הפועל חיפה: "ניצחון" מנטלי

טוב או רע?

החבורה של חיים סילבס שוב נראתה, בדומה לשבוע שעבר, כמו קבוצה מנוסה ומאורגנת שיודעת להשיג את התוצאה שהיא רוצה גם בלי יכולת יוצאת דופן. בליגה, שבה המנטאליות והמומנטום מכתיבים את התוצאות הרבה יותר מהכישרון והאיכויות המקצועיות, מדובר בתכונה חשובה במיוחד ובפתיחת עונה מוצלחת שתאפשר להפועל חיפה להיות אחת מהקבוצות שיוצאות לפגרת הנבחרות בראש שקט.

הדרבי היה משחק די מוזר. בדקות הראשונות הוא יצר הבטחה גדולה ובהמשך התעקש לסרב לקיים אותה. ההבטחה נוצרה בעיקר הודות להחלטה של מרקו בלבול לעלות במערך הרפתקני ונדיר בימינו של 4:4:2 קלאסי, עם שני חלוצים מרכזיים ושני שחקני התקפה באגפים שהצטרפו למגינים תוקפים.

כמות כזו של אופציות התקפיות יוצרת בעיות לכל מערך נגדי. הבחירה של חיים סילבס לעלות במערך של 3:4:3, כששחקני ההתקפה באגפים לא מלווים באופן קבוע את המגינים הירוקים אלא משאירים אותם למגינים/קיצוניים, אלי בלילתי ודור מלול, הובילה לכך שהבעיה של הפועל חיפה הייתה באגפים. כאשר מלול או בלילתי יצאו אל המגן שמולם, זה השאיר את הפועל עם ארבעה שחקני הגנה מול ארבעת שחקני ההתקפה של מכבי, כאשר המגן בצד השני בדרך כלל היה פנוי לחלוטין.

במצב כזה, קל היה למכבי חיפה ליצור יתרון מספרי באגף של הכדור. איחור קל בסגירה של אחד הבלמים או תנועה לאגף של אחד החלוצים או אחד משחקני מרכז השדה – השאירה את האדומים במחסור של שחקן (טירון שרי חיפש כל הזמן בתנועה שלו ללא הכדור את היתרונות האלה). בנוסף, קל היה לירוקים ללחוץ באגפים, לחטוף כדורים ולצאת להתקפות מעבר מסוכנות. כל זה בא לידי ביטוי כבר בדקה הראשונה, עם חטיפה באגף, יתרון מספרי שהוביל להגבהה נוחה ונגיחה של דולב חזיזה שיסמין בוריץ' הדף. בהמשך, למזלה של הפועל, מכבי לא הצליחה לנצל את התחלות ההתקפה המסוכנות שלה ולא הפעילה לחץ עקבי על הנעת הכדור האדומה.

בצד השני, ניתן היה להבין למה מאמנים מאוד מהססים להשתמש כיום ב-4:4:2 קלאסי. זו שיטה שמותירה הרבה מאוד חללים בין ההגנה לקישור ובין הקישור להתקפה. במחצית הראשונה הפועל חיפה מצאה מדי פעם את החללים האלה ויצאה לכמה התקפות מסוכנות משלה. היכולת הטכנית והתיאום בין דור מלול לגילי ורמוט הובילו לשני מקרים, בהם ורמוט הגיע למצב של כדור רוחב מסוכן מקצה הרחבה בדקות הראשונות. בהמשך היה זה בעיקר אלי בלילתי שניצל את כוח הפריצה שלו, כדי להיכנס לשטחים פתוחים וליצור יתרון מספרי בהתקפות מעבר, אבל הוא לא ידע לקבל את ההחלטות הנכונות בהתקפות האלה.

יכולת המשחק

במחצית השנייה רמת הביצוע של שתי הקבוצות הייתה כל כך נמוכה שאין טעם לדבר על מערכים וטקטיקות. קשה להבין למה קבוצות במומנטום חיובי, בדרבי, עם האווירה הכי טובה שיש, מגיעות לרמה של חוסר תפקוד לאורך מחצית שלמה. האנרגיות של הירוקים מהמחזור הראשון נעלמו לגמרי, כמו גם התכליתיות של האדומים. באופן כללי, הדרבי הבליט את המקומות בהם יש להפועל חיפה איכות לעומת המקומות בהם היא חסרה.

