לפעמים סתם משחק באמצע העונה מול נועלת הטבלה יכול להתפתח לאחד המשחקים המעניינים והדרמטיים של העונה של הפועל חיפה. ה-2:2 של האדומים מול הפועל רעננה היה עמוס באירועים, הפכפך, מוזר ולפרקים אפילו איכותי. בשורה התחתונה הפועל מצליחה לצאת מהמשחק הזה גם מרוצה וגם עם תחושה של החמצה.
בעצם, אולי תהייה זו הגדרה מדויקת יותר מהחמצה. תהייה איך יכול להיות שהקבוצה של 60 הדקות הראשונות והקבוצה של 30 הדקות האחרונות הן בעצם אותה הקבוצה, אלו אותם השחקנים שנראו כל כך שונה בשני חלקי המשחק.
אנו מכירים את ההשפעה של שער אחד על תפקוד השחקנים, את האופן בו מומנטום של משחק יכול להשתנות, אך כאן מדובר במטמורפוזה של ממש. קבוצה על סף קריסה מוחלטת הפכה ברגע אחד לקבוצה איכותית בסטנדרטים מקומיים. קבוצה שלא הצליחה ליצור מצב הבקעה במשחק שוטף בערך מתחילת הסיבוב השני הפכה פתאום לכזו שכל התקפה שלה היא חצי מצב.
השער המצחיק
אין ברירה אלא להתחיל בהתחלה. הפועל חיפה פתחה את המשחק ביכולת הנרפית המוכרת מהשבועות האחרונים, עוד אחד מהמשחקים בהם נראה שמי שתבקיע ראשונה שער מקרי תנצח. רעננה הבקיעה ראשונה, במהלך שהתחיל בקומדיה של טעויות משני הצדדים במרכז השדה והסתיים בטרגדיה של טעות של יסמין בוריץ'. השוער הבוסני, שגם לאחר ירידה ביכולת בסיבוב השני המשיך להיות אחת המניות הבטוחות של חיים סילבס, ספג שער מצחיק מבעיטה שלא אמורה להטריד שוערים.
כצפוי, מרגע ספיגת השער, הפועל חיפה התפרקה לחלוטין. היא כמעט ספגה שער נוסף דקה לאחר הראשון, ספגה שער רך מקרן לקראת המחצית ועלתה למחצית השנייה במצב צבירה מפורר. המערך קרס, רעננה יצאה להתקפות ביתרון מספרי, בשלב מסוים במהלך רבע השעה הראשונה של המחצית השנייה חשבתי שהגיע השלב הזה בעונה שבו השחקנים איבדו את היכולת לתפקד עד שיוחלף המאמן.
אבל רעננה הנאיבית לא הבקיעה את השלישי, הרביעי והחמישי, כפי שהייתה יכולה, והשוער שלה החזיר טעות בקרן של האדומים. השער המצמק של גיא משפתי היווה תזכורת לחשיבות של הכדורים הנייחים של גידי קאניוק במצבים כאלה. עד לדקה ה-60 גם הוא היה בעוד אחד מהימים, בהם הוא לא תפקד במשחק השוטף, אבל ההגבהות שלו במצבים נייחים היו מצוינות ובסופו של דבר הגבהה חדה במיוחד הפכה לשער שהפך את המשחק.
חגיגת סילבסטר
פרט למומנטום שהשתנה בעקבות השער והשפיע במיוחד על קאניוק שסיפק חצי שעה נפלאה, הקרדיט על השינוי מגיע לשחקן אחד שנכנס במחצית לבכורה שלו באדום. יאקוב סילבסטר לא נחשב לאופציה האטרקטיבית ביותר מבין השמות שעלו לחיזוק החלק הקדמי, הוא הגיע לאחר חצי עונה שבה לא מצא את עצמו באשדוד. אבל גם סילבסטר הוא שחקן של מומנטום ושינויי קבוצה נוטים להשפיע עליו לטובה.
במחצית השנייה סילבסטר הבהיר עד כמה היה חסר להפועל חיפה השנה חלוץ מרכזי איכותי. כזה שמבצע את התנועה הנכונה בתזמון הנכון, שיודע להתפנות לקבל כדור עם הגב וממשיך אותו בנגיעה, שחקן שחד בתוך הרחבה וכל הזמן רעב למצבים. שאלת המפתח היא עד כמה הוא מסוגל להתמיד ביכולת הזאת. אם הוא מסוגל להתמיד, אולי הוא עוד יכול להציל את המאבק על הפלייאוף העליון.
בכלל, הסיבה המרכזית שהפועל לא נמצאת במשבר עמוק יותר היא שחקנים חדשים שמרעננים את השורות, כולל סער פדידה שהביא ריענון מתוך הסגל. אבל זה לא אומר שכל שחקן חדש מביא בשורות טובות.
תומר אלטמן, קשר צעיר שהגיע בשבוע שעבר ונכנס לדקות האחרונות, כמעט עלה לקבוצה במשחק. בזמן הפציעות, לאחר שכדור חזר אליו מקרן, הוא ניסה לבעוט מ-30 מטר במקום למסור הצידה, הבעיטה החלשה שלו הפכה למתפרצת בצד השני, והוא איבד לחלוטין את יואב תומר שפרץ עם הכדור. המהלך הזה הסתיים בשריקה לפנדל שבוטלה בזכות ה-VAR.
המהלך הזה כלל גם את המקרה המוזר של יסמין בוריץ', שבעט כדור לכיוון השחקן התוקף, כדור שלא ברור איך הגיע אליו בכלל. כרגע לא ברור אם הוא יעמוד על כך לדין. בכל מקרה, מדובר בהתנהגות תמוהה של שחקן שכנראה איבד את הצפון לאחר הטעות שעשה. אם הוא יושעה ממספר משחקים, אולי סילבס ירוויח ריענון נוסף. רן קדוש מחכה להזדמנות כבר שלוש שנים ובהחלט ייתכן שאם יקבל אותה יתנפל עליה. הוא אחד מחביבי הקהל האחרונים שנותרו.
הסיפור העצוב
הקהל היה הסיפור העצוב של המשחק בשבת. אפילו הדרמה החריגה לא הזיזה אותו מהנרגנות שלו. קבוצת רוכשים ישנה-חדשה מחזקת את הקריאות לכץ למכור את הקבוצה, הביקורת על סילבס לא פוסקת ובאופן כללי נראה שהקרע בין הקהל למועדון הגיע לרמה שקשה עד בלתי אפשרי לתקן. אולי עדיף ששני המשחקים שייערכו בימים הקרובים, מול הפועל תל אביב וקרית שמונה, הם משחקי חוץ.
