למשבר נגיף הקורונה יש השלכות מיידיות על יחסי עובד-מעביד. ראשית נציין שהתוכן המובא להלן, הינו נכון להיום. קרי, הוראות שעה וצווים חדשים אשר יופקו על ידי הממשלה לנוכח מצב החירום, יכולים לשנות מהמצב החוקי הנוכחי נכון להיום.
פירמת עורכי הדין לנקרי ושות' עם השאלות והתשובות החשובות וכל מה שצריך לדעת על יחסי עובד-מעביד בימים אלה.
כללי
ימי משבר נגיף הקורונה הם ימים לא קלים במשק. תחושת הפחד ואי הוודאות מכרסמת כמעט בכל בתי האב בישראל. מקומות העבודה הציבוריים נותנים רק שירותים חיוניים. מקומות בילוי ומסעדות נסגרו, ומעבידים פרטיים מצויים באי ודאות וחוסר בתעבורת לקוחות.
הממשלה, אשר מנסה להתאים את המלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה מחד גיסא, אל מול האיזון הכלכלי המתבקש מאידך גיסא, מוצאת את עצמה בתווך שבין משרד האוצר למשרד הבריאות, כאשר כל צד מושך לכיוונו בהתאם לסמכותו.
במאמרנו זה נתמקד בהשלכות הישירות שחלות על יחסי עובד-מעביד בעידן המגפה העולמית.
ואולם, מצאנו לנכון לציין בראש ובראשונה שהדין ישראלי רואה בחומרה הפצתה של מחלה/נגיף וקובע עונשי מאסר וקנסות על כאלה שמפיצים מחלות.
ולמסקנה: חויבתם להיכנס לבידוד חברתי? עשו זאת ללא כל דיחוי. וזאת כדי שנחזור במהרה לשגרה מלאה עד כמה שניתן. הסולידריות החברתית נדרשת היום יותר מתמיד.
מחלקת דיני העבודה במשרדנו, פירמת לנקרי ושות', ריכזה שאלות עקרוניות על יחסי עובד-מעביד ונתנה עליהן את דעתן המקצועית.
בואו נתחיל
שאלה: עובד אינו מעוניין להגיע בתחבורה ציבורית למקום עבודתו מהחשש שיידבק בנגיף. האם ניתן לחייב אותו להגיע?
נכון לכתיבת מאמרנו זה, הנסיעה בתחבורה ציבורית נמשכת כסדרה על פי הוראות הממשלה. עם זאת, אנחנו סבורים שאסור למעסיקים להתעלם מחששות שמביעים עובדים באשר לחשיפה לנגיף הקורונה במקום העבודה ובדרך אל מקום העבודה.
על המעסיקים לנהוג באופן שקול ואחראי ולהפנות את העובדים להנחיות המתאימות שיפרסמו הרשויות. בעת הזו, מומלץ לכל נוסע בתחבורה ציבורית שיהיה ברשותו כרטיס רב–קו טעון לטובת השימוש בתחבורה הציבורית. וזאת, לאור ההנחיה שבימים הקרובים לא ניתן יהיה לשלם לנהג האוטובוס במזומן.
שאלה: העסק של המעסיק מקרטע וקיים בקרבו חשש שהוא יגיע לקריסה כלכלית. מה האפשרויות העומדות בפניו?
בשלב זה אין מענה מיידי מצד הממשלה, למרות הכוונות להעניק מענקים כספיים למגזר העצמאי. מאחר שקרן הפיצויים בהגדרתה בחוק אמורה לפצות רק נזק הנגרם מאירועים ביטחוניים או בצורת, אין לממשלה כל יכולת או מנגנון לפצות עובדים שנדרשים להישאר בביתם ללא הפעלת צווי שעה לנוכח מצב החירום.
נציגי האוצר, ההסתדרות ונציגי המעסיקים מקיימים דיונים במטרה להגיע להסכמות בנושא הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. כך למשל במשרד האוצר ביקשו מהמעסיקים לספוג ולממן שבועיים חופשה ללא תשלום (חל"ת) לעובדים במקרה הצורך, אולם המעסיקים דחו את האפשרות הזו. הצדדים יידרשו להגיע להסכמות בנוגע לשאלה מי יממן את ימי הבידוד והשבתת המשק – האם ימי המחלה, ימי החופשה או שמא האוצר יישא בנטל.
שאלה: אני זכיין של רשת בתי קפה ומעוניין להמשיך ולהפעיל את העסק.
הממשלה הורתה בצו כי מסעדות, מקומות בילוי ובתי קפה יחדלו מלפעול עד חלוף הצו. יחד עם זאת, אספקת מזון בענף המסעדנות אשר מבוצעת באמצעות משלוחים – מותרת, ובלבד שאינה כרוכה בהתקהלות של למעלה מ- 10 אנשים.
שאלה: אני עובד שחויב לשהות בבידוד על פי הוראות משרד הבריאות. מה הן זכויותיי ומי ישלם לי על ימי ההיעדרות?
עובדים אשר מצויים בבידוד יהיו זכאים לדמי מחלה במהלך תקופת ההיעדרות מעבודה בשל הבידוד לפי הפירוט בחוק דמי מחלה תשל"ו 1976.