חוליית ההגנה הייתה טובה מאוד, בעיקר שלושת הבלמים. לירן סרדל ביצע בצורה מוצלחת את תפקיד הבלם הימני, כולל יציאות גבוה והשתתפות בהנעת הכדור. יחד עם ניסו קפילוטו ובן ווהבה הוא יצר שלישייה שסתמה כמעט את כל החורים שנוצרו במהלך המשחק, והיו לא מעט כאלה. יכולת החיפוי היא היתרון הגדול של שיטת שלושת הבלמים, ובדרבי זה בא לידי ביטוי בולט. כאשר הבלמים לא היו שם, בוריץ' דאג לחסל כל איום במשחק נהדר שלו. אל המחמאות ניתן לצרף את פרנסיסקו ג'וניור בעוד משחק אפקטיבי ומגוון.

המחסור באיכות הוא בהתקפה. ברגע שמלול וורמוט התעייפו, נגמרו לסילבס השחקנים שמסוגלים לבצע פעולות התקפיות איכותיות עם הכדור. יש להפועל חיפה בסגל כמות מכובדת של שחקנים התקפיים ראויים, אבל מסתמן שרבים מהם דומים מדי ביכולות שלהם. עדן בן בסט, מהראן לאלה ואלמוג בוזגלו הם כולם כרגע בעיקר פינישרים, שחקנים שיכולים לנוע בלי כדור ולסיים ברחבה אבל לא מסוגלים להחזיק כדור עם הגב לשער, לבצע דריבל או למסור מסירת מפתח. נס זמיר מנסה לבצע פעולות יצירתיות, אבל אחוזי ההצלחה שלו בהן נמוכים מכדי שניתן יהיה להחשיב אותו כשחקן שתורם בעקביות למשחק ההתקפה.

קשה להבין למה קבוצות במומנטום חיובי, בדרבי, עם האווירה הכי טובה שיש, מגיעות לרמה של חוסר תפקוד לאורך מחצית שלמה. האנרגיות של הירוקים מהמחזור הראשון נעלמו לגמרי, כמו גם התכליתיות של האדומים

בן בסט ובוזגלו היו אמורים להיות שחקנים מגוונים יותר. הראשון ותיק, מגיע אחרי עונה בה מיעט לשחק והוא עוד לא בכושר מלא; השני חוזר מפציעה ארוכה ובדרך כלל לוקח זמן לחזור לתפקוד מלא במצב כזה, לכן צריך סבלנות עבורם. אבל יהיה קשה לסילבס להסתדר עם תרומה כל כך מועטה של שניהם לאורך זמן, ובשלב מסוים הוא יבהיר להם שמקומם בהרכב לא מובטח. בעיקר בן בסט, כי בוזגלו לפחות הוכיח בגביע הטוטו יכולת להגיע למצבים ולנצל אותם.

בהפועל מקווים שאמרי וולשמן, שהיה פצוע בשבת, יפתור חלק מבעיית האיכות ההתקפית. אבל אולי הגיע הזמן לחשוב על תוספת של שחקן יצירתי לסגל. נכון לזמן הכתיבה מסתמן שהאדומים קרובים להחתים את ניקולה גולאן הסרבי, בלם/מגן עם רזומה עשיר. בעקבות ההופעה המוצלחת של סרדל כבלם שלישי, ניתן לתהות האם זה הצורך הבוער של הפועל חיפה, למרות שלא יהיה נכון לאפשר לחלון ההעברות להיסגר בלי אופציה נוספת פרט לבלילתי בעמדת המגן השמאלי. גם אם גולאן יחתום, אני מקווה שיואב כץ לפחות ישקול את האפשרות של הוספת שחקן התקפי, בעיקר אם תיווצר הזדמנות להחתים שחקן ספציפי שסילבס ירצה. גם לאחר גולאן יהיה מקום לזר נוסף, זר שישי.

אולי פתיחת העונה המוצלחת בכל הקשור לצבירת נקודות וההכנסה היפה בדרבי תשכנע את כץ להשקיע בחיזוק נקודתי מתבקש של הסגל המעניין שנבנה השנה.