fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

קרית חיים: אז מה באמת קרה בבית הספר ארלוזורוב?

הסיפור על הילד בן ה-7 ששכח את הצהרת הבריאות שלו ברכב של אמו ולא הורשה להיכנס לכיתה עד שאמו תגיע, פיזית, לבית הספר, עורר סערה. אז מה באמת קרה שם?
בית הספר ארלוזורוב בקרית חיים | צילום: דורון גולן
בית הספר ארלוזורוב בקרית חיים | צילום: דורון גולן

כתבה שפרסמנו אתמול באתר בלינקר של "הד הקריות" על ילד בן 7, ששכח את הצהרת הבריאות, עוררה סערה רבה בקרב צוות ההוראה וההורים של בית הספר ארלוזורוב בקרית חיים.

תחילת הפרשה בפנייה כתובה ל"הד הקריות" של אם לבן ובת, הלומדים בבית הספר ארלוזורוב, בזו הלשון: "חייבת להביא לידיעתכם את החלמאות שקורית בבתי הספר. הבוקר לקחתי את בתי ובני לבית הספר ארלוזורוב בקרית חיים. הורדתי אותם והמשכתי לדרכי. פתאום הילדה מתקשרת ואומרת שהבן, שהוא בכיתה א', שכח את הצהרת הבריאות ברכב ולא מכניסים אותו לבית הספר.

"מיד צילמתי ושלחתי בווטסאפ את האישור, אך השומר החליט שזה לא קביל והשאיר את הילד מחוץ לשער. התקשרתי למורה שתכניס את הילד ושהאישור יישלח רק היום בווטסאפ, וקיבלתי תשובה מזעזעת ממנה ומהצוות האחראי – שאם לא אבוא ואביא את האישור פיזית, לא מעניין אותם ושהילד יישאר מחוץ לשער! במזל הייתי באזור ואכן בלית ברירה חזרתי.

"אך פה נשאלת השאלה: אם לא יכולתי לחזור, ילד בן 7 היה נשאר ברחובות ללא השגחה?? מי היה אז לוקח את האחריות, אם חלילה היה קורה אסון? איפה האחריות של בית הספר לשלוח בצורה כזאת ילד בן 7? וכל זה בגלל אישור שגם ככה אף אחד לא מתייחס אליו ולמרות זאת שנשלח בווטסאפ. אני כותבת לכם כי אני חושבת שהחלם הזה חייב להיפסק, הקורונה לא היא שתהרוג, אותנו אלא החלמאות".

את אותם הדברים אמרה האם לכתב "הד הקריות" בשיחה עימו.

"הד הקריות" פנה, כמקובל, למשרד החינוך במחוז צפון, לקבלת תגובה. יודגש, כי במקרים מעין אלה משרד החינוך הוא הגוף היחיד המוסמך לתת תגובות וכי מורים ומנהלים אינם מורשים להגיב לעיתונות.

תגובת משרד החינוך כפי שנמסרה אתמול: "הנהלת בית הספר פועלת בהתאם להנחיות אורחות חיים בבית הספר".

תגובת יו"ר ועד ההורים המוסדי, יוסי לבוב

בעקבות הדברים שוחח היום "הד הקריות" עם יו"ר ועד ההורים המוסדי של בית הספר ארלוזורוב יוסי לבוב, ולהלן תגובתו: "בכל בוקר אני מגיע לבית הספר ברבע לשמונה ועד שמונה וחצי עומד בשער בית הספר, כדי לראות אם יש בעיות עם האישורים או בעיות אחרת. בחיים אין מצב, שילד אחד נשאר בחוץ.

"בכלל, לא השומר הוא שבודק את האישורים, אלא המורה. הילדים מגיעים לכיתה, ושם הם מגישים למורה את הצהרת בריאות, והמורה מתייקת את הטפסים. מי שאין לו הצהרת בריאות, מתבקש לרדת למזכירות, ומהמזכירות הוא מתקשר להוריו. ההורים שולחים את הצהרת הבריאות או באפליקיציית 'סקולי' או שהם מגיעים לבית הספר ומביאים את ההצהרה. בכל הזמן הזה, הילד לא יוצא מבית הספר. הוא יושב ליד המזכירות עד שהוריו מגיעים לבית הספר. בין זה לבין להגיד שהילד נשאר מחוץ לבית הספר – זו בושה.

"דבר נוסף, אותה האם לא שלחה כמו שטענה את ההצהרה בווטסאפ למורה. חשוב לי להדגיש: בבוקר אני לא עוזב את שערי בית הספר, עד שאחרון הילדים נכנס".

"כשאומרים לי 'בחוץ' אני מבינה 'בחוץ'"

"הד הקריות" פנה היום לשיחת הבהרה נוספת עם האם, ולהלן דבריה: "אני דיברתי בטלפון עם המורה, ואז היא העבירה לי את רכזת השכבה. אני לא הייתי שם בשביל לדעת אם הילד בחוץ. לאחר מכן, בדיעבד, הבנתי שהילד היה בתוך בית הספר, אבל עדיין לא נתנו לו להיכנס לכיתה. הרכזת אמרה לי מפורשות: 'אם לא תביאי את האישור, הילד נשאר בחוץ'. אני לא הייתי שם, ואם אומרים לי דבר כזה, מה אני אמורה להבין? ואז אמרתי לה 'תכניסי את הילד', והיא השיבה לי 'אני לא מכניסה את הילד, עד שאת לא מביאה את האישור'".

הטענה היא גם שלא העברת את ההצהרה בווטסאפ?
"כי המורה אמרה לי לא להעביר, אז למה להעביר? חזרתי לבית הספר והבאתי להם את ההצהרה. אמרתי לה 'קחי את ההצהרה בווטסאפ, מחר תקבלי את המקור. זה שהילד שכח את זה באוטו – זה קורה. אבל למה להריץ אותי בחזרה? מזל שיכולתי לחזור. הרכזת אמרה לי במפורש 'לא תבואי, הילד נשאר בחוץ'. איך אני אמורה להבין את זה?

"רק היום, בעקבות התגובות והטוקבקים אצלכם באתר, הבנתי שהילד היה במזכירות. אבל עדיין, למה לא להכניס את הילד לכיתה? אפשר להגיד לי לבוא במהלך היום. למה הם מתלהמים? כי הגעתי עם זה לתקשורת? יש דברים שצריכים להיאמר ושצריך לדעת אותם.

"זה חלם מה שהיה כאן. אף אחד לא התווכח על העובדה אם צריך אישור או לא צריך אישור, זה כבר ויכוח שלא צריך להיעשות מולם. אבל תהיו אנושיים. הרכזת יכלה להגיד לי שהילד יושב במזכירות עד שאגיע, אבל היא לא אמרה לי את זה. היא אמרה לי 'בחוץ'. כשאומרים לי 'בחוץ' אני מבינה 'בחוץ'.

"זה ילד שלישי שלי שלומד בבית הספר הזה. לא עשיתי את זה כדי לפגוע בהם. רק החלם הזה הטריף אותי".

חדשות נוספות

בקרו אותנו גם בדף הפייסבוק של "הד הקריות"

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות