נחתם הסכם למען משרתי המילואים ובנות/בני זוגם

ממשיכים לעטוף את המילואימניקים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העבודה יואב בן-צור, יחד עם יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו״ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, חתמו היום על הסכם לטובת משרתי ומשרתות המילואים ובני/בנות הזוג.

במסגרת ההסכם, שהובילה ההסתדרות עם נשיאות המגזר העסקי, הוחלט להעניק עד 8 ימי היעדרות בתשלום לבני זוג של משרתי מילואים שלהם ילדים עד גיל 14, וכן להאריך את תקופת ההגנה בפני פיטורים למי ששירת במילואים יותר מ-60 יום – לחודשיים (במקום חודש כפי שהיה קיים בחוק). עוד הוסכם, כי עובדים אשר לא התאפשר להם לנצל את מלוא ימי החופשה שלהם בשנת 2023 עקב נסיבות הנוגעות למלחמה, יוכלו לגרור את ימי החופשה הבלתי מנוצלים שצברו ב-2023 גם לשנת 2024.

לצד זאת, הוחלט גם על צעד תקדימי של שיפוי מהמדינה למעסיקים בגובה של 20% משכרו של העובד המשרת, ולשם כך יוקצה למעסיקים סכום של 2.45 מיליארד שקל במסגרת התקציב הנוסף לשנת 2024. מדובר בשיפוי בגין תשלום ההפרשות הסוציאליות של עובדים משרתים.

ההסכם מגיע על רקע מלחמת "חרבות ברזל" ומצב החירום המיוחד בעורף, והוא יחול על התקופה שמה-7 באוקטובר ועד סוף 2024. בהמשך לרישומו כהסכם קיבוצי יחתום השר יואב בן-צור על צו הרחבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "אנחנו משנים את סדרי העדיפויות. הבטחתי שהגיבורים שלנו לא יצטרכו לדאוג לרגע – ואנחנו ממשיכים לקיים. ההסכם שנחתם היום חשוב למשק הישראלי, למשרתי ומשרתות המילואים הגיבורים והגיבורות שלנו ומשפחותיהם ולחברה הישראלית כולה. ההסכם היום לראשונה מעניק שיפוי של המדינה למעסיקים ומעגן את התנאים הסוציאליים הנדרשים כעת, כך נפרשת רשת ביטחון נוספת למשרתי המילואים ובני משפחותיהם. בזמן שבתקשורת עובדים בלחפש אותנו, אנחנו עבדנו בלמצוא את כל הפתרונות עבור המילואימניקים וזו החובה שלי להמשיך ולעשות הכול למען מי שמגן ושומר עלינו עד לניצחון ואחריו".

שר העבודה יואב בן צור: ״גיבשנו את ההסכם הקיבוצי להרחבת תקופת ההגנה למשרתי המילואים מ-30 יום ל-60 יום, מתוך הסכמה והבנה עם משרד האוצר, הסתדרות וארגוני המעסיקים. כשר העבודה, אני מבטיח – לעולם לא אתן לפגיעה בזכויות חיילי המילואים ופיטורים שלא כחוק ממקום עבודתם, אעמוד לימינם כחומה בצורה לשמור על זכויותיהם בכדי שיוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד. אני קורא מכאן למעסיקים, תכבדו אותם, תוקירו את אלה שעצרו את שגרת יומם, שעזבו את בני משפחתם מאחור ושנלחמים בחירוף נפש למען נוכל לגדל את ילדנו בשלווה ובשלום".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "כבר יומר מ-120 ימים שטובי בנינו ובנותינו מגינים עלינו ומאפשרים לנו להמשיך לחיות בעורף, וההסכם הזה הוא ביטוי לאחריות שלנו לגמול ולסייע להם. בהמשך למיזם שהשקנו בשבוע שעבר תחת הכותרת 'מגויסים למענכם', שמזמין את המשרתים לקבל שירותי סיוע מגוונים מההסתדרות גם אם הם אינם חברים בארגון, החלטנו כאמור בהסכם זה להרחיב את מטריית ההגנה בפני פיטורים ולהגדיל את העזרה לבני ובנות זוג שמתמודדים עם ניהול משק בית בזמן שיקיריהם נקראו לדגל. הדאגה לרווחתם ולזכויותיהם של משרתי ומשרתות המילואים ולמשקי הבית שלהם שזקוקים לסיוע היא בראש מעייננו. זוהי חובתנו כחברה לסייע ולגמול להם על תרומתם למדינה ולעם. תודה לכל שותפיי להסכם זה".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "כמנהיגות העסקית של ישראל, לקחנו על עצמנו בנשיאות המגזר העסקי את ההחלטה להגן על משרתי המילואים ועל בנות ובני זוגם. לצד הסכם זה, ולראשונה מקום המדינה, המעסיקים במדינת ישראל, ישופו בגין תשלום ההפרשות הסוציאליות לעובדיהם המשרתים במילואים. מדובר במהלך היסטורי שנועד להסיר נטל כלכלי משמעותי אשר הוטל שלא בצדק על המעסיקים. ברצוני להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון יואב גלנט על שיתוף הפעולה בכל הנוגע להבטחת חוסנם של חיילי המילואים ובני משפחותיהם".

מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג: "חובתנו האזרחית כארגון עובדים היא להגן על העורף ועל משקי הבית בזמן הלחימה. נמשיך ונפעל להסדרת זכויות העובדים והענקת מטריה סוציאלית רחבה, גם בשעת חירום".

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הגר יהב: "מראשית המלחמה נשיאות המגזר העסקי מגוייסת לטובת המעסיקים בישראל. כך נעשה בחקיקה שהסדירה את הפיצויים למעסיקים וכעת בהסדרה של השבת תשלומי ההוצאות הסוציאליות ששילמו המעסיקים מתחילת הלחימה ועד לסוף שנת 2024 בגובה של למעלה משני מיליארד שקל. כצעד משלים, ומתוך חובה מוסרית וערכית למען בנות ובני הזוג של משרתות ומשרתי המילואים, נרתמנו לסייע במסגרת הסכם זה למשפחות בעורף עליהן מוטל נטל כבד יום יומי".

בגיבוש ההסכם היו שותפים: מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אדם בלומנברג, ראש הלשכה המשפטית לאג"מ עו"ד חנה שניצר-רהב וכן עו"ד ויוי וייץ ועו"ד גלי שטיינברג מהלשכה המשפטית. מנשיאות המגזר העסקי: מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי הגר יהב, יו"ר ועדת עבודה בנשיאות המגזר העסקי עו"ד ישי פולק, יועמ"ש נשיאות המגזר העסקי וסמנכ״ל רגולציה, עו"ד לירון בנדק ועו"ד סיגל פעיל ממשרד פעיל סיגל פעיל ושות'.

פרטי ההסכם למשרתי המילואים:

– הגנה בפני פיטורים – משרת מילואים ששירת 60 יום ומעלה בתקופת ההסכם, יקבל הגנה בפני פיטורים לתקופה של 60 יום לאחר תום שירות המילואים.

– ימי היעדרות בן זוג של משרת מילואים שעומד בכללים המפורטים יהיה זכאי לתוספת ימי היעדרות בתשלום כמפורט להלן:

• ימי מילואים מצטברים במהלך תקופת ההסכם תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג.
• לעניין הסכם זה – "בן זוג של משרת במילואים":
• בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14;
• בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה;

– בן זוג של משרת במילואים שבהשגחתם או בטיפולם הבלעדי, קרוב שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

– בן זוג של משרת במילואים שלו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993.

– ניתן יהיה לממש את ימי ההיעדרות באחת או יותר מהנסיבות הבאות:

– מחלת ילד עד גיל 14;

– טיפול או השגחה בלעדי בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

– מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה;

– טיפול בהורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993.

– הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג;

– השגחה וטיפול בילד;

– היעדרות הנדרשת עקב היציאה לשירות המילואים הפעיל של בן הזוג, לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה;

– היעדרויות אחרות – בתיאום עם המעסיק.

1.1. בן זוג של משרת מילואים שלו מספר ימי חופשה בשכר במהלך שנה קלנדרית העולה על 35 ימים (למעט חופשת מחלה), מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים בטבלה לעיל, וינוצלו רק בגין ימי מחלה.

2. צבירת חופשה שנתית.

2.1. ניתן יהיה לגרור ימי חופשה משנת 2023 לשנת 2024, גם מעבר לתקרת הצבירה, בהתאם לאחת מהעילות הבאות:

2.1.1. המעסיק לא נתן חופשה לעובדו;

2.1.2. העובד נעדר בשל שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח- 2008 לפחות חמישה ימים רצופים;

2.1.3. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום;

2.1.4. העובד נקרא לשירות עבודה או שהועסק במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת- חירום, התשכ"ז-1967;

2.1.5. המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 או היתר לפי סעיף 25(ב) ו-26(ב) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, שניתנו או תוקנו בשל מצב החירום;