עבור היום הראשון להיעדרות – אין כל תשלום.
עבור היום השני – 50% מהשכר היומי.
עבור היום השלישי – 50% מהשכר היומי.
מהיום הרביעי ואילך – תשלום בגובה שכר מלא ובכפוף לצבירת ימי המחלה שיש לעובד.
ככל שבמקום העבודה נהוג לשלם שכר מלא מהיום הראשון בהתאם להוראות הסכם קיבוצי, ו/ואו מכוח נוהג במקום העבודה, אזי, התשלום יהא לפי הנהוג במקום העבודה.
שאלה: אני מעביד פרטי אשר מעוניין לדלל את כוח האדם בעסק, כדי למזער נזקים כלכליים לנוכח המגפה. מה עליי לעשות?
בהסכמת העובד, תוכל להוציאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך 20 ימים לפחות. על פי הוראות הממשלה, מי שהוצא לחל"ת לנוכח התפשטות הנגיף, יוכל לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי אף ללא ניצול ימי החופשה כתנאי לזכאות דמי האבטלה.
שאלה: אני בעל עסק עצמאי ומעוניין לקבל דמי אבטלה לנוכח קריסה כלכלית?
המוסד לביטוח לאומי מכיר זה מכבר בעצמאים מסוימים ככאלה הזכאים לדמי אבטלה. רשימת העצמאיים הזכאים מצויה באתר המשרתת של הביטוח הלאומי.
שאלה: אני בעל עסק עצמאי וברצוני לצמצם את שעות הפעילות של העסק, בלי לסגור אותו בצורה מוחלטת. מה דינם של העובדים?
בהסכמת העובדים תוכל לקצר את שעות עבודתם (עובדים בשכר ולא עובדים שעתיים) ולקזז בהתאם שעות מימי החופשה הצבורים שלהם.
שאלה: אני מעסיק אשר מעוניין לאכן את מכשירי הטלפון של עובדיי ואף לעקוב אחריהם באמצעות מכשור טכנולוגי. האם מותר לי?
אל לנו להתבלבל. ועדת הכנסת בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, עתידה להסמיך את שירות ביטחון כללי לאכן חולי נגיף הקורונה ואף מי שהיה במסוך אליהם כחלק מהמלחמה בהתפשטות הנגיף. זאת בהתקיים תנאים קפדניים אשר ימזערו את הפגיעה האפשרית בפרטיות הציבור מכוח החוק.
ואולם, כאשר מדובר בעובדים, הסיפור הוא אחר לגמרי: בתי הדין לעבודה ערכו הבחנה בין מעקב אחר מקום הימצאם של עובדים שעבודתם הרגילה אינה מבוצעת במקום אחד שנעשה במהלך שעות העבודה, לבין מעקב שנעשה לאחר שעות העבודה. בעוד שנקבע כי מעסיק רשאי לבדוק באמצעות מכשור טכנולוגי ( כדוגמת איתוראן) היכן נמצא העובד במהלך שעות העבודה, וזאת למטרות פיקוח ובקרה אחר עבודתו, אין הוא רשאי לעקוב אחריו לאחר שעות העבודה.
כך גם לגבי מכשיר סלולרי: עיון בפלט שיחות של העובד הכולל שיחות פרטיות – מהווה פגיעה בפרטיותו. כאשר מעסיק מעמיד לטובת עובד טלפון נייד– ידוע לצדדים כי העובד מבצע מטלפון זה הן שיחות בענייני עבודה והן שיחות פרטיות. לפיכך, ככלל, ללא קבלת הסכמת העובד ויידוע מראש כי הטלפון משמש לצרכי עבודה בלבד – הוצאת פלט שיחות תהווה פגיעה אסורה בפרטיות העובד. ואולם, בעניין זה הוחרגו עובדי מערכת הביטחון אשר מכוח ביצוע תפקידם- ניתן לאכן את המכשיר הסלולארי שלהם.
לסיכום:
אנו מצויים בתקופה לא קלה במשק הישראלי והעולמי כאחד. אנו בטוחים שרק בשיתוף פעולה הדוק עם הוראות הממשלה ובתוספת אחריות אישית וכלכלית של כל אחד מאיתנו, נוכל לעבור את משבר נגיף הקורונה עם נפגעים מועטים ככל שניתן.
בימים אלה כאשר כולנו חווים יותר חיי משפחה, ניתן לראות גם יתרון מסוים בלכידות ש"נכפתה" עלינו. כציבור, כמעסיקים וכעובדים, עלינו לשלב ידיים בכדי לא למוטט את המשק בפן הכלכלי.
משרדנו לנקרי ושות' מאחל שנגיף הקורונה יחלוף במהרה, ונחזור כאומה במהרה לאיתננו. מייחלים שכולנו נתברך בברכת התורה: " ישמרנו ויצילנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו.
מאמר זה נכתב על ידי מחלקת דיני העבודה והמשפט הקיבוצי בפירמת עורכי הדין לנקרי ושות'.
תודה אישית לעוה"ד יצחק לוי, עוה"ד יניב לנקרי ולעוה"ד יצחק (צח) לנקרי.
המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה כל תחליף לייעוץ משפטי.
