מאת: צ'רקס
יש לי כלב בן 12 ששמו ויטו קורליאונה. בניגוד למאפיונר האמריקאי-איטלקי מהסרט "הסנדק", הכלב שלי הוא יצור ביתי נעים הליכות, שנמצא בתהליך הזדקנות איטי, יש לומר, כמו בעליו. אני רוצה שהכלב שלי יחיה טוב וגם ימות טוב. אני רוצה, כמו כל מי שנקשר לכלבו, שלא יפגעו בו, שלא יידרס, וכשיגיע יומו, יקבל קבורה כלבית נאותה ולא קבורת חמור.
הווטרינר הקרייתי, דוקטור דוד דדיה, עשה טעות מקצועית בתום לב. טעות נדירה שבה הרדים כלבה לצורך המתת חסד, והכלבה לא מתה. בכך נפתחה סאגה של שיימינג אדיר נגד הווטרינר. ד"ר דדיה, שהוא בעל מקצוע ידוע בתחומו, כשל, אבל מכאן להפוך אותו לדוקטור מנגלה ברשתות החברתיות, המרחק גדול ומעורר דחייה. כל מי שתמך בד"ר דדיה היה על הכוונת, אפילו מיכל גילת, עורכת העיתון שבו אני כותב.
אלוהים ישמור את כולנו, אבל במבחן התוצאה – כלבה, שהייתה אמורה למות בכבוד, מתה בסופו של דבר בחוסר כבוד, ואילו את הווטרינר שחטו ותלו תחת כל עץ רענן. חוסר הפרופורציה זועק לשמיים והתופעה שנקראת לינץ' ברשת או "לינצ'טרנט", היא מסוכנת ומורעלת, הרבה יותר מסוכנת מהזריקה שהכלבה האומללה קיבלה.
הגיע הזמן לעצור הסתה ורוע לב ולהבין שאנשים שעושים טועים ואנשים שיושבים מאחורי מקלדת ויורים לכל הצדדים הם-הם הרעים והמכוערים בסיפור ההזוי הזה, שיצא מפרופורציות. אני רק מקווה שגם הווטרינר וגם גלוחי הרשת יסיקו מסקנות, יחזרו לשגרה יותר הגיונית ושהכלבה תנוח על משכבה בשלום.
