במשך 27 שנים היווה תיאטרון הצפון פנינה של תרבות בקריות. עד להקמת היכל התיאטרון בקרית מוצקין הוא היה התיאטרון הראשון והיחיד בקריות, סמל מרכזי של חיי תרבות. טרם הקמתו, כל מי שחפצה נפשו בהצגה טובה או במופע מיוחד, נאלץ לנדוד לתיאטרון בחיפה או לתל אביב. במשך השנים עלו על הבמה של תיאטרון הצפון אלפי הצגות והופעות, והוא נחשב לאחד הטובים בארץ.
בחודש מרס האחרון, כשהקורונה החלה לצבור תאוצה בארץ, הוא זכה בתואר המפוקפק "המקום שבו התגלתה החולה הראשונה בקריות". זה כמובן שלא עשה לו טוב, ולאחר מכן, מתוקף ההגבלות, הוא נסגר כמו כל התיאטראות בארץ. נסגר ועתה לא ברור מתי ייפתח, אם בכלל.
חובותיו הכספיים של התיאטרון נאמדים ב-11 מיליון שקלים. ביום חמישי שעבר הגיש עו"ד איתי פריימן, בשם חברת תיאטרון הצפון, בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להורות על מתן צו פתיחת הליכים ומינוי נאמן זמני לתיאטרון. בבקשה מפורטות הסיבות שהביאו את התיאטרון למצבו הכספי העגום, ביניהם התיאטרון המתחרה בקרית מוצקין ובעיקר משבר הקורונה אשר פגע בו קשות.
חובותיו של תיאטרון הצפון למנויים שלו הם כ-4 מיליון שקלים. 45 מתוך 48 עובדיו הוצאו לחל"ת. מנכ"לית התיאטרון, עדי קאופמן, פעלה על מנת להשיג סיוע תקציבי שייתן לתיאטרון מרווח נשימה, אך ללא הצלחה, שכן התיאטרון הוא חברה פרטית. התיאטרון אמור היה לקבל סיוע ממשלתי של כ-150 אלף שקלים, אך הסכום עדיין לא הגיע אליו.
חובותיו של התיאטרון, שמסתכמים כאמור ב-11 מיליון שקל, מחולקים באופן הבא: 1.5 מיליון שקל לבנק הפועלים, 500 אלף שקל לעובדים, 250 אלף שקל לבנק לאומי, 2.5 מיליון שקל לספקים ו-4 מיליון שקל ללקוחות שרכשו מנויים לעונת ההופעות 2021-2020. חובותיו של התיאטרון בהלוואות בעלים מסתכמים ב-2 מיליון שקלים, ולכך יש להוסיף ערבויות של בעלי המניות לבנקים בסך של 1.75 מיליון שקלים.
אין מימון לקיים הליך שיקום
בבקשתו מציין עו"ד פריימן: "לא ניתן לקיים את פעילות התיאטרון אלא באופן גירעוני. אך לאחר שנים שבהן העמידו לתיאטרון הלוואות ומימנו את פעילותו הגירעונית, שעה שמנגד התיאטרונים השכנים ממומנים מתקציבים ציבוריים, הגיעו בעלי המניות (שניהם בני יותר מ-80 – ד"ג) לכלל החלטה שהם אינם מעוניינים עוד להוסיף ולהזרים עוד ועוד כספים לצורך המשך ההפעלה הגירעונית של התיאטרון. לנוכח הכספים הרבים שכבר השקיעו בעלי המניות ולא יושבו לידיהם, בסך של 2 מיליון שקלים והסכומים שבערבותם האישית, בסך של 1.75 מיליון שקל, הם אינם נכונים עוד להשקיע כספים בניסיונות להציל את התיאטרון.
מהבקשה שהוגשה לבית המשפט: "לאחר שנים שבהן העמידו לתיאטרון הלוואות ומימנו את פעילותו הגירעונית… הגיעו בעלי המניות לכלל החלטה שהם אינם מעוניינים עוד להוסיף ולהזרים עוד ועוד כספים לצורך המשך ההפעלה הגירעונית של התיאטרון"
"ומכאן בקשה זו – לפירוק התיאטרון. אין בשלב זה מימון לקיים הליך שיקום של התיאטרון, אך בעלי המניות סבורים כי ייתכן שיעלה בידי נאמן שימונה להצליח למכור את התיאטרון ואולי להותירו כעסק חי. בהתאם להוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק, רשאי התיאטרון לבקש את פירוקו שלו בעצמו מחמת חדלות הפירעון והחובות. אשר על כן, מתבקש בית המשפט ליתן צו לפתיחת הליכים ולהורות על מינוי נאמן לתיאטרון".
המנויים זועמים
מנויים של התיאטרון הביעו כעס על סגירת הדלתות והגיבו ברשתות החברתיות: "עצוב שעבדו עלינו ולקחו כסף על העונה הבאה. לא סתם לא היה מענה. בושה"; "שיא החוצפה וללא טיפת בושה. השבוע התקשרו אליי בבקשה לחידוש המנוי. הזוי לחלוטין"; "קנינו אני ובעלי כרטיסים להופעה שהייתה אמורה להיות בחודש מרץ. מענה כמו שאמרו לפניי אין… גניבה לאור יום"; "עקיצה! קיבלנו שנה לנצל את הכרטיסים של מופע שרכשנו. עכשיו ברור מדוע לא נתנו החזר כספי בתחילת הקורונה".
עו"ד פריימן מסר, כי מאז 2013, בעלי המניות לא משכו לכיסם שכר, דמי ניהול או דיווידנדים.
גורם בהנהלת התיאטרון סיפר, כי במקום שוררת אווירה קשה וכי קיים חשש מסגירתו הסופית. "אנחנו מקווים לבשורות טובות ונלחמים על הצלת התיאטרון". מנויי התיאטרון קיבלו השבוע הודעה שבה נמסר להם על מינוי נאמן זמני וכי הם יעודכנו באופן שוטף בהתקדמות תהליכי ההבראה והשיקום.
ביום ראשון השבוע הורה בית המשפט המחוזי על מינוי נאמן זמני לתיאטרון, עו"ד רון חכים. בדיון שהתנהל בפני השופטת בטינה טאובר ביקש עו"ד פריימן לפעול במהירות למכור את מה שקיים.
בהחלטתה ציינה השופטת: "קיימת חשיבות לפעול לשמירת נכסי החברה ולא פחות מכך לנסות למכור אותה בהקדם האפשרי". היא קבעה כי כל כסף שיגיע לחשבון הבנק של התיאטרון יועבר לחשבון הנאמנות. הנאמן הזמני רשאי לנהל משא ומתן למכירת התיאטרון או פעילותו ולאתר משקיעים אשר יהיו מוכנים לקנות את התיאטרון. בשבוע הבא יתקיים דיון בבקשה לצו פתיחת הליכים.
