרה עו"ד והגישה בקשה לצו הרחקה ולמשמורת על הילדים בטענה שהאב מסוכן, כמובן שהתלוותה לכך גם תלונת שווא במשטרה וצו הרחקה אוטומטי שהוציאה המשטרה כנגד הבעל.
האב שכר את שירותיה של עו"ד גלית צור שטענה והוכיחה כי האב לא רק כשיר ומתפקד, אלא שרק הוא זה שמגדל את הילדים בתקופה שלפני הפרידה, בה האם זנחה את הכל לטובת בילוייה.
האב ביקש להדגיש בפני ביהמ"ש כי הוא סבור שאסור להרחיק ילדים מאמם, אך בשלב זה כל עוד האם לא ממש מתפקדת ואין לה מקום מגורים כראוי, הוא מבקש כי הילדים ישהו אצלו.
ביהמ"ש השתכנע ופסק על פי בקשת האב שילדיהם ישהו אצלו. מונתה עו"ס לסדרי דין על מנת לפקח על התהליך, ובית המשפט קצב לאם ביקורים חלקיים למספר שעות בשבוע עם הילדים עד שתוכיח התנהגות אחראית ומקום מגורים ראוי וקבוע.
האם שכעסה מאוד על ההחלטה, במקום לבחור בדרך ההליך המשפטי, בחרה בפתרון יצירתי וקיצוני: היא לקחה את הילדים לטיול ברכבה לזמן ממושך, אך בסיומו היא לא ציפתה למה שעומד לקרות.
לאחר מספר שעות עם הילדים, האם קראה לאב לאסוף אותם בדרך חזרה, שהאב הגיע לרכבה של האישה, פתח את הדלת האחורית להוציא את ילדיו וגילה לתדהמתו כי הם יושבים ולצידם שרידי אמצעי מניעה משומשים!
האב שכל כך כעס, איבד את שלוות רוחו והטיח בפני האם את תסכולו ומורת רוחו ואמר לה עד כמה התנהגותה מתדרדרת.
האם ניצלה המצב ודחפה בעוצמה את האב לעבר המדרכה, האב שניסה להתגונן, אחז בידה, האם בצורה מכוונת ומתוכננת, שרטה את עצמה בסמוך למקום האחיזה ופצעה עצמה ורצה להגיש תלונה במשטרה.
האב שהיה כה מתוסכל שלח לגבר שחשד שהיה עמה, הודעה זועמת ביותר וכן גם לה. דבר שגרם גם לגבר הנוסף להגיש נגד האב תלונה במשטרה על איומים, הטרדה ואלימות.
האב המתוסכל מצא עצמו במעצר באותו הלילה.
למחרת בבוקר הוגשה על ידי האם בקשה דחופה לשנות את החלטת ביהמ"ש לאור מסוכנותו של האב ואלימותו, והראיה שהוא מצוי במעצר ולהעביר את המשמורת לידי האם.
עו"ד גלית צור הגישה תגובה לביהמ"ש ובה הוכיחה כי האם מנצלת כל פעולה ונוקטת בגישה תככנית ולא ישרה והכל על מנת לנקום בבעל ולא מתוך רגש אימהי אחראי ודאגה כנה לילדיה.
ביהמ"ש קיבל התגובה, הותיר את ההחלטה כפי שהיא והאב חזר לילדיו.